רפי חמאוי, מורה האגדי ממקיף ג' שגידל תחת כנפיו דורות של תלמידים שהעריצו אותו, הובא הבוקר (שלישי) לקבורה בבית העלמין באשדוד לאחר חודשיים של מאבק כנגד כל הסיכויים בנגיף הקורונה. עשרות רבות של קרובים, חברים, ותלמידים בהווה ובעבר הגיעו ללוות את רפי בדרכו האחרונה ולנחם את בני המשפחה – האישה שרית והילדים אלעד, דור ונועה. בין הרבים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון היו רבים מתלמידיו – תלמידים בוגרים ותלמידים בהווה. הוא הנפטר ה-44 במספרו בקרב קורבנות הקורונה בעיר.
חמאוי, בן 64 במותו, היה מורה לחינוך גופני מוכר במקיף ג' באשדוד וגם שימש כיו"ר ועד המורים בבית הספר, הוא זכור בעיר גם כמי שהיה מאמן הכושר של קבוצת הכדורגל מ.ס אשדוד. לפני חודשיים נדבק בנגיף לאחר פגישה עבודה של ארגון המורים. במהלך ימי החולי עבר חמאוי בין בתי חולים ומחלקות שונות, אתמול נפטר בבית החולים רמב"ם בחיפה, כשבועיים לאחר שכבר נותק ממכונת ההאקמ"ו שתמכה בו.
אלעד, בנו הבכור של רפי היה אמור לחגוג בתחילת החודש מתחת לחופה עם בחירת ליבו ומשפחתו. במקום נאלץ היום לספוד ולהיפרד מאביו. ""אבא אין לי מלים לתאר את מה שאני מרגיש, כבר יותר מחודשיים שאני נמצא בסיוט מתמשך מתקשה להאמין שאתה איננו. היית האבא הכי טוב שיכולתי לבקש, החבר הכי טוב שלי, הדמות שהשפיעה עלי הכי הרבה בחיים. אבא, אני יודע כמה החתונה היתה חשובה לך, קבענו את החתונה במועד מיוחד ה-1.9, תחילת שנת הלימודים. כל כך חכינו לרגע הזה, נשמרנו…רק שחס וחלילה שמישהו לא ידבק. הכל אבא היה לשוא. נדבקת בעבודה. ביום של החתונה שלי, קיבלתי חדשות נוראיות מהרופאים בנוגע למצבך. השבוע הכי שמח בחיים שלי מהחתונה, שבת חתן ועד היום הולדת הפך לסיוט של ממש".
גם פה אבא למרות הכל היית חייב לתת לי מתנת יום הולדת – הצלחת לרדת מהאקמ"ו. חשוב לי שתדע שאני הכי גאה בך בעולם. נלחמת כמו אריה כנגד כל הסיכויים. ביום שהנשימו אותך אמרו לי שלא תשרוד, אבל שרדת והצלחת אפילו להשתפר, עברת לטיפול נמרץ ואז – הקורונה תקפה אותך שוב. נסינו להשיג לך אקמ"ו, אבל שום בית חולים לא האמין שתשרוד, כל הפרופסורים בארץ אמרו לי 'אבא שלך לא ישרוד אין טעם'. אבל התעקשנו ובסוף בית חולים רמב"ם הסכים לחבר אותך. שרדת במצב קרטי ונלחמת חודש שלם, אמרו לנו שאם ינתקו אותך אחרי כמה שעות תקרוס, אבל החזקת יותר משבועיים. ביום שבת האחרון אמרו לנו לבוא להיפרד ממך, אבל אבא המשכת להילחם כנגד כל הסיכויים עד שלא נותר בך כח…"
"סליחה אבא" – סוף עצוב למאבק הממושך של רפי נגד הנגיף. צילום: אסף ליבוביץ
"אבא סליחה, סליחה הגעתי כבר אחרי שהנשימו אותך ולא הפסקתי לדבר איתך. סליחה שלא זכית לראות אותי מתחתן מגדל את ילדי ונכדך. סליחה אבא שלא הצלחתי…הבטחתי לך שאני הוציא מבית החולים ולא עמדתי במילה שלי אבא. חשוב לי שתדע שעשינו הכל למענך כמו שאתה היית עושה למעננו. התייעצנו עם כל בית החולים, עם המומחים הכי בכירים במדינה, עזבנו את הבית ועברנו לחיפה כדי להיות איתך סימנו כל יום ספר תהלים, התפללו והתחננו כל היום לנס שלא הגיע. העולם הוא כה אכזר ואלוהים לוקח את הטובים ביותר. אבא תודה על הכל אני ידוע שתשמור עלינו מלמעלה".
