מדוע חשוב כל כך לכתוב צוואה?

עם מותו של אדם, עוברים נכסיו (כספים, נדל"ן רכוש, זכויות אחרות וכו') ליורשיו. נכסים אלו מכונים "עיזבון".

חלק מבני האדם בוחרים באפשרות לכתוב צוואה שבה הם קובעים מי יירש את נכסיהם ובאילו תנאים. יחד עם זאת, ולמרות האפשרות של האדם לצוות ולקבוע במסגרת עריכת צוואה מי יירש אותו, רוב בני האדם בישראל אינם כותבים צוואה.

במקרה שבו אדם נפטר מבלי שהותיר אחריו צוואה, הבעלות על העיזבון תועבר למי שמוגדרים "יורשים על פי דין", אשר זהותם נקבעת בין היתר על פי הכללים הקבועים בחוק הירושה.

במאמר הבא ננסה לעמוד בקצרה ובתמצית הדברים על ההבדל בין "צוואה" לבין "ירושה על פי דין" ועל המשמעויות מתוקף כל אחד מההליכים הללו.

צוואה

העיקרון המנחה בקיום צוואה הוא כי רצון המצווה מעל הכל. עורך הצוואה רשאי להוריש ליורש אחד או מספר יורשים את כל עיזבונו, חלקים מסוימים ממנו, נכס מעיזבונו, טובת הנאה מעיזבונו או כל דבר בר מימוש. את הצוואה ניתן ורצוי להפקיד בידי רשם הירושות ואף ניתן לקבוע במסגרת הצוואה מנהל עיזבון אשר עליו תוטל מלאכת חלוקת העיזבון לאחר פטירת המצווה.

המצווה ראשי לבטל צוואתו בכל זמן ומכל סיבה על ידי השמדתה או מסירת הודעה על ביטולה או עריכת צוואה חדשה. במקרה שבו אדם ערך יותר מצוואה אחת, הצוואה המאוחרת מבטלת את הצוואה הקודמת.

ישנם מספר סוגים של צוואות:

צוואה בכתב ידו של המוריש / המצווה – כל אדם יכול לערוך לעצמו צוואה בכתב ידו באופן עצמאי. על הצוואה להיכתב בכתב יד ברור וקריא של המצווה בלבד, עליה לכלול תאריך עריכתה וחתימתו של המצווה.

צוואה בעדים – צוואה הנערכת בנוכחות שני עדים לפחות מעל גיל 18 ושהינם כשירים על פי דין. לעדים, לבני זוגם או קרוביהם אסור להיות חלק מן הנהנים מהצוואה. נוכחות העדים נועדה להוכיח את אמיתות הצוואה וכי נעשתה מרצונו של המצווה. בצוואה זו יש צורך בחתימת העדים על הצוואה.

צוואה בפני רשות – צוואה זו מוגשת לגורם רשמי הנקרא "נציג רשות" (שופט / חבר בית דין / רשם בימ"ש או ירושות) ועריכתה מתבצעת באמצעות דברי המצווה בעל פה בפני נציג הרשות או הגשה בכתב לגורם הרשמי ע"י המצווה.

צוואה בעל פה – צוואה זו נאמרת בעל פה על ידי המצווה, בפני עדים המבינים את שפתו, מבלי שהוא יידרש להכין כל מסמך כתוב. צוואה זו נועדה למקרים בהם אין לאדם יכולת, בשל מצבו, לערוך צוואה באחת משלוש הדרכים המצוינים לעיל. צוואה זו רשאי לעשות אדם גוסס הנמצא על ערש דווי ועומד למות. וכן, כל אדם הרואה עצמו מול פני המוות ומרגיש סכנת חיים אמיתית ומבחינה אובייקטיבית אכן נמצא במצב כזה.

צוואה הדדית – בני זוג רשאים לכתוב צוואות המסתמכות אחת על השנייה. יכולת הביטול של צוואה זו מוגבלת על פי החוק. בצוואה זו יכולים בני הזוג לקבוע כי רק לאחר מות האחרון מבניהם יועבר העיזבון לילדיהם. הדבר נועד למנוע מצב ובו אלמן או אלמנה אשר נותרו בחיים, יאלצו להתפנות מדירתם או לאבד מזכויותיהם כי היורשים האחרים ביקשו לממש העיזבון.

בצוואה זו בני הזוג רשאים לקבוע כי בן הזוג הנותר יהיה ראשי לעשות בעיזבון הצד שנפטר כראות עיניו או לקבוע הוראות המגבילות את בן הזוג שנותר בחיים. צוואה זו יכולה להיעשות בשני מסמכים נפרדים או במסמך אחד משותף.

ביטול צוואה זו יכול להיעשות רק בתנאים הבאים: כאשר שני בני הזוג בחיים ונשלחה הודעת ביטול של אחד מהם לצד השני או בוויתורו של הצד שבחיים על חלקו בעיזבון או בקביעת מנגנון ביטול הקבוע בצוואה עצמה על ידי הצדדים.

צו ירושה

אדם הנפטר מהעולם ולא ערך צוואה, עיזבונו יחולק ליורשיו בהתאם לחוק. חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי הדין. היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר ואם אין לנפטר קרובים עזבונו יועבר לניהול ע"י אוצר המדינה. צו ירושה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה.

שיטת הירושה על פי הדין בישראל, מתבססת על קשרי דם בין אבות לבנים ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – הורים, צאצאים, אחים, או קרובי משפחה אחרים. בן/בת הזוג הינם היורשים היחידים שאינם קרבת דם של הנפטר.

ירושה לבן זוג וילדים – בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המיטלטלין ואת כלי הרכב  של המנוח, אם הייתה לו כזו. האלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.

ירושה לידועים – על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף.

ירושה לנפטר ללא ילדים – ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח או אחיו ואחיותיו. בן זוג ואחים מתחלקים 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים .

ירושה לבן זוג בלבד – בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.

ירושה להורים ואחים – הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים. ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.

לסיכום, בישראל, עזבונו של נפטר נקבע על פי צוואתו או על פי הדין. לכל הליך יש את המשמעות והכללים שלו על פי החוק והתקנות. כמובן שישנם מקרים קיצוניים נוספים אך ההליכים המרכזיים מובאים במאמר שלעיל.

על מנת לדעת את מצב עזבונו של הנפטר במדויק , לאתר נכסים ו/או כספים של הנפטר, לממש את מלוא העיזבון ולחלקו בצורה מיטבית וחוקית – יש להיוועץ בעו"ד אשר בקיא בחוק ובהליכים השונים.

ישנם הליכים רבים הנלווים למימוש עיזבון, כאשר רק עו"ד מקצועי בתחום יוכל להגיע לתוצאה מקסימלית ולממש את העיזבון בצורה הנכונה והטובה ביותר עבור היורשים.

כמו כן, ישנם היבטי מיסוי אשר כדאי לבחון אותם בטרם יוגשו הבקשות, שכן תכנון המס בירושות יכול להביא  עמו חיסכון אדיר במיסים ליורשים – כגון: הסכם חלוקת עזבון, ביצוע איזונים, הסתלקויות מעיזבון וכו'.

עו"ד אדם סדון – סדון ושות'

כתובת: הגדוד העברי 10, קומה 5, אשקלון

טלפון נייד: 052-887733

טלפון משרד: 08-6631777

מעבר לאתר

תוכן שיווקי