אמש החלה הענקת אות המערכה ללחימה ברצועת הביטחון בלבנון בטקס חגיגי שנערך במחנה "הרצוג" (גלילות). הטקס נערך בראשות שר הביטחון, מר בני גנץ, ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי ובנוכחות חברי פורום מטכ"ל. בטקס נכחו גם מפקדים בכירים במילואים הזכאים לאות, נציגי משפחות שכולות, אנשי צד"ל וחברי הוועדה שהחליטה על הענקתו.
אות המערכה, שחלוקתו המלאה תחל בשבועות הקרובים, יוענק כהוקרה לחיילים ולמפקדים, לעובדי צה"ל ולאנשי צד"ל ששירתו בתקופה שבין ה-30 בספטמבר 1982, ועד ה-24 במאי 2000, ביחידות שפעלו בגזרת לבנון או פעלו לתמיכה במאמץ הלחימה באופן ישיר.
במהלך הטקס העניק יו"ר הוועדה שהחליטה על מתן האות, רב-אלוף (מיל') שאול מופז, את אות המערכה הראשון לרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, כמפקד צה"ל. בנוסף, הוענק האות למשפחתו של תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, החלל הבכיר ביותר במערכה. גרשטיין ז"ל היה מפקד יחידת הקישור ללבנון ונהרג ממטען צד בעת השהייה ברצועת הביטחון. האות הוענק גם למשפחתו של סמל צחי איטח ז"ל, החלל האחרון על אדמת רצועת הביטחון, שנהרג זמן קצר לפני היציאה מרצועת הביטחון. איטח ז"ל לחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת 'גבעתי' ונהרג מפגיעת טיל נגד טנקים בעמדה בה שהה.
צחי איטח ז"ל
האב, אריה איטח, הקב"ט של עיריית אשדוד, הגיע לטקס ועלה לקבל את האות מידיו של שר הביטחון גנץ, יחד עם רעייתו יפית.
"אתמול נסגר מעגל בן 21 שנים שבו מדינת ישראל החליטה להעניק אות מערכה", אמר האב אריה איטח, "למערכה שכמעט ונשכחה ואני אסביר במה דברים אמורים. בתחילת הדרך לא הבנו למה הלוחמים שנמצאים באזור הביטחון ונלחמים וכל יום שמענו על פצועים והרוגים וראינו בטלוויזיה את ההלוויות, כל זה לא היווה משהו שבעקבותיו צריך לתת אות מערכה. ופנינו, גם אני באופן אישי פניתי לבני גנץ, לאשכנזי, פנינו לגורמים רבים. הפנייה שלי הייתה שחייבים לעשות ועדה שתבחן את העניין הזה, נהרגו שם מעל 1,300 לוחמי והיו אלפי פצועים ממערכה שאיש אינו מכיר".
איטח מציין כי אכן מדובר בעיניו במלחמה נשכחת, כזאת שרבים אינם זוכרים אותה וחלקם מעדיפים לשכוח אותם, ולכן לאורך השנים הם נתפסו דווקא במי שהנציחו אותה, "אנחנו קיימנו מספר מפעלי הנצחה אחד מהם פרסום הספר 'אם יש גן עדן' שכתב רון לשם ומיד אחר כך יוסף סידר הבמאי קיבל את התסריט והחליט ליצור את הסרט 'בופור'. עכשיו הסרט בופור מדבר על התקופה שהייתה בלבנון ואנחנו נצמדנו לדבר הזה ונאחזנו בו כי הפחד שלנו היה שלא יזכרו את המלחמה הזאת שהבן שלנו נהרג בה שאלפי לוחמים היו בה ולא יודעים מה קרה שם. ואני חושב שגם הסרט בופור וגם הספר 'אם יש גן עדן' הם מפעל הנצחה חשוב. אבל עדיין לא היה שום דבר שימחיש את אות הכבוד הזה שאותם משפחות שכולות ואתם לוחמים שנפצעו לא קיבלו ואותם לוחמים שהיו שם וחזרו משם".
אות המערכה בלבנון
אבל הצעד שנעשה אתמול מצד המדינה ומצד צה"ל הוא תיקון גדול בעיניו של איטח, "אני חושב שאתמול בערב מדינת ישראל הוכיחה שזה היה ראוי וגם ראוי", אמר האב אריה איטח, "הוועדה בראשות שאול מופז עם כל האלופים שישבו בוועדה, קיבלו את המנדט לבחון את זה והתוצאה היא תוצאה כפי שאמרו שני בכירים אתמול בטקס. שר הביטחון אמר 'הייתי שם וסגרתי את השערים כשיצאנו משם והרמטכ"ל אמר 'הייתי שם ולחמתי שם'. כל מי שהיה שם אתמול מאוד התרגש, אנחנו נבחרנו ואנחנו מייצגים את כל משפחת השכול. שתי המשפחות שניגשו לקבל את האות ראשונים היו משפחת גרשטיין, כי הוא היה הבכיר ביותר והוא נפל בה' באדר בדיוק שנה לפני צחי שנפל גם הוא בה' באדר. ההחלטה לקחת את הבכיר בדרגה ואת אחרון הנופלים היוותה מעין איזה שהיא אבן דרך בערב ההענקה. אנחנו לא היינו שותפים לזה, אנחנו הופתענו כשהזמינו אותנו. אני יכול לומר לך שכמפקד בכיר בצבא, כאל"מ במילואים אני מאוד התרגשתי והשיקול אני לא יודע מאיפה הוא נבע, אני רק יודע שיש פה שני ציוני דרך שהם היו חשובים בטקס ההענקה שעליהם החליטה הוועדה הכינה את הטקס. הרבה משפחות שכולות הרימו את הראשון כששמעו שיש אות מערכה".
"תחושת פספוס נוראית". אריה ובנו צחי איטח ז"ל
איטח מספר כי אתמול כשהוא חזר לביתו לאחר הטקס הוא הזיל דמעה, "אתמול כשהגעתי הביתה אחרי הטקס, הוצאתי את כרית ההצנחה שקיבלתי לצערי מצה"ל ושילבתי במקום את אות המערכה והזלתי דמעה, שחבל שצחי לא קיבל אותו בחייו ויש תחושת פספוס נוראית אבל זה גורלנו וכך החלטנו שאנו ממשיכים בחיים ומחזיקים בחיים ולא מכבים את המנועים וממשיכים לתרום לקהילה בכל דרך שנוכל. גם הילדים שלי, אחים של צחי וגם אמא של צחי, שעשתה הרבה מפעלי הנצחה וכתבה ספר ילדים שנקרא 'מתנה למדינה' ועושה תערוכות לזכרו כל זה זה עוד נדבך ועוד נדבך כדי שלא ישכחו אותו ואתמול קיבלנו עוד תזכורת שצחי הוא בליבם של רבים וטובים וקיבלנו הרבה שיחות טלפון ואנחנו מודים לכל מי שתמך ותומך בנו. זה מחזק את ליבנו ואני חושב שכמוני גם המשפחות השכולות האחרות, זה יום של התרוממות רוח כי הנה המדינה מכירה בזה וזה חשוב שזה נעשה. ועל כך תודה לעם ישראל שנמצא שם בשבילנו ומחזק אותנו כל ימות שנה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
איטח מזכיר כי בזמן כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה, הוא עצמו יצא בקריאה להוציא משם את צה"ל, כי הוא חש שהחיילים נהרגים שם לשווא, "אני יצאתי בקריאה אז לאהוד ברק שהיה ראש הממשלה 'תוציאו את הבנים מלבנון' כי התחושה הייתה שבשלב מסוים הם הפכו לבשר התותחים ולא מנעו את הירי ליישובי הצפון, כי החיזבאללה יכלו לשבת במוצבים שלהם ולירות ליישובי הצפון עם הרקטות שלהם לטווח של 40 קילומטר".
"מפעל הנצחה חשוב". הסרט בופור
הוא גם לא אוהב את המילה 'בריחה' שמצמידים ליציאה מלבנון, "הם יצאו בדרך חכמה", הוא אומר, "למרות הטענות על הבריחה, שהן אמירות פוליטיות לחלוטין. מי שניתח את היציאה הבין שיצאנו ללא נפגע אחד, כאשר המטרה של חיזבאללה הייתה להתאבד על שיירות של צה"ל. לטעמי, למרות הקריאות הפוליטיות שזאת הייתה בריחה, זאת לא הייתה בריחה. זה היה בחוכמה ולא מצאנו פגם בתוכנית הזאת ועוד יותר מזה, לא קברנו שום חלל בגלל היציאה וזה הדבר החשוב".
מלבד חלק מחיילי צד"ל שהופקרו שם לבדם.
"חלק מחיילי צד"ל שהופקרו שם, מצאו דרך לתקן את העיוותים האלה ואי אפשר לדבר עליהם. אבל אתמול בטקס ניתנה הכרה על ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון ושאול מופז וניתנו אותות מערכה גם לחיילי צד"ל שהגיעו לארץ ואני חושב שחיילי צד"ל לחמו כתף אל כתף עם לוחמי צה"ל ומגיע להם כל הכבוד וכל ההערכה כי הם הגנו וחירפו את נפשם בשמירה על גבול הצפון".
