בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה במסגרתו התחייבו עמותת "רפואה וישועה" והחברה שרכשה את המבנה, להשיב למדינה תוך 60 יום את מלוא סכום כספי התמיכה שהוענקו להם על סך 9,600,000 ש"ח, לשם הקמת מרכז רפואי באשדוד אשר לא הוקם עד היום.
תחילתו של ההליך בכתב תביעה שהגישה פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בשם משרד הבריאות, במסגרתו ביקשה לחייב את עמותת "רפואה וישועה" וכן את חברת M.C.A.M.R.C להשיב לקופה הציבורית את כספי התמיכה שהמדינה העבירה לעמותה לשם הקמה והפעלה של מרכז למתן שירותי רפואה מידיים באשדוד – מרכז אשר לא הוקם ועד היום עומד במיקום מרכזי בעיר אשדוד.
בין לבין, חברת "אבו יחיאל חברה לבניין בע"מ" הודיעה על רכישתו של הבניין הזה הנמצא בצמוד לבית החולים "אסותא אשדוד". עוד הודיעה החברה כי היא מתכוונת להקים בו את "בית אבו-מדיקל" ובו מרפאות רפואיות שונות אשר יספקו שירותים וצרכים רפואיים מתקדמים אשר יהוו מערך רפואי משלים ותומך לבית החולים.
על פי כתב התביעה, בשנת 2007, לאחר פרסום מבחני תמיכה להקמת מרכז לשירותי רפואה מידיים בעיר אשדוד, שמטרתם הייתה מתן מענה זמני לצרכי התושבים באשדוד עד להקמת בית חולים קבוע בעיר, התקשרה העמותה בהסכם תמיכה עם משרד הבריאות וקיבלה סכום של 9.6 מיליון ש"ח. העמותה התחייבה להקים את המרכז הרפואי עד לסוף שנת 2008, ולהפעילו במשך 10 שנים או עד שיפתחו שעריו של בית חולים קבוע. העמותה, שאמנם החלה בהקמת המבנה של המרכז הרפואי, לא עמדה בהתחייבותה להשלימו ולהתחיל בהפעלתו במועד שנקבע, ואף לא בכל מועד אחר.
במהלך השנים שחלפו ממועד החתימה על הסכם התמיכה, המשיכה העמותה להחזיק בכספי התמיכה, תוך שהיא טוענת כי היא עושה מאמצים לעמוד בהתחייבויותיה, ומעת לעת ביקשה ארכות נוספות, אך בפועל – לא רק שהמבנה לא הושלם, אלא שבשנת 2014 העמותה אף מכרה את המקרקעין ואת הנכס שהחלה להקים בו לידי חברת M.C.A.M.R.C, ללא ידיעת משרד הבריאות. בהסכם המכר בין העמותה לחברה הרוכשת, התחייבה החברה הרוכשת להקים את המרכז הרפואי, בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם בין המדינה לעמותה. אלא שגם החברה הרוכשת לא השלימה את בניית המרכז הרפואי.
שלד 'חדר המיון הקדמי' שהחלה להקים עמותת רפואה וישועה ושמעולם לא הושלם, משמאל: ביה"ח אסותא אשדוד. צילום: אילן אסייג
במסגרת ההליך, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והטיל צווי עיקול זמניים על הנכסים, הזכויות וכספי הנתבעות, זאת להבטחת סכום התביעה, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
טרם תחילת שלב ההוכחות, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר כאמור קיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו התחייבו הנתבעות, יחד ולחוד, להשיב תוך 60 יום את מלוא סכום כספי התמיכה בסך של 9.6 מיליון ש"ח. לצד זאת הובהר, כי צו העיקול שהוטל על הנכס בו הושקעו כספי התמיכה, יעמוד בתקפו עד לאחר העברת מלוא סכום הפשרה, וכי ככל שיחול עיכוב בהעברת התשלום, אזי תפרע המדינה מהנכס בגובה סכום הפשרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה.
הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין מגלם את האינטרס הכלכלי של המדינה- בהשבת הכספים לידי הציבור, ולצד זאת, את האינטרס המהותי, לפיו כספי המדינה אינם הפקר כאשר כספי תמיכה שניתנו למטרה מסוימת ולא נעשה בהם שימוש, יושבו במלואם לקופת המדינה.
את המדינה ייצגו בהליך עורכי הדין לאה הומינר פולק ולירון שי מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), בסיוע של עו"ד עדי רון מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
