כשאלון דאי היה בן 10 וזכה במקום השני בקארטינג, הוא בוודאי לא חשב רחוק כל כך, בטח לא שבחלוף 16 שנים הוא יוכתר לאלוף הנאסקר האירופי. ההישג העצום הזה שנקבע השבוע בידי דאי שם אותו כיום בשורה אחת עם הספורטאים הגדולים בארץ.
אחרי אליפויות מקומיות ומרוצי פורמולה הגיע דאי לרגע השיא בקריירה המוטורית שפיתח עם השנים. נהג המרוצים האשדודי חצה ראשון את קו הסיום באליפות הנאסקר האירופית, שנערכה בזולדר שבבלגיה, לאחר שצלח את שני סבבי הפלייאוף, שבהם הניקוד הוא כפול, וזכה לעמוד על הפודיום גבוה מכולם, עטוף בדגל ישראל כשברקע מתנגן ההמנון הלאומי. לאחר מכן הוא המשיך את החגיגות גם על הרכב עצמו. מדובר בהישג היסטורי וחסר תקדים, כיוון שדאי הוא למעשה הישראלי הראשון שזוכה בתואר בליגת מרוצי המכוניות באירופה.
כבר מגיל קטן הוא סומן כהבטחה גדולה, כמי שעתיד להביא הישגים לעיר אשדוד ולעצמו בפרט. מי שהתחיל במרוצי הקארטינג בעיר ולאחר מכן על מסלולים ישנים בארץ זוכה כעת לעדנה ולמקום של כבוד בהיסטוריה המוטורית בארץ.
בשבוע האחרון הוא גם עשה את המעבר מאשדוד לכפר עזה, שגם כן ממוקם בדרום, לטענתו בכדי לקבל עצמאות ולמצוא פינה שקטה יותר לגור בה. בשיחה שקיים השבוע עם "כאן דרום" הוא נשמע כמובן על גג העולם. “זו הרגשה מדהימה אחרי עבודה של כל כך הרבה שנים”, אומר דאי בהתרגשות. “ברגע שנגמר המרוץ וחציתי את הקו הבנתי שוואלה אני אלוף אירופה. זו הרגשה שקשה להעביר אותה במילים. כיף לדעת שעשיתי היסטוריה, הרגשה מדהימה לעמוד על האוטו עם דגל ישראל ולשמוע את ההמנון, ואחרי זה לקבל טלפון משרת הספורט, הרגשה כיפית ממש”.
מה השרה אמרה לך?
“שהיא בעיקר מתרגשת. היא התרגשה לראות את המעמד עצמו, שיש נהג שזכה עכשיו באליפות אירופה. זה ספורט שגם היא מנסה בשנתיים האחרונות להרים פה בישראל, כי הוא לא כזה מוכר פה. היא עושה מאמצים, וכיף לה לראות שזה הולך וצובר תאוצה ושישראל על המפה בתחום הזה”.
ההישג הגדול של דאי התקבל באהדה ובתמיכה גדולה מכל מקום אפשרי. נהג המרוצים זכה להכרה התקשורתית שחיכה לה כל השנים. “עד עכשיו אני לא מפסיק לקבל טלפונים”, הוא מספר. “מיליון ברכות מכל העולם. טירוף ממש. זה הישג עצום. לחשוב על זה שאני ספורטאי ראשון שעושה כזה דבר בישראל זה לא מובן מאליו, זה לא איזה ג’ודו או ענף שרואים אותו יחסית בשגרה. כל בן אדם שני שולח לי הודעה ומברך, האהדה והאהבה לדבר הזה היא עצומה”.
אפשר להשוות את ההישג למדליה אולימפית?
“בסופו של דבר זו אליפות אירופה, לא דבר של מה בכך. וכן, יש לזה הקבלה למדליה אולימפית. אם שחיין או מתעמל באתלטיקה קלה היה זוכה במקום באליפות אירופה, זה היה מתוקשר ברמה יותר גבוהה לדעתי. ההקבלה לזה היא בדיוק אותו הדבר. פשוט בישראל הספורט המוטורי הוא לא כזה מפותח ולא שומעים על זה יותר מדי”.
אחרי שהגעת לאולימפוס, מה היעד הבא?
“הליגה האמריקאית. בשבילם הנאסקר זה כמו האן-בי-איי או הפוטבול שלהם. הליגה הכי חזקה נמצאת בארצות הברית, ככה שהשלב הבא שלי הוא כמובן למצוא כיסא, מקום להתחרות בו בארצות הברית, בתקווה שאת 2018 אני אתחיל שם ואעשה עונה שלמה”.