האם אשדוד היא עיר תיירות? אין ספק שיש בה פוטנציאל רב, אבל מה שבטוח היא לא נתפסת כזאת בעיני הציבור. אחת הסיבות העיקריות היא מחסור בבתי מלון. באשדוד יש כיום כ-400 חדרי מלון: מלון לאונרדו, מלון ווסט ועוד מספר מלוניות קטנות. זה רחוק מאוד ממספרי החדרים שערי תיירות בארץ מתגאות בהם כמו תל אביב עם כ-9 אלף חדרים, אילת כ-11 אלף, ירושלים כ-11 אלף, טבריה כ-4,500, נתניה למעלה מ-2,000 ואפילו הרצליה הקטנה עם למעלה מ-1,600 חדרים.
אז מה עושים במצב הזה? למנכ"ל החברה לתיירות אשדוד עופר דרי יש תשובה: "באשדוד יש כ-30 מגרשים למלונאות כשהמטרה להגיע ל-3,500 עד 4,000 חדרי מלון ב-20 שנים הקרובות וזה יתממש. כשאתה מגיע לאילת או לת"א, אתה מחפש ים אז יש לך באשדוד חוף ים רחב, מסעדות יש פה טובות ביותר, מרכזי קניות טובים – יש את הביג וקניונים מהממים, ספורט ימי יש – מרכזי גלישה ובננות ואבובים, יש חדרי בריחה וחדרי קריוקי, יש מופעי תרבות ופסטיבלים והופעות במשכן. היום באילת אין מופעי תרבות ויש לה את כל הפוטנציאל להיות עיר תיירות.
"אנחנו לא נמצאים במקום של אילת ות"א יש לנו עוד הרבה מה לעשות, אבל אשדוד יכולה להשקיע מאות מיליונים בתשתיות הציבוריות וכל זמן שלא יוקמו מלונות היא לא תהפוך לעיר תיירות".
מימין לשמאל: אמיר חייק, שמעון כצנלסון, עופר דרי, השר יריב לוין וד"ר יחיאל לסרי בכנס יזמי מלונאות באשדוד. צילום: מייק
אז איך מממשים את הפוטנציאל? דרי מסביר כי בוצעה תוכנית אסטרטגית לכל גזרת חוף הים, ממנה נגזרה תוכנית אב לתיירות ופרויקטים לביצוע בשנים הקרובות הוא מצהיר: "הפרויקטים האלה כולם בשלבי ביצוע והמימוש של רובם קורים מה שנקרא בזמן הקרוב ולא הדמיה באוויר. עשינו כנס למלונאות הבאנו יזמים, בנקים ומשרד התיירות והראינו להם מה החזון התיירותי של עיריית אשדוד. זה היה לפני שנתיים ומאז באה הקורונה. אבל מה עשינו בכל התקופה הזאת, ישבנו עם כל היזמים שיש להם קרקעות, אחד אחד ואחת ל-4 חודשים אנחנו עם שמעון כצנלסון שאחראי על ההנדסה ועם היזמים ועם כל מינהל הנדסה, מהנדס העיר, היועמ"ש, אדריכל אגף תכנון ורישוי כדי לראות איפה תקוע ואיך לשחרר חסמים. כל ענף התיירות הוא עתיר כוח אדם, המון מעסיקים, בסופו של תהליך הכל חוזר חזרה בארנונה ותעסוקה. זאת אחת הסיבות שהתחלנו להניע את הגלגל הזה".
מלון לאונרדו פלאזה באשדוד. צילום פבל
מה המלון הבא שייפתח?
"קח 5 שנים מהיום יהיו 1200 חדרי מלון".
שזה אומר כמה מלונות?
"בסביבות 7-8 בתי מלון בחמש השנים הקרובות, חלקם גדולים יותר וחלקם קטנים יותר".
המלון המסקרן ביותר הוא המלון שהוקם בחוף י"א, מלון שאמור להיות יוקרתי עם בריכה לכל חדר וכפי שניתן לראות אותו הוא כבר בנוי לגמרי, אך כבר זמן רב שהוא עומד כך. לפני כשנה רכש את המלון איש העסקים ג'קי בן זקן.
המלון של בן זקן בחוף הים, סמוך לשטח הקאנטרי הישן. צילום: דור גפני
מה לגבי המלון של ג'קי בן זקן?
"כדי שבית מלון יהיה כלכלי צריך 70 חדרי מלון. פחות מזה אתה לא מכסה את התקורה. פחות מזה, אתה צריך שבעל הבית יהיה המפעיל של המלון. רוב בתי המלון שצריך להפעיל דרך רשת צריכים מינימום 70 חדרי מלון. המלון בי"א היום יש בו 42 חדרים. ג'קי קנה את המלון לפני כמה חודשים, אני מקווה שיהיה מכרז במגרש שליד ומי שייקח אותו יצליחו לבנות יותר יחידות. או שהוא יזכה במגרש ליד ואז הוא ירחיב את המלון".
מתי הוא יבנה את המלון? ג'קי בן זקן. צילום: ניר קידר
והיכן ייבנו שאר המלונות? דרי בונה, תרתי משמע, על המרינה, "מסביב למרינה באגם אמורים לקום 8 בתי מלון, 4-5 מתוכן יתחילו להיבנות במקסימום תוך שנתיים. 4 מלונות מהם התנאי שלהם הוא שהוא יוכל לאכלס את המגורים, רק אחרי שיקבל טופס 4 למלון, זה התנאי. יש את הילטון שיתחיל להיבנות שמה בתוך שנתיים ואני לא מדבר באוויר, אלא אחרי שישבנו עם יזם יזם ואנחנו יודעים איפה הוא נמצא. בלידו יש את המלון של פרימה עם קבוצת גבאי 200 חדרים, אני מאמין שיעלו לוועדה בחודש הקרוב".
האגם במרינה. הדמייה
האגם במרינה. הדמייה
יש כמובן גם את שתי בתי המלון בחוף לידו, שהמפגינים ופעילי הציבו נאבקים בהם, "עכשיו הם בהיתר שינויים. אני מתאר לעצמי שמלון אחד תוך 3 חודשים תתחיל בניה והשני תוך שנתיים יתחיל להיבנות. אז שים לב שרק המלונות שאמרתי עכשיו מביאים אותנו לכמעט 1,300 חדרי מלון. תוך עשור אני מאמין שנגיע ל-2,000 חדרי מלון. תוך 20 שנה אשדוד תהפוך לעיר תיירות עם אלפי חדרי מלון".
הפגנה נגד הבנייה בחוף לידו. צילום: אשדוד רוצה שינוי
אתה מצהיר הצהרות שגם קודמיך וקודמי קודמיך הצהירו, למה שהציבור יאמין לך?
"אני הסכמתי להתראיין רק על מה שאני ראיתי בעיניים. דבר שני, אנחנו רואים את האגם במרינה, אמורים לקום שם 8 בתי מלון. האגם? אנשים לא האמינו שיקום האגם ואמרו שלא יקום בחיים, הנה קם האגם, כאשר החניון והגשר של המפרשיות יהיו מוכנים עד סוף השנה. כשהיזמים רואים שהעירייה משקיעה בתשתיות, ראש העיר משקיע המון ומשחרר המון כספים ונתן את התוכנית האסטרטגית והיזמים רואים את זה וזה הגיע לכדי הבשלה. הם רואים גם ברמה הארצית את כמות התיירים שמגיעים לארץ. מבחינת התייר אגב, אשדוד או תל אביב זה כמעט אותו העיר, ה-25 ק"מ בין אשדוד לתל אביב זה לא נחשב לו מרחק".
אוניית הקרוז Norwegian Jade בנמל אשדוד. צילום: פבל
המרחק הקצר לתל אביב הוא בעוכריה של אשדוד כאשר מגיעים הקרוזים לנמל ואז התייר, אם הוא לא צליין שמגיע לבית לחם או נצרת, הוא פשוט קופץ לתל אביב הקרובה. רובם המכריע לא נשאר פה.
"אתה צודק בעניין הקרוזים. לא יודעים את זה, אבל כל אניית קרוז שמגיעה לפה, נציג מתיירות אשדוד מקבל את הנוסעים בטרמינל והיום היה אחד כזה. כ-80 אחוז מהם נוסעים לבית לחם, נצרת ים המלח וירושלים. פחות תל אביב, כי תל אביב זה יותר חיי לילה ואוניות הנוסעים מגיעות בבוקר ונוסעות בערב. 15-20 אחוז הם תיירים חוזרים או שמעוניינים להישאר באשדוד ואותם אנחנו מביאים לאשדוד, שאטלים מביאים אותם לסימול או לביג והם מקבלים מפות ועושים להם טיולים, כל שעה שאטל הלוך חזור. אני בסופו של תהליך אני לא יכול להתחרות בירושלים או בים המלח או בנצרת, אלה ההיילייטים של מדינת ישראל, אבל ה-20% שנשארים באים לעיר".
"מנכ"לים צריכים להתאוורר"
בחודש אוגוסט הקרוב יציין דרי 6 שנים לכהונתו כמנכ"ל החברה לתיירות. מדובר בחברה די קטנה מבחינת כוח אדם, כעשרים עובדים קבועים שמחצית מהם יושבים בפארק אתגרים. בקיץ מגיע מספרם להרבה יותר. התקציב השנתי עומד על כ-50 מיליון ש"ח, אבל בשביל אדם כמו דרי שהיה רמ"ט שר הפנים ומנכ"ל של חברות פרטיות עתירות תקציבים, יש שיאמרו כי מדובר בתפקיד הקטן למידותיו, "זה בסדר, אנחנו נחזור לזה. לא עכשיו".
עופר דרי בלשכתו
תחזור למשרד ממשלתי?
"לא נראה לי שאחזור למשרד ממשלתי. אני אוהב ביצוע. במשרדי ממשלה מתקצבים, מחוקקים וקובעים מדיניות ואסטרטגיה ולא מתעסקים בביצוע".
קיבלת הצעות פוליטיות?
"בשום צורה שהיא לא".
לשוק הפרטי?
"אני לא יודע להגיד לך. נכון לרגע זה אני פה וטוב לי פה. האם אשאר פה כל הזמן? התשובה היא לא. מנכ"לים צריכים להתאוורר צריכים לרענן את השורות אחת לכמה שנים, כל אחד כשהוא מרגיש את המיצוי".
מנכ"ל עיריית אשדוד, אילן בן עדי. צילום: דודו בכר
איך העבודה עם מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי? הוא ידוע כאדם ריכוזי.
"אילן הוא מקצוען ואי אפשר לקחת ממנו את הדבר הזה. כשהוא רואה שאתה משיט את הספינה בכיוונים שראש העיר התווה ובלוחות זמנים שהוא התווה, הוא משחרר".
"נתבע את באר טוביה על הנזקים"
אחד הפרויקטים שאותם השיק דרי בגאווה רבה במהלך כהונתו זה השייט בנחל לכיש, אלא שהוא תלוי לא מעט באיכות המים ובניקיונם ולכן הוא תקוע בגלל הזרמת הביוב של באר טוביה לנחל לכיש. בקיץ, כך מסביר דרי, הם מפסיקים את ההזרמה והדבר יביא לשיפור באיכות המים ולדגל ירוק בנחל וכך ניתן יהיה להפעיל את השייט. "אנחנו מקווים שתוך כמה שבועות השייט יעבוד, הורדנו כבר את הסירות לנחל וסידרנו אותם מחדש".
שמעון כצנלסון ועופר דרי משייטים-מפדלים בנחל לכיש. צילום: תיירות אשדוד
כמה ימים ירוקים היו בנחל בשנה האחרונה?
"בחורף זה בדרך כלל אדום כי יש זרימה, בקיץ זה עומד על 60% דגל ירוק. אנחנו מתכוונים להגיש תביעה על הדבר הזה, על הנזק הכלכלי שנגרם כתוצאה מההזרמה הזאת. עיריית אשדוד השקיעה עשרות מיליונים בניקיון של הנחל ועצוב שבגלל רשות אחרת הנחל מזוהם".
עד כמה אתם מצליחים למשוך לאשדוד משפחות ומטיילים?
"יש לנו סיורים וטיולים יש לנו עשרות סיורים וטיולים בכל חודש, מגיעים מאות מטיילים לטיולים חד יומיים, שאנחנו מציעים לסוכנים איפה לטייל ומה לעשות. חלקם עם מדריכים שלנו וחלקם הסוכנים עושים את זה בעצמם".
סיור קיץ באשדוד. צילום: מלי בונאבידה
לאן הם לוקחים אותם?
"יש כל מיני מסלולים, יש מסלול של גרפיטי, יש מסלול של מורשת, יש מסלול של ארכאולוגיה, יש סיורי עששיות, יש סיורי טבע, יש עד הלום, יש את המצודה, יש את הפארק האקולוגי. ברמת מה לטייל פה, לא חסר. תמיד יש מה לפתח ואנחנו לא נחים על זרי הדפנה. יש לנו את מופעי האורות על מבני ציבור ללא תשלום, יש לנו מופע אור קולי במצודה משחקי בריחה במצודה. ברמת תוכן תיירותי אנחנו יוצרים את התוכן כדי שאנשים יבואו לפה, כי בסופו של דבר עיקר הפוקוס שלי הוא להביא אנשים מחוץ לעיר לפה. אנשים רואים אוטובוס ולא יודעים שזה אוטובוס של תיירים, אבל כל יום יש כל יום יש מאות תיירים שבאים לעיר אשדוד. מהחלון אני רואה את גבעת יונה, כל יום יש 4-5 אוטובוסים, כפול 40-50 נוסעים, אז כל יום 200 אנשים נמצאים פה".
פסטיבל עמים וטעמים 2019. צילום: לירון מולדובן
גולת הכותרת של החברה היא הפסטיבלים העירוניים שחלקם הפכו לשם דבר ברחבי הארץ. דרי מספר כי אחרי הפסקה של שנתיים פסטיבל "עמים וטעמים" יחזור בחודש מאי ומגלה כי בחודש יולי יהיה פסטיבל חדש בשם "קרם דה לה קרם" שייתן יותר פוקוס לקונדיטוריות והמאפיות של אשדוד, זאת להבדיל מעמים טעמים שנוגע למסעדות.
המטרה של הפסטיבלים הללו הוא מסביר, היא למתג עוד יותר אשדוד מבחינה קולינרית. "אתה מביא עיתונים ובלוגרים ויוצר מעגל של עוצמה שיווקית ותהודה שמגיעה ברמה הארצית, כמובן עם הפסיפס הרב תרבותי שבא לידי ביטוי ברמה הקולינרית".
"לא מרוצה ממערכת ההצללה במצודה"
אחד המאבקים שאיתם התמודד דרי היה בעניין המצודה, כאשר פעילים מקומיים טענו כי המהלכים שנקטה החברה פגעו באופי של המצודה.
אתה מזכיר לא פעם את המצודה. הפעילים שמחוברים למצודה טוענים שהאתר הזה שהאופי שלו היסטורי הפך להיות ממוסחר.
"מה ממוסחר בזה? הכניסה חינם. בהרצליה יש מצודה דומה וגובים שם 20 ש"ח כניסה. היו שם רק 4 הופעות והלוואי ויהיו הרבה יותר. המטרה של המצודה זה שאנשים יבואו לשם, הוא לא צריך תחזוקה והוא ליד הים. זה נכון שהוא היה פעם של קבוצה מסוימת והיום הוא פתוח לכולם, הפכנו אותו לפנינה. נכים יכולים להיכנס לשם, פעם זה לא היה. רשות העתיקות גאים מאוד".
הופעה של טונה במצודה. צילום: שמואל דוד
עופר דרי במצודה. צילום: דור גפני
יחד עם זאת הוא אומר כי יש דברים שגם הוא לא מרוצה מהם במצודה, "למשל מערכת ההצללה של הברזלים אני ממש לא מרוצה ואני מקווה שאנחנו נוריד אותה בקיץ הקרוב. אנחנו אמורים לעשות נעשה גישה מסודרת ממשה דיין, עם גישה וחניה מסודרת עם 150 מקומות ושביל אופניים, כל זה בחצי שנה הקרובה.
"אז חלק מהברזלים שם זה על פי הנחיות בטיחות, חלק מהם נועדו לעמדה של הדק שאנחנו גאים בה כי אנשים עולים לשם ועפים על זה. חלק זה הצללה ולדעתי זה לא יצא טוב ואנחנו מודים שמה שלא יצא טוב אפשר לתקן. במקום זה נשים שמשיות ניידות או גזיבוים. ראינו שהפתיחה והסגירה והשימוש הוא לא יומיומי והכיעור לא שווה את זה".
מוחים נגד פיתוח המצודה. צילום: פבל
נפגשת עם המוחים?
"כן. הם חששו שנמסחר את זה ונהפוך את זה לאולם אירועים וחתונות. הסברנו להם שהמקום לא יהיה אולם אירועים ולא יהיו חתונות".
בטוח שלא? גם לא עבור איזה אוליגרך או מיליונר שירצה לקיים אירוע?
"כלום כלום. תראה, לתחזק מקום כזה זה הרבה כסף, שמנו שירותים לציבור, הרבה מגיעים לשירותים שם ולא גובים שם כסף. בסופו של דבר זה אתר היסטורי, אז תשאל כמה אנשים היו שם לפני כן וכמה עכשיו וזה מה שקובע. להנגיש את המרחב הציבורי לכלל הציבור. ואת זה עשינו פה גם פארק האקולוגי שהיה עזובה והנגשנו לכולם".
רק בתקופת הקורונה – חופה במצודה. צילום: ארטיום וידוס
"כאדם דתי לא קל לנהל את החברה לתיירות"
החברה לתיירות עובדת כעת על מספר פרויקטים כמו פארק אתגרים החדש, הטיילת, חוף הקשתות, הגלגל הענק, החייאת המרינה ועוד. דרי אומר כי כל הפרויקטים הללו צפויים לקום בשים הקרובות.
פארק אתגרים החדש
"פארק אתגרים הקיים תוך 3-4 שנים אמור להתפרק. הוא נמצא בשטח של רובע פארק לכיש איפה שצריכים לקום אצטדיונים וצריכים את השטח שלו לחניה. מתחם החיות יישאר ואנחנו נפתח אותו. הפארק כפארק אמור להיסגר ובמקומו יקום פארק אתגרים חדש שיהיה מערבית לבית הספר אורט, זה אמור להיות פארק מים ואתגרים. יש מכרז שיש לו היתרים יש תוכניות עבודות, עברנו ועדה כדי להקים מכרז BOT, ההיקף שלו 70 מיליון ש"ח, בערך 30-40 דונם".
הבריכה בפארק אתגרים כיום. צילום: שלומי ראובן
פארק אתגרים החדש עם פארק המים בתוכו. הדמיה: סטודיו אריסטו
פארק אתגרים החדש. הדמיה: סטודיו אריסטו
הוא יקום לפני שפארק אתגרים ייסגר?
"נכון לרגע זה, לא אמור להיות מצב שאחד נסגר והשני לא קיים. אני מקווה שבמידה ויהיו לנו אישורים, בתוך חודשיים מהיום נהיה עם מכרז באוויר. לקבל אישורים תהליך של חצי שנה מאז הזכייה. תהליך של בנייה של דבר כזה הוא בין 2-3 שנים, כך שאני מאמין שבתוך מקסימום 4 שנים יקום פארק אתגרים החדש אמור לפעול ואז הפארק הישן ייסגר. בצמוד יוקם חניון של 450 מקומות עבודה, יש תוכניות ויש היתרים ויש לזה תקציב. בצמוד לזה אנחנו מקימים חניון קרוואנים שנמצא כעת בוועדה להוצאת היתר, זה אמור להיות חניון עם תשתיות ל-30 קרוואנים. אני מאמין שעד סוף השנה יהיו היתרים, מכרז וקבלן זוכה ועד סוף השנה הבאה המקום יפעל".
הטיילת והגלגל הענק
"יש לנו את טיילת מי עמי דרומית ללה ממוניה, יצאנו למכרז ויש קבלן זוכה לטיילת לידו-אורנים, בהיקף של 50-60 מיליון ש"ח, שם גם אמור לקום גלגל ענק ופודטראקים. גם לגלגל ענק יש כבר זוכה".
הגלגל הענק. הדמייה
ראית בטח את הישיבה בעניין הגלגל הענק שהחרדים יצאו משם בזמן הישיבה.
"אני מבין אותם, הם חוששים משינוי של הסטטוס קוו. האזור הזה בעיקרון מוגדר כרצועת החוף וזה השיקולים שלהם, ואני לא בא לשפוט אותם".
אבי אמסלם. צילום: עיריית אשדוד
איך אתה כאדם דתי חי עם זה שרוב הפעילויות של החברה שאתה מנהל הם בשבת?
"לא קל. אבל ברגע שבחרת להיות במגזר הציבורי, אתה צריך להסתכל על כלל האוכלוסייה ולא רק על חלקת האלוהים הקטנה שלך. היה הרב בני אלון שהיה שר התיירות של מדינת ישראל ואמר שברור לי שצריך לדאוג לכלל התיירות. אז גם אני צריך לדאוג לכלל התיירות ולכלל העסקים ולא רק לאלה שסגורים בשבת ולא רק לאלה שפתוחים בשבת, אלא לכולם. אז אנחנו מנסים לשמור על הסטטוס קוו בלי לעשות רעשים. אני באופן אישי כעופר, לפעמים קצת קשה".
מתי? כשיש מקומות שחייבים לפתוח בשבת?
"אם אתה על החוף אתה לא יכול להגיד אני לא רוצה למכור גלידות בשבת, זה בעייתי הדבר הזה. אבל ברוב המקומות יש את חופש הדת לכאן ולכאן. לא בתוך העיר אלא ברצועה".
יש מקומות שאתם מכניסים בחוזה שחובה להפעיל בשבת?
"מעט מאוד. בקושי".
נגיד הגלגל הענק?
"אני לא יודע לענות על זה, עד שנסיים את הפיתוח של המקום זה שנה וחצי מהיום ואז חודשיים שלושה להקים את הגלגל הענק. אני מאמין שינואר פברואר 24 הגלגל ענק יפעל. יש כבר זוכה, הגלגל הגובה שלו 50 מטר וצריך שיהיה לו ביסוס ואנחנו צריכים להכין תשתיות לגלגל הענק. הוא לא חייב לעבוד בשבת אני לא יודע מה יהיה? אני לא בטוח שזה יפעל בשבת, אנחנו לא מחייבים להפעיל בשבת. יש הבדל בין אחד כמוני דתי ציוני שאני מבין שדברים יכולים להיפתח או להיסגר בשבת לבינם שהם חרדים ומבחינתם אם יש סיכוי קטן שיהיה חילול שבת אז הם לא רוצים להיות שם. צריך להבין את האמונה שלהם, הם לא התנגדו הם רק יצאו החוצה".
השוק
אין ספק שאחד המקומות המתויירים בעיר הוא השוק בחוף לידו. מאות ואפילו אלפי מבקרים מגיעים מחוץ לעיר בכל שבוע ביום רביעי לשוק. אך יחד עם זאת, המיקום שלו קצת בעייתי לנוכח הפיתוח המלונאי הצפוי באזור.
"המטרה היא להזיז את השוק דרומה. בין אורנים לקשתות, בדיוק איך שהוא וזה נמצא בתב"ע מחוזית. עד שלא נראה תב"ע מאושרת לא נוכל לדבר עליו. בהגדרה אנחנו אמורים לחבר את אורנים והקשתות בטיילת, השוק אמור לרדת דרומה.
שוק אשדוד ים. צילום: ארז זעפרני
השוק יהיה פתוח או סגור?
"יתכן שהוא יהיה חצי מקורה. החלק היפה שלו זה האותנטיות ואולי נסדר כל טור בצבע אחר, אבל אי אפ שר לדבר על זה עכשיו. אתה צריך את החניות שלו לא רק לבתי המלון, חוף לידו לא פעיל ביום רביעי. אני רוצה שיישאר השוק, חייב להישאר השוק הוא מדהים וגם אם נזיז אותו דרומה לא ניגע בתמהיל שלו. חלילה וחס לגעת בו. זאת גם המדיניות של ראש העיר, כל פרויקט הוא מאשר אותו ומתקצב אותו. לולא המדיניות והחזון של ראש העיר זה לא היה קיים. שמעון כצנלסון וגרשון פלדמן, מסירים כל חסם כדי לקיים את הפרויקטים. ולי כמנכ"ל מה שחשוב זה העובדים שנותנים 100 אחוז אם זה עובדים של פארק אתגרים שעובדים שבתות ועובדים של החיות שעובדים אפילו ביום כיפור והעובדים שמוציאים את הפרויקטים".
חוף הקשתות
"חוף הקשתות הוא בבעלות פרטית של שלושה יזמים, המקום לא נראה טוב, יש תב"ע שאושרה ויש פסק דין של העליון ואני מאמין שבשנה הקרובה יחפו את כל הקשתות במשרביות מבטון, ואת כל השטח הציבורי איפה שהמסעדות יוצאות, ישדרגו את הכל. בשנת 2022 מתכננים את שיפוץ של כל המרחב הציבורי בקשתות וכשנסיים עם טיילת לידו-אורנים, אנחנו ניגש לבצע את מתחם הקשתות עד המרינה".
מתחם חוף הקשתות כיום. צילום: דור גפני
בתמונות מתחם הקשתות באשדוד לאחר שיפוץ. הדמיות משרד אדריכלים אפי כוינה
מה שיעשו שם זה יעזור?
"זה ייתן קוסמטיקה יפה. המבנה זה המבנה. ומדובר בשיפוץ מקיף וכולל. כל המעטפת עושים היזמים".
המרינה
"פרויקט נוסף שיקרה, זה מסעדת החוף ליד המרינה", אומר דרי, "היום כל המרינה זה יעד מבוצר. קיבלנו תקציב ממשרד התיירות ואנחנו מקווים להפוך את כל השובר הצפוני לטיילת עם תאורה ודק וספסלי ברים, עמדות ישיבה, הצללות ובקצה תהיה פרגולה ויוכלו לשבת. זה פרויקט בגודל 12 מיליון ש"ח, אני מאמין שתוך 3-4 חודשים נעלה לקרקע ועוד 9 חודשים עבודה".
האגם במרינה. הדמייה
האגם במרינה. הדמייה
המרינה הייתה במכרז BOT (שבו הקבלן בונה, מתפעל ומחזיר את השטח לאחר תקופה) מי שזכתה הייתה אשטרום שהקימה את המרינה ובסוף 2022 מסתיימת לה תקופת ה-25 שנה שאחריה הם צריכים להחזיר את השטח לרשות מקרקעי ישראל. "הם יחזירו אותה לידי רמ"י ואנחנו כרשות פנינו לרמ"י על מנת שיעבירו לרשות המקומית לנהל את המרינה. אשטרום כחלק מהמחויבות של אשטרום, הם היו צריכים להקים את האגם. מקימים את החנייה והגשר מהמפרשיות עד לאגם. זה בפיקוח של חפ"א וזה אמור להסתיים עד סוף 22 תחילת 23, אז האגם ייפתח. החנייה והגשר אולי טיפה יותר. מסביב לאגם אמור להיבנות מסחר, מלונאות ומתחם מגורים וגם שם התנאי הוא להקים את המגורים רק אם יש טופס 4 למלונאות. כל הגדרות שמקיפים את המרינה ירדו לגמרי והכל יהיה פתוח לציבור. נפתח שם את הספורט הימי. שנה מהיום אין גדרות וזה אמור להיות פתוח. עד שיוקם המסחר יהיו פודטראקים והמבנה של אוונטורה שנמצא שם, יוכלו לגשת אליו ואז יהיה אפשר להשכיר את זה לבארים ומסעדות".
בקרוב ייפתח פה בבית אריה קלנג מרכז מבקרים. יהיה שם סרט על אשדוד, עמדות של עבר הווה עתיד, סוג של פסיפס ישראלי. "זה מיועד לתלמידי בתי ספר, גמלאים וזה יהיה השער לאשדוד", מסביר דרי.
מרכז המבקרים החדש. הדמייה
מרכז המבקרים החדש. הדמייה
ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי: "אין ספק שהמשך הפיתוח של אשדוד כעיר תיירות מובילה הוא יעד אסטרטגי שהצבנו לעצמנו לאורך השנים, וזה מרגש לראות כיצד תוכניות שהיו על הנייר, מתחילות לקרום עור וגידים לנגד עניינו. בשנים הקרובות לא יהיה ספק בכלל שאשדוד תעמוד בקו הראשון של התיירות בארץ".
שמעון כצנלסון סגן ראש העיר: "אנחנו שמחים לראות את העניין הרב שיוצרת העיר בהיבטים התיירותיים. יש תחרות רבה על הזכות להקים מלונות חדשים בעיר, פארק אתגרים הוותיק הולך לקבל מתיחת פנים רצינית במיקום חדש, ויהפוך גם לפארק מים, ועוד שלל פיתוחים חדשים".
גרשון פלדמן יו"ר הדירקטוריון: "מברך על ההתקדמות המשמעותית לקידום התיירות בעיר, אנו ממצבים את העיר על מפת התיירות הארצית והפוטנציאל שיש לעיר שלנו הוא נכס כלכלי, חברתי ותדמיתי לאשדוד".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
