רשות הטבע והגנים מברכת על הכרזה של גן לאומי חדש בישראל בישראל – הגן הלאומי תל אשדוד בסמוך לעיר אשדוד.
ההכרזה הרשמית היא השלב הסופי בתהליך ההכרזה על שמורות טבע וגנים לאומיים שאורך לרוב מספר שנים ורצוף שלבים מורכבים, שמובילה רשות הטבע והגנים מול גורמים רבים.
הגן הלאומי תל אשדוד, בשטח של כ-314 דונם, ממוקם על הגבול המערבי של חולות ניצנים, בשטח המוניציפלי של המועצה האזורית באר-טוביה, כ-5 קילומטרים מדרום לעיר אשדוד.
הגן הלאומי תל אשדוד. צילום: תומר עפרי, רט"ג
תל אשדוד הוא מהגדולים בארץ, מתרומם לגובה של כ-50 מטרים מעל פני הים ומרוחק כ-4 קילומטרים מהחוף. אפשר להבחין בו בשני חלקים עיקריים: האקרופוליס (העיר העליונה) והעיר התחתונה. בתקופה הקדומה אשדוד הייתה עיר חשובה, בעיקר בתקופת הברונזה המאוחרת ובתקופת הברזל. לראשונה נחפר התל בשנת 1962 ועד 1972 בוצעו עוד 6 חפירות (סה"כ 7 חפירות, 3 מלאות ו-4 חפירות בדיקה קטנות).
העיר הקדומה ותושביה הוזכרו לראשונה בתעודות מתקופת הברונזה המאוחרת. אשדוד הייתה מרכז לעיבוד אריגים וצביעתם, ולסחר במלבושים צבועים בצבע ארגמן בתקופת הברונזה המאוחרת.
העיר שוכנת על פני 23 שכבות היסטוריה כאשר הקדומה ביתר מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ביותר משלהי התקופה הביזנטית.
המדובר בגבעה שנמצאת מדרום מזרח לעיר אשדוד ויש בה ממצאים ארכיאולוגיים מרשימים. כאן פעלה אשדוד המקראית והפרה-היסטורית, במגוון תקופות כמו המצרית, הפלישתית והאשורית ויש בו גם מבנים ששרדו מאשדוד הערבית – היא איסדוד, העיירה שהתקיימה באזור וחרבה במלחמת העצמאות.
שריד מהעיירה הערבית איסדוד
כיום, התל מהווה בעיקר שטח מרעה מגודר לבקר ובשוליו גם אתר מבוקש לצילומי חתונה של זוגות ביום כלולותיהם, בזכות המבנים העתיקים הקרובים לכביש 4.
במהלך השנים עבדו בתל כמה משלחות ארכיאולוגיות ועד היום התגלו במקום ממצאים רבים. אחד המפורסמים שבהם הוא צלמית של אישה יושבת מהמאה ה-12 לפנה"ס שזכתה לשם "אשדודה".
"אשדודה" – צלמית האישה מהמאה ה-12 לפני הספירה
אשדוד של אותם ימים הייתה מרכז לצביעת אריגים ולסחר במלבושים הצבועים בצבע הארגמן. ידוע שבאתר גם היו אירועים של שוד עתיקות. לפני כשלוש שנים נתפסה במקום קבוצה שחיפשה זהב וגרמה נזק למקום.
בתל אשדוד התגלו ממצאים ששופכים אור חשוב על הרצף היישובי מאז תקופות הברונזה ועד לעת החדשה. באתר התגלו שרידי בנייה מרשימים הכוללים, בין השאר, מערכת ביצורים, שערים, בתי מגורים, מצודה, מתקני תעשייה, רחובות, מבני פולחן ושוק עירוני. כל אלו כוסו מחדש בשכבות מילוי לאחר שנחשפו בעונות החפירה לפני למעלה מחמישה עשורים. הממצאים הקטנים הרבים שהתגלו בחפירה מוצגים בחלקם במוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד.
בתחומי הגן המיועד נמצאים כיום כמה מבנים היסטוריים שהשתייכו לעיירה איסדוד, כדוגמת המסגד הממלוכי סדנא איברהים, החאן העות'מני ומבנה הקבר של השייח אבו אל־איקבאל. בצמוד לכביש 4 נותרו מבנים נוספים – בית הספר לבנים, בית הספר לבנות ובית הקפה של העיירה איסדוד. שעל קירותיהם נותרו סימני ירי מהקרבות שהתחוללו באזור במהלך מלחמת העצמאות.
פעם זה היה בי"ס לבנות בעיירה איסדוד
מבנה ששימש בית קפה בעיירה הערבית איסדוד נמצא כיום צמוד לנתיב הדרומי של כביש 4 ליד התל. בשל מחלוקת הנוגעת לאפשרות שיהיה צורך להרחיב בעתיד את הכביש, המבנה הזה כנראה יוצא מחוץ לגן הלאומי.
עם ההכרזה הרשות תבחן אפשרויות לפיתוח האתר יחד עם גורמים רלוונטיים.
לדברי רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, "אני מברכת ומודה לשרת הפנים איילת שקד ,לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, למינהל התכנון ושאר הגופים המעורבים על ההכרזות החדשות, שהינן הדרך הטובה ביותר לשמור על ערכי הטבע, מורשת ונוף הייחודיים של ישראל. אין דבר יותר משמח מלזכות בשתי הכרזות חדשות של גנים לאומיים עם תחילת כהונתי כמנכ"לית רשות הטבע והגנים. בתקופה זו, בה השטחים הפתוחים מצטמצמים למול הפתוח המתעצם והקושי לקדם הכרזות בשטחים ערכיים זו בשורה משמחת. שני גנים לאומיים המשמרים את ההתפתחות התרבותית והאנושית שחשוב לשמר בפרט למול ההתפתחות האנושית בת ימינו".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
