מי הם רוגוזין ומקלנבורג: למה באשדוד אין תיאור בשלטי הרחוב?

כמה פעמים חלפתם על פני שלט עליו מתנוסס שם הרחוב בו אתם נמצאים ושאלתם את עצמכם מהו הסיפור המסתתר מאחורי שמו? יש להניח שלא הרבה, אם בכלל. רובינו אם לא כולנו די אדישים לנושא. הוכחה? 28 שנים היה כתוב על שלט ברובע ט"ו "רח' רוסולד" ואף אחד, כולל עובדי אגף הנכסים בעירייה, שמטפלים בשילוט שמות הרחובות, לא תהה במי המדובר.

יש להניח שלולא הגיע עמיחי צפריר (80) מאשדוד למסקנה שמדובר בשיבוש קיצוני של שמו של אחד מנשיאי ארה"ב וכתב על כך בדף הפייסבוק "כל מה שאיכפת לי באשדוד", השלט המדובר היה עדיין מתנוסס שם. אלא שבעקבות הפרסום בפייסבוק מיהרה העירייה להחליף את השלט בשלט חדש שעליו נכתב "רחוב תיאודור רוזוולט".

מי זה רוסולד? לפני ואחרי התיקון. צילום: עמיחי צפריר

צפריר סבור שאם השילוט באשדוד היה כולל גם הסבר קצר באשר לשם הרחוב, המחדל המביש הזה לא היה קורה. צפריר: "מרגיז אותי שאין על שלטי שמות הרחובות באשדוד הסבר, ולו גם קצר, על שמו של הרחוב, כמו שזה נעשה למשל אצל שכנתנו, אשקלון. לכן העליתי לאחרונה לטלוויזיה הקהילתית, במסגרת הפרויקט עליו החלטתי, סדרת סרטונים שהפקתי. כל סרטון הוא על רחוב אחד בעיר ומספר את הסיפור שמאחורי שמו". אולי עכשיו, כך הוא מקווה, העירייה תרים את הכפפה.

עמיחי צפריר

לדבריו לפעולה כזאת יש גם ערך מוסף, שעשוי להעשיר את הידע של התושבים, בין היתר לגבי מי שפעלו למען העיר. מי שבעצם גרם להחלטתו של צפריר על הפרויקט היה ד"ר יונה סאלק, שצפריר מתגורר ברחוב שנקרא על שמו. "פעמים רבות כשנשאלתי על ידי פקידים במוסדות מה כתובתי, נשאלתי מיד אח"כ מי זה סאלק. חשבתי שלפחות דיירי הרחוב יודעים מי הוא האיש והחלטתי לבדוק זאת. אבל התבדיתי והופתעתי. אף אחד משכניי לא ידע במי מדובר. זה היה מה שהדליק אצלי 'נורה אדומה'. הרי סאלק תרם לאנושות את החיסון לפוליו (שיתוק ילדים) שהמציא. הוא לא רשם עליו פטנט ולא לקח כסף", אומר צפריר.

הוא מוסיף, שבמקביל ל"תחקיר סאלק" שעשה בשכונה, התפרסם בדיוק, כי מחלת הפוליו התפרצה שוב בישראל, ומידי יום שודר בערוצי התקשורת השונים הקמפיין של משרד הבריאות, שקרא להורים, שעדיין לא חיסנו את ילדיהם כנגד המחלה, לעשות זאת בהקדם. השילוב המקרי הזה היה בעצם ה"דרייב" שגרם לו להחליט ולפעול. הסרטון על סאלק היה הראשון מתוך שישה סרטונים, שכבר הפיק ושודרו בערוץ 99 הקהילתי. התגובות של תושבים שצופים בערוץ לא איחרו להגיע "השכנים ואחרים אמרו לי ' איזה יופי, כל הכבוד'", מספר צפריר.

צפריר מוכר באשדוד כטיפוס שאיכפת לו. הוא מוותיקי העיר, מתגורר בה כבר 55 שנים, גמלאי ממחלקת ים בנמל אשדוד, שם שימש כמכונאי ראשי של הגוררות הגדולות. בטלוויזיה הקהילתית הוא פעיל כבר מזה 14 שנים. עד כה הוא הפיק, כאמור, עוד חמישה סרטונים בנוסף לזה על סאלק. על: תיאודור רוזוולט, ואן גוך, וארתור רופין, שעל שמם נקראים רחובות ברובע ט"ו.

שילמדו מאשקלון. כך מופיעים שם השלטים

על אהרון נגרו, שעל שמו נקרא רחוב ברובע ו'. אהרון נגרו היה חבר מועצת אשדוד ואביו של נורברט נגרו (84), העורך של "רואים אשדוד" בערוץ הקהילתי. נורברט התרגל לכך שבאשדוד לא יודעים מי היה אביו ולכן הופתע לאחרונה כשפקיד במוסד ציבורי בת"א שאל אותו, את נורברט, אם יש לו קשר לחבר המועצה נגרו "הוא סיפר לי שבעבר היה תושב אשדוד והתגורר ברחוב אהרון נגרו", מספר נורברט.

צפו בסרטון על סיפורו של אהרון נגרו:

בסרטון על רחוב אהרון נגרו, מספר נורברט, לנכדו עדי כהן, על הסבא רבא שלו. נורברט שמתגורר באשדוד כבר 62 שנים הוא גמלאי של חברת החשמל. בתחילה עבד בתחנת הכוח אשכול באשדוד ובהמשך בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. אביו, אהרון נגרו, נולד ברומניה למשפחה מסורתית. הוא היה רואה חשבון במקצועו ובגלל היותו יהודי וציוני זעיר -בורגני הוא נכלא במרתפי הסיקוריטטה (המשטרה החשאית הרומנית). כשהשתחרר מהחקירה, שלא הייתה קלה, הביע רצון לעלות לישראל ופוטר מהעבודה. ב-1960 הוא עלה לארץ והגיע לאשדוד, שהייתה אז מועצה מקומית, ונבחר לחבר מועצה. הוא הקים בעיר, יחד עם אחרים, את התאחדות עולי רומניה, שימש פה לעולים משם, עזר להם למצוא עבודה, לשפר את תנאי הדיור וגם הקים מועדון ברחוב סטרומה ברובע ב', שם היו חוגגים את החגים. לאות הערכה הוא הוזמן לנשיא יצחק בן צבי שהעניק לו תעודה, בה צוינה פעילותו. חמש שנים לאחר שעלה לארץ הוא נפטר בגיל 56 ממחלת הסרטן בה לקה.

באשדוד שורה נכבדה של רחובות שנקראים ע"ש אנשים שהיוו אבן דרך בחייה של העיר ובבנייתה. לאור זאת יש להניח שרובם, אם לא כולם, אינם מונצחים בשמות רחובות בישובים אחרים. רחוב דב גור ברובע ו' נקרא ע"ש ראש המועצה הראשון באשדוד שכיהן בתפקיד בשנים 1959-60. רחוב רוגוזין ברובע א' נקרא ע"ש ישראל רוגוזין שהקים באשדוד ב-1958 את מפעלי רוגוזין וייסד קרנות חינוך שבאמצעותן נבנו שני המקיפים א' ו-ג'. רחוב מקלנבורג ברובע ב' נקרא ע"ש נדבן מארה"ב שתרם כסף לבניית המבנה הראשון של מד"א בעיר, שהיה ממוקם ברובע ד' בסמיכות לבי"ס רעים. רחוב האדמו"ר מפיטסבורג ברובע ג' נקרא ע"ש הרב אברהם אבא לייפר שעלה מארה"ב לאשדוד, הקים בה את "מוסדות תורה וחסד" ונבחר ליקיר העיר.

שד' (עובד) בן עמי

רחוב הרב שאולי ברובע ד' נקרא ע"ש הרב בנימין שאולי שחי באשדוד, ובין היתר הקים בה את בית כנסת ובית מדרש שאולי. שדרות עובד בן עמי נקראים ע"ש מי שהיה ראש העיר נתניה ועמד בראש צוות ההקמה של אשדוד. רחוב יצחק ורדימון ברובע י' נקרא ע"ש הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים, שליווה את אשדוד מראשיתה ועקב אחר התפתחותה, והיה חבר בוועדה שהעניקה לאשדוד מעמד של עיר. רחוב שלמה לוי ברובע י' נקרא ע"ש סגן ראש העיר וחבר הנהלת המועצה הראשונה שלה. הוא היה ממקימי העיר וקלט כמנהל הסוכנות וכמנהל עמידר בעיר את העולים שהגיעו אליה.

רחוב רוגוזין

רחוב אליאשווילי ברובע ה' נקרא ע"ש חבר מועצת העירייה. רחוב הרב חיים פינטו נקרא ע"ש מי שנבחר ב-2010 לרב העיר. רחוב הרב אורי בן ברוך ברובע ט' נקרא ע"ש אחד ממנהיגי ביתא ישראל שעסק בפעילות ציבורית למען עליית קהילתו לישראל. הוא נפטר בחנוכה ב-1984 ונטמן בבית העלמין באשדוד.

שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים, עפ"י פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות, ע"י ועדת השמות של הרשות המקומית. באשדוד שבנויה מרבעים נעשה ניסיון לאגד את שמות הרחובות ברובע תחת נושא מסוים אחד. למרות שזה הצליח באופן חלקי אפשר במקרים רבים לדעת עפ"י שם הרחוב באיזה רובע הוא ממוקם. ברובע י"א נקראים הרחובות על שם הרים ונחלים, ברובע ז' ע"ש תנאים ואמוראים, ברובע ח' ע"ש עצים ופרחים, ברובע ט"ז ע"ש פירות, ברובע ג' ע"ש חטיבות ומבצעים צבאיים, ברובע י"ב ע"ש חודשי השנה העברית, וברובע י"ג נביאים ומלכים.

ואם במלכים עסקינן ועדת השמות קראה לרחוב ברובע י"ג ע"ש המלך אליקים, שלא היה קיים. אליקים בן חלקיה היה מופקד על בית המלך בימי חזקיהו מלך יהודה והיה אחד משלושת השרים שהיו מופקדים מטעם המלך על המשא ומתן עם רבשקה. (ספר מלכים ב' פרק י"ח פסוק י"ח).יש להניח שלו היו צריכים להסביר על השלט בקצרה מי היה אליקים לא היה קורה המחדל הזה. אגב, למרות פניות חוזרות ונשנות של התושבים לעירייה והבטחתה כי הנושא יטופל שם ה"מלך" האשדודי לא תוקן.

אין בכלל מלך כזה. רחוב אליקים המלך

הרעיון להסבר קצר על שם הרחוב עלה במהלך שנות קיום ועדת השמות יותר מפעם. לדברי יו"ר ועדת השמות, עו"ד גבי כנפו, הנושא נמצא שוב על סדר יום הוועדה ומי שלקח על עצמו את הטיפול בנושא הוא חבר הוועדה, בני מסיקה. לדברי מסיקה הנושא נידון בוועדה ממש לפני התפרצות מגפת הקורונה, וכמובן בלי כל קשר אליה, וכעת ימשיכו לטפל בו.

תגובת דובר עיריית אשדוד, אדי בן חמו: "מאגף נכסים נמסר כי על פי החלטת ראש העיר יש כוונה להוסיף הסבר קצר על שלטי הרחובות. כרגע, התוספת תתבצע בשלטי רחובות חדשים ומאוחר יותר, ברגע שתושלם עבודת איסוף המידע ותקצוב התוכנית, היא תצא אל הפועל. התוכנית החדשה בשיתוף החברה העירונית לתיירות, כך שהיא תכלול גם שלטי הסבר לאתרים בעיר".

רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"