כשהיינו ילדים היינו קונים ממתקים וסופגניות ב"מכולת של הגרוזיני" באשדוד. גדלנו בשכונות שחיו בהן גרוזינים, ורבים מהם למדו איתנו בכיתה והיו חברינו הטובים ביותר. אנחנו כבר מכירים את השפה, את המאכלים, את התרבות ואפילו את כל הבדיחות. לא האמנו שגיאורגיה (שעקב שינויי משטר שינתה את שמה רשמית מגרוזיה לשמה המקורי והנכון: גיאורגיה) תהפוך יום אחד ליעד תיירותי לוהט. בשנתיים האחרונות היא נעשתה לאחד המקומות המובילים בעולם בתחום התיירות, בעיקר כיעד שהישראלים כובשים בהתלהבות וכבר מזמן החליף את המזרח כטיול אחרי הצבא של צעירים.
פסל הסופר אלכסנדר קזבגי, גיאורגיה. צילום: משה גלעד
המוני תיירים מרחבי העולם ובפרט מישראל נוהרים בכל שנה לגיאורגיה, שמציעה לא רק טרקים הרפתקניים בטבע מרהיב ולינה בגסט האוסים, באוהלים או בבתי הגיאורגים בצדי הכפרים, אלא גם מגוון גדול של חופשות משפחתיות אטרקטיביות במלונות מפוארים, שניתן בקלות לשלב בהן גם את הילדים. כל זאת במחירים זולים ביותר ובמרחק של כשעת טיסה בלבד.
בגיאורגיה יש שילוב של נופי טבע מרתקים ופראיים ושל עירוניות שאינה מביישת את לונדון או את פריז. בעיר הנופש בטומי רצועת החוף משלבת עשרות מלונות מפוארים ויוקרתיים ומגוון מושך וייחודי של אטרקציות, החל במבנים ענקיים ומוארים, מזרקה מנגנת, אטרקציות בטבע ועד לסגנון של גלגל ענק שמזכיר את הלונדון איי ומבנה מפואר שמתפקד כמגדל האייפל שלהם.
סקי בגודאורי. צילום: משה גלעד
רצועת החוף נראית כמו מנהטן קטנה, ובטומי מכונה לאס וגאס הקטנה משום שיש בה מונומנטים אדריכליים מקוריים ומלונות בצורות מושכות, כגון מלון בצורת הקוליסאום, מסעדה שמזכירה את הבית הלבן ובנויה הפוך באופן שמעורר חיוך (הגג למטה…) ומבחר של מתחמי קזינו, ירידים, שווקים, רכבל מרהיב, דולפינריום ואתרים נוספים.
"מאוד הזכירה לי את הילדות"
סיוון דזנה, בת 22 מאשדוד, מתחילה השנה את לימודי המשפטים. היא נסעה בסוכות לגיאורגיה עם חברותיה לאחר שהעלתה בפניהן את הרעיון שלה. “החלטנו לנסוע לשם כי שמענו על המקום דברים מהממים”, מספרת סיוון, “ואני גם ממוצא גרוזיני. בנוסף, רציתי לטייל לפני תחילת הלימודים שלי. זה היה טיול מדהים. לא תכננתי לעשות את זה בגילי. התרבות של המקום מאוד הזכירה לי את הילדות שלי מבחינת השמחה. למשל ישבנו במסעדה שנקראת הבית ההפוך, ומנגנת שם להקה עם ריקודים מסורתיים. זה הזכיר לי את האירועים המשפחתיים, כי כך נהגו אצלנו כשהייתי קטנה. ביקרנו בבתים של המקומיים בכפרים, וזה היה מאוד יפה לראות את החיים שם, כי הם חיים בפשטות. לכל בית יש משק משלו עם פרה ודונם של ירק. שאלתי את הנהג על אחוזי מחלת הסרטן בגיאורגיה, והוא אמר שכמעט לא חולים אצלם, כי הכול מאוד טבעי. הוא היה מופתע לגלות שבארץ לצערנו זה נפוץ. הגיאורגית שלי מאוד לקויה, אבל מספיק טובה כדי להסתדר שם, והם מאוד אדיבים ואוהבי ישראל.
סיוון בטיול שורשים
"שוחחנו עם אדם בשם חסן, שמפעיל שם בית מעופף כאטרקציה תיירותית, וסיפורו ההיסטורי מרגש מאוד. חסן הוא אדם שחי עם משפחתו במעלה ההר, עוד מהתקופה בה העות’מנים שלטו בגיאורגיה. כיוון שהם חיו במקום תלול וגבוה, הם החליטו לא לעזוב את ביתם ולהסתכן בזה שאולי יתפסו אותם. במהלך כל תקופת הקיץ הם אספו עצים, כי בחורף השלג לא מאפשר יציאה מהבתים, וזה היה חורף קשה במיוחד. הרוח החזקה העיפה את כל האוכל והעצים שהם אספו, והטורקים הבינו שיש שם אנשים למעלה ובאו להרוג אותם. כשהם הגיעו לביתו, חסן (שאין זה שמו האמיתי) התעקש שהם מוסלמים ומיד המציא שמות לכל אחד מהילדים. הקצין לא השתכנע וביקש לערוך חיפוש בביתו. הם ראו לחם על השיש ועליו סימן של צלב, וזה מעיד שהם אינם מוסלמים. הקצין רצה להרוג את חסן ואת משפחתו, אבל חסן המציא סיפור שהחריטה על הלחם אינה צלב, אלא סימון כדי לחצות את הלחם לארבעה חלקים שווים”.
הרבה צעירים עוזבים את גיאורגיה על אף שזו מדינה יפה ובריאה.
“אפשר להבין אותם. החיים שם מאוד פשוטים. המקצוע העיקרי שם הוא נהג מונית, אבל לא פשוט גם לעזוב חיים שקטים ושלווים כאלה”.
בטח הרגשת גאווה כגיאורגית שהחברים שלך, ולמעשה כל העולם, נוסע לשם.
“למען האמת, כן. חברות שלי התפעלו והמליצו לכל המשפחות שלהן לבקר, ושזה טיול חובה. הייתי במקומות רבים באירופה, וזו ללא ספק אחת המדינות היותר יפות” .
גם הספר בדרך
אירמה צור, תושבת אשדוד, היא פעילת ציבור ויזמית חברתית, בת 50, נשואה ואימא לארבעה ילדים. אירמה נולדה בגיאורגיה ועלתה לארץ בגיל חמש, גדלה בקריית אתא ונישאה לתושב אשדוד. היא עובדת כמנהלת שיווק בחברה לתיירות באשדוד, חברה בוועדת מחקר ומורשת במועצת התרבות והאמנות הארצית, מנהלת ומפיקת אירועים, מסעות נשים, טיולים, כנסים ופעילויות למען החברה, למען קהילת הנשים ולמען קהילת יוצאי גיאורגיה. בנוסף, היא מנהלת פורום נשים גיאורגי ומתעדת להוציא לאור ספר.
על גג העולם. אירמה צור
“בימים אלו אני מגבשת תכנית בה אעמוד בראש מסע נשי לגיאורגיה עם נשים ישראליות מובילות”, מספרת אירמה, “זה יהיה שבוע של מסע נשי בסגנון מלכת המדבר, מאורגן בשיתוף שגרירות ישראל ולשכת העסקים ישראל גיאורגיה. נכיר את גיאורגיה, ובכל מקום נקיים סדנה, טקס, מפגשים מרתקים, מעגלי נשים ומפגש יומי עם הנשים המקומיות בתחומים שונים. הטיול יכלול מדריכה צמודה, טיול ג’יפים, מקומות מרתקים. מסע שיתחיל בעונת פריחת הדובדבן יכלול גם את התרבות המחול והקולינריה הגיאורגית מטביליסי ועד באטומי. עלויות ופרטים מדויקים יהיו לי בהמשך. המסע ישולב עם סדנאות מעצימות, בילוי, מפגש עם נשים מקומיות מתחומי הממשל, נשות עסקים, זמרות ועד לנשים שיארחו אותנו בבתיהן”.
כמה פעמים כבר ביקרת בגיאורגיה? זו בוודאי גאווה גדולה לגיאורגים לגלות שהם מובילים בתיירות העולמית.
“אכן, אני מאושרת וגאה לגלות שגיאורגיה היא יעד אהוב על הישראלים, ולא רק עליהם. בהחלט ישנה גאוות יחידה. אמנם עלינו משם באהבה ומתוך ציונות אמיתית, כי יהודי צריך לחיות בישראל, אבל ישנה אהבה גדולה לארץ הנפלאה שעם השנים הפכה ליעד תיירותי מועדף, והחלום שלי השנה הוא לערוך מסע שורשים עם המשפחה שלי.
קפצנו לקניות. צור
הייתי בגאורגיה שבע פעמים, וכל פעם מגלים בה קסם אחר. הסיפור שקשור לגיאורגיה, ארץ גיזת הזהב, הוא שהאל שמר אותו לעצמו. זו ארץ מהממת ביופייה, בעושר ובנכסים התיירותיים שבה. כבר ביקרתי בכמה נסיבות: בהתחלה כמשלחת מטעם מרכז תרבות גיאורגיה אותו ניהלתי בעבר במשך כחמש שנים, מסע שורשים שהובלתי עם 70 אנשים, קבלת פנים חגיגית שקיימנו בעיר הולדתי עם הזמר בוצ’ונה מושיאשוילי שגדל עמי, מסע נשי ועוד טיולים שקיימתי עם קבוצות קטנות יותר. הטיול הכי יפה היה הפתעה שהכנתי לבעלי ליום הולדתו. שילבנו טיול שורשים עם טיול מדהים ברחבי גיאורגיה.
לטביליסי יש את הקסם שלה כעיר תרבות, אבל לבטומי יש קסם כעיר קיט, בילוי, נופש ותיירות. זה יעד מאוד תיירותי עקב המחירים הזולים, הכנסת האורחים מאירת הפנים, הנופים המרהיבים, מזג האוויר, הנהרות, הימים וירוק העד המשגע, עם מלונות ברמה גבוהה ובתים ותרבות ומנהגים שמהלכים קסם על כל הבא עמם במגע, חיי לילה שוקקים, וכמובן הקזינו שהוא עיקר ההכנסה בערי התיירות — כל אלו הפכו את גיאורגיה ליעד מאוד אטרקטיבי. הם אוהבים ישראלים ואוהבים את היהדות. זו ארץ שאין בה גזענות, ויש להם כבוד. הם ידידים אמיתיים של ישראל, ויש קשר מאוד חזק בין המדינות”.
כאשר מבקרים שם עולה השאלה מדוע אשדוד לא יכולה להצליח כך בתיירות ולהיות על המפה העולמית, זה אפילו מקומם!
“הלוואי! חלום שלי ושל כל אחד מהעוסקים בתיירות בעיר להפוך את אשדוד לבטומי, אבל המחירים הזולים, בתי המלון, הטיסות הזולות וכמובן בתי הקזינו שפזורים שם לא יכולים להחליף את היעד באשדוד, מה גם שתחושת הביטחון שקיימת שם אינה דומה לתחושת הביטחון, שלצערנו היא עקב האכילס של הארץ שלנו. אם לא היו איומי טרור חדשות לבקרים, והיינו עסוקים באמת בפיתוח תשתיות ואטרקציות ותכנים תיירותיים, אז היינו בהחלט במקום אחר.
עד כה עסקו בפיתוח הפיזי של אשדוד, אבל כיום אני יודעת שהקצו משאבים, כספים ותכנית אב לתיירות, שראש העיר בחזונו מוביל כדי להזניק קדימה את העיר. אני יכולה רק לבשר שאני נרגשת ממה שהולך להיות. יש עם מי לעבוד ועל מה לעבוד. יריית הפתיחה הייתה בפסטיבל ‘עמים וטעמים’ שמשך מעל ל-20 אלף מבקרים, יותר מ-50 אחוז הגיעו מחוץ לעיר.
חורף גיאורגי: החומה סביב סיגנאגי. צילום: משה גלעד
אני מרשה לעצמי לומר בגאווה שבהחלט ישנה תכנית מסודרת, ויהיה שינוי משמעותי. אני שמחה לגלות שזה בהחלט על סדר היום הציבורי של העיר – לקדם את ענף התיירות באופן משמעותי. החזון התיירותי שמובילים הממונה והמנכ”ל בחברה לתיירות, בהוראת ויוזמת ראש העיר, הולכים להרים את אשדוד. אם זה לא יהיה בטומי, אז לפחות לשנות את מפת התיירות בארץ. אשדוד ערוכה נכון להיום לקראת המהפכה התיירותית. ראי מה הולך בתקשורת הארצית: שיר הלל על הפנינה התיירותית שמתגלה בעיר. וגיאורגיה צריכה למנף את הכלכלה, למגר את העוני ולמנוע הגירה שלילית של תושבים משם כדי לפרנס את משפחותיהם, כך שגם להם יש מה ללמוד מישראל בתחומים רבים אחרים”.
"הם מכירים את איציק הזמר הגיאורגי מאשדוד"
דוד באייר, בן 23 מאשקלון, הוא צבר ממוצא גרמני ועוסק בפרסום ברשתות חברתיות. דוד חזר מגיאורגיה כמעריץ נלהב אחרי שטייל בבטומי, קוטאיסי וטביליסי. “לא שווה לנסוע עד לצ’ילה או לקולומביה. זה מאוד רחוק”, מספר דוד, “אמנם זה טוב, אך בגיאורגיה יש הכול ובזול. נסעתי לבד ופגשתי שם ישראלים רבים שנהנו מאוד ואמרו שיחזרו. מה שמאוד מעניין שם זה אתרי הסקי הרבים עם מלונות ברמה גבוהה. למה לנסוע לאירופה או לחרמון, כשמחיר של יומיים שם הוא חמישה ימים מדהימים יותר כולל הכול? למה לנסוע לאילת כשכולם אומרים שבבטומי זול יותר, גיאורגיה מסקרנת יותר, ויש תמיד מה לעשות שם, ולא רק לעבור חופשה של בטן—גב?
בטומי. דוד משמאל
לגיאורגיה יש בנוסף שם טוב. היא אוהדת מובהקת של ישראל, אתה מרגיש שם בבית. הגיאורגים בישראל שמרו על קשר בין שתי המדינות בצורה מאוד יפה. ביקרתי בכפר אחד בו הבחינו שאני יהודי, ואמרו לי, ‘מתי תחזרו לפה? אנחנו מתגעגעים אליכם! היהודים חסרים לנו פה’, והם מכירים למשל את איציק הזמר הגיאורגי מאשדוד. גרמנים או פולנים לעולם לא יגידו דברים כאלה. בתי הכנסת בגיאורגיה נטושים, ויש רק כ—200 יהודים בבטומי ואולי 3,000 בטביליסי, זה ממש מעט יהודים. רבים קונים דירות להשכרה בטביליסי ב—30 אלף דולר, אבל אין שם את בתי המלון שיש בבטומי. אני יודע שלפחות 300 ישראלים קנו דירות נופש בבטומי להשקעה ב—40 אלף דולר, והדירות מושכרות וניתנות לך כשאתה מגיע לנופש. יש להם אפילו משרד באשדוד שמייצג אותם”.
אומרים שלא בטוח להשקיע בגיאורגיה בנדל”ן כי המשטר לא יציב.
“זה שטויות, זה ממש לא נכון. מגיעים לגיאורגיה שבעה מיליון תיירים בכל שנה, והיא התקבלה לסחר חופשי עם אירופה. עם משטר לא יציב, זה לא היה קורה. זו לא המציאות של שנת 2012 עם הדיקטטור שהיה שם”.
הזמן עצר מלכת
גלוריה זוב מאשדוד היא ילידת אוקראינה, בת 31, נשואה ואם לשני בנים, סטודנטית ללימודי משאבי אנוש במרכז ללימודים אקדמיים ועובדת כמנהלת קוסמטיקה בסופר פארם. את טיול השורשים שלה לאוקראינה, ארץ הולדתה, גלוריה טרם ערכה, אך היא כן השאירה את הילדים אצל ההורים ונסעה לגיאורגיה עם בעלה לאחר המלצה של חבר ששכנע אותם לנסוע יחד.
אחלה נוף מצאת לך, גלוריה
“זאת ארץ מהממת עם אוכלוסייה מדהימה ובונוס כלכלי, כי גיאורגיה מאוד זולה. אבל בהתחלה מאוד התנגדתי לנסיעה”, מספרת גלוריה. “אני פחות מתחברת לטיולי טבע וטרקים ושירותים של בול קליעה. אני בחורה של עיר ואף פעם לא הייתי בכפר, לא שתיתי מעולם מים מבאר או חלב ישירות מהפרה, אבל אין ספק שהנופים והאירוח נתנו לי זווית ראייה חדשה. הטיול היה מהול בצחוקים ובבכי. בכי בגלל תנאי שטח כמו לינה, שירותים, מים חמים במקלחת שהיו מתוקצבים בכפר עקב ריבוי אנשים. במקומות נידחים נראה כאילו הזמן פשוט עצר מלכת, בעיקר באזור סוונטיה. שכרנו נהג צמוד שדיבר רק רוסית או גיאורגית. ישנו גם מלון נחמד בטיביליסי שמו zaira, בעלת המקום שם כל כך אוהבת ישראלים והיא מחזיקה ברשותה חלב עמיד של תנובה וקפה נמס של עלית. היא למדה כמה מילים בעברית, והמלון מאוד ביתי עם ים של פינוקים, הכול מעשה ידיה. זה לא מובן מאליו כזאת אהבת חינם לישראלים.
בפעם השנייה נסענו לחופשת סקי, כי הרגשנו שלא מיצינו את גאורגיה, ובמיוחד את טיביליסי היפה והיותר מודרנית, ומשם המשכנו לבקוריאני. שוב פגשנו נופים מרהיבים, מטבח מהמם, אנשים עם לב רחב, רמת אירוח מאוד גבוהה ומלונות ברמה טובה. אני שוקלת לחזור לבקר גם בבטומי כדי להתפנק בסגנון אירופאי ובמלונות פאר כמו שרובנו רגילים כמפונקים”.
במדינתו של ממוקה
איך הגעתי לגיאורגיה? נקודת מבט אישית מאת עדנה כהן קדוש
הנחיתה בשדה התעופה המיניאטורי בבטומי שבגיאורגיה היא בעצמה חוויה מיוחדת שמתרחשת בדיוק על שפת רצועת חוף הים השחור. קו החוף כבר מלא בגורדי שחקים מרשימים, והעיר עצמה מלאה במונומנטים צבעוניים ובעשרות מלונות יוקרתיים ומעוררי השתאות. לצד היוקרה והבנייה המאסיבית יש בגיאורגיה פשטות גדולה של האנשים החיים במאה הקודמת, בעלי אדיבות רבה, צניעות ועממיות. בלארי אחד (שקל וחצי) אפשר לקנות מיץ תפוזים טבעי או בקבוק קולה, שבארץ נמכר ביותר מעשרה שקלים. אתה משאיר כמה לארי כטיפ, והם מאושרים עד השמים.
עדנה כהן קדוש בגיאורגיה
בלילה העיר מלאה באורות ובאטרקציות מעניינות לכל המשפחה עם צעירים שמנגנים ורוקדים בסגנון הגיאורגי, שהוא מהריקודים הקשים והמרשימים בעולם. ביום אפשר לצאת לסיורי טבע מהנים ולהיכנס לעולם כפרי שליו ועתיק שבו המודרניזציה אינה קיימת. המים הם חינם וזורמים בכל פינה, קרים, צלולים ונפלאים. ככלל, הגיאורגים לא מסתובבים עם אייפון, לא ראינו נשים נוהגות, ובחנויות הטלפונים הניידים תמצאו את כל המכשירים הישנים והמצחיקים, אלה שזרקנו מזמן לפח, ואפילו סבתא כבר שדרגה. התיירים מגיעים בהמוניהם, ולכן החלו גם ההצגות של הקבצנים הצוענים שמבקשים צדקה בתיאטרליות. בקיצור, המקום בהחלט מעניין ומהנה ביותר; המדינה של ממוקה תעשה לכם שיעור באיך מייצרים תיירות.
