כנס ניהולי שגרתי של מכבי שירותי בריאות, יצר השבוע באופן מקרי מפגש מרגש בין שתי נשים שגורלן נשזר אחד בשני לפני 12 שנה. הנשים הן ד"ר שרונה דובדבן, וד"ר ולנטינה דובוב – שהייתה הרופאה של אימה של ד"ר דובדבן, ונלחמה על חייה.
לפני 12 שנים, אריאלה דובדבן ז"ל – אימה של ד"ר שרונה, אושפזה במחלקה פנימית בבית החולים לאחר שהתלוננה על כאבים פתאומיים בחזה. הרופאים המטפלים אבחנו את כאביה כהתקף חרדה שעתיד לחלוף ולאחר מכן נתנו לה מכתב שחרור עם חשד לדלקת ריאות.
לילה לפני ששוחררה מבית החולים, הגיעה הרופאה ד"ר ולנטינה דובוב, לתורנות במחלקה בזמן חופשת הלימודים שלה. דובוב ניגשה לאריאלה, שמעה את תלונותיה והתסמינים מהם סבלה, ושלחה אותה לבדיקה גורלית בה התברר שהיא סובלת מקרע באבי העורקים. לאחר האבחון, אריאלה הובהלה בדחיפות לניתוח בבית חולים גדול יותר, אך בכניסה לחדר הניתוח נדם ליבה והיא נפטרה.
באותו הזמן, ד"ר שרונה דובדבן – בתה של אריאלה, הייתה לקראת סוף ההתמחות שלה במחלקת ילדים בבית החולים. היא ליוותה את אימה באמבולנס לבית החולים שם אמורה הייתה להיות מנותחת, ובנסיעה, הספיקה האם להשביע אותה: "תהיי כמו ד"ר ולנטינה".
"מתוך הטרגדיה הקשה שפקדה את המשפחה שלנו, אני זוכרת את האמירה של אמא שלי", נזכרת ד"ר דובדבן, "בזמן שהיינו באמבולנס בדרך לבית החולים, להיות קודם כל אנושית ולזכור שכל מטופל הוא עולם ומלואו ותמיד להקשיב לתחושותיו ולכאביו". אריאלה ז"ל הותירה אחריה מורשת חינוכית מפוארת כדוקטורנטית לחינוך כמי שהקימה וניהלה בית ספר מצטיין למחוננים.
12 שנים כאמור עברו מאז אותו מקרה מצער, והשבוע, בזמן כנס ניהולי בנושא שיפור רפואת הקהילה שערכה הנהלת מחוז הדרום במכבי שירותי בריאות, בה עובדות שתי הרופאות כיום, נפגשו השתיים במפתיע, לראשונה מאז אותו מקרה. "כשד"ר ולנטינה נכנסה לחדר זיהיתי אותה מיד. בתום הכנס ניגשתי אליה ושאלתי האם היא זוכרת את אמי", סיפרה ד"ר דובדבן.
"בוודאי שזכרתי ומיד התחלתי לבכות מרוב התרגשות", אמרה ד"ר דובוב. "עד היום כואב לי על כך שלא הצלחנו להציל את אמה, אריאלה, בזמן. לפני הכניסה לחדר הניתוח היא חתמה על טופס תרומת איברים. היא הייתה אישה עם לב ענק".
השתיים החליפו חוויות והעלו זיכרונות מאותו אירוע וסיכמו יחד: "זאת משימת חיינו – לדאוג לכל מטופלת ומטופלת, להיות קשובים ולזכור תמיד שכל כאב של אדם הוא עולם ומלואו ועלינו לתת את המענה המקצועי ביותר אך לא פחות חשוב, האנושי ביותר".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"