"הרגשה של פחד אמיתי": דאגה רבה במשפחתה של עמית בוסקילה מאשדוד שנחטפה לעזה

18 ימים עברו מאז פרצה המלחמה, ועקבותיה של עמית בוסקילה מאשדוד, שנפצעה במסיבה ברעים, עדיין נשארו מעורפלים.

בסופ"ש האחרון קיבלה משפחתה על עמית הודעה כי יש סבירות גבוהה שהיא חטופה. "לומר שיש סבירות, זה יותר גרוע מחוסר ודאות", מספר דודה של עמית, שמעון אטיאס, שמייצג את המשפחה של עמית בכל כלי התקשורת, מאז אותה שבת.

בראיון ל'כאן דרום', סיפר שמעון על אחייניתו האהובה, שהייתה לו לבת מאז נולדה. "עמית אמרה לי כמה פעמים שאני האבא שלה. אמרה שאני תמיד אהיה חלק עיקרי מהדברים המשמעותיים בחיים שלה", סיפר.

עמית בוסקילה ודודה, שמעון אטיאס

עמית היא סטייליסטית ומלבישה באופן קבוע את הזמרת מור רביעי. מלבד חוש האופנה הטוב שהיא ניחנה בו, היא גם ניחנה בכישרון בישול מעולה שהביא אותה להשתתף בתכנית מאסטר שף שאמורה להיות משודרת בעוד מספר חודשים.

אודישן שלה לתכנית התפרסם מספר ימים לאחר שנעדרה מאז המסיבה. "זו הפעם הראשונה שראינו אותה באודישן", סיפר דוד שלה שמעון, "אני זוכר את היום שהיא אמרה לי שהיא הולכת לאודישן, וביקשה שאני אבוא איתה. אמרתי לה שאני לא יכול שאני צריך לעבוד, שתוותר לי. והיא אמרה לי אם אתה לא בא איתי אני לא אצליח. עד כדי כך היא קשורה אליי, סומכת עליי. אמרה לי שאלווה אותה בחופה. גם על הוצאת רישיון, כל דבר שעשתה או רצתה לעשות, עבר דרכי. אבל הפעם פספסתי אותה. היא לא אמרה לי שהיא הולכת למסיבה. אם היא הייתה אומרת הייתי מזהיר אותה. יש לי אינטואיציות חדות. אמנם לא למדתי באוניברסיטה אבל יש לי חכמת חיים".

ספר לי על שיחת הטלפון של אותה שבת.

"זה היה בשעה 7 וחצי בבוקר. אנחנו היינו כבר ערים בגלל האזעקות שנשמעו שעה קודם. ועמית פתאום מתקשרת, אומרת לי שהיא מתחבאת מתחת למשאית, לוחשת לי, אומרת שיש יריות. הבנתי רק באותו רגע שהיא במסיבה – שבכלל לא ידענו שהיא הלכה אליה, והייתי בטוח שהיא בסאטלה, שהיא שתתה, שהיא הוזה, ואמרתי לה תעזבי אותי מהשטויות האלה, כעסתי. אני מתפקד כאבא שלה כל השנים אז עניתי לה כאבא, התרגזתי".

אבל מהר מאוד שמעון קלט שעמית דוברת אמת, שהיא בצרה. "שמעתי דיבורים בערבית, שמעתי יריות, שמעתי היסטריה, התחלתי לצעוק בבית ואז נרגעתי לרגע, נכנסתי לחדר והתיישבתי בשקט, אמרתי לה שתנשום ביחד איתי, באותו קצב. וזה מה שהיא עשתה. כך במשך זמן מה, עד ששמעתי את האוטו נוסע, והיא אומרת לי 'ירו עליי, אני מתה, אני אוהבת אתכם'. באותו רגע איבדתי שליטה על עצמי, התחלתי לצרוח ולבכות. לקחתי את החבר של הבת שלי ונסענו יחד לתחנת המשטרה בקרית גת".

אלא שבתחנת המשטרה בקריית גת הייתה אנדרלמוסיה לאחר שהשוטרים גילו שהמחבלים השתלטו על תחנת משטרה בשדרות, והחלו להבין את גודל הטרגדיה. "נכנסתי לתחנה, ביקשתי שיעשו איכון למכשיר של עמית, אמרתי שהשיחה מוקלטת, שישמעו את מה שאמרה, אבל אף אחד שם לא היה בשלב של להקשיב, כולם היו בהיסטריה, אמרו לי שקרתה טרגדיה ואני בפחד אימים. התחלתי להרביץ לעצמי מרוב חוסר האונים שהייתי בו. אני לא יודע מה קורה עם עמית שלי, ואי הוודאות זה דבר נורא. זו התחושה הכי קשה. שאין תשובות. כאילו לא מספיקה הדאגה שלך, ואין אף אחד שאומר לך שהעניינים בשליטה. זו הרגשה של פחד. פחד אמיתי".

עמית בוסקילה, ואימה אילנה

חוסר ודאות מוחלט

מאז אותה שבת, ובמשך יותר משבועיים, מספר שמעון שהחיים שלהם נעצרו. "אנחנו חיים בחוסר וודאות מוחלט. אומרים לנו שיש סבירות גבוהה שעמית חטופה, זה אומר שאין הודעה רשמית על השם של עמית בין החטופים. זו רק סבירות. זה יותר גרוע מחוסר וודאות".

שמעון מתגורר בקרית גת עם המשפחה שלו. מאז ומתמיד אחותו אילנה, וילדיה – עמית וסיאל הם חלק בלתי נפרד מהבית שלו. "לפני שנים הם עברו לאשדוד להתחיל בדרך חדשה, אבל הבית שלי זה הבית שלהם".

גם היום, מאז אותה שבת, כולם אצלו בבית. הוא אב לחמישה ילדים, ויחד עם משפחתה של עמית, הם פתחו חמ"ל אצלו בבית, כדי שכולם יהיו מעודכנים ברגע אמת מה קורה עם עמית.

עמית בוסקילה

אתה זה שבישרת לאחותך את הבשורה?

"באותה שיחה עם עמית בשבת, לא רציתי לנתק את השיחה, רציתי להמשיך להיות על הקו. התקשרתי לאחותי מהטלפון של חבר של הבת שלי שהתלווה אליי לתחנת המשטרה. אחותי לא הבינה בכלל על מה אני מדבר. זה לא משהו שהיא תיארה שיכול לקרות אי פעם".

עמית בוסקילה ודודה שמעון

איך אמא של עמית מתמודדת עם המצב?

"אחותי היא אם חד הורית המון שנים. אבא של הילדים ניתק איתם קשר כשעמית וסיאל היו תינוקות, ואחותי גידלה אותם וחינכה אותם ונלחמה בשיניים. זה לא היה לה פשוט. היא עשתה הכל למען הילדים שלה. הם הדבר שהכי יקר לה, ומאז אותה שבת היא שבורה ומרוסקת".

"אחרי השיחה של עמית, נכנסתי לסרט אימה. כאילו הכניסו לי סכין ללב וסובבו אותה. מאותו יום, כל שעה שעוברת היא כמו שבוע עבורנו. הכל כואב. לא יודעים איך להכיל את הכאב הזה. עוברות לי כל כך הרבה מחשבות בראש, המוח מריץ סרטים. אני חושב איך מטפלים בה, אני חושבת מה היא עוברת. אנחנו עוברים עינוי כרגע מחוסר הידיעה. מההיכרות שלי את עמית אני יודע שהיא קסם, שהיא מתחברת גם עם החמאסניקים ויודעת להסתדר בכל מקום, אני סומך עליה, אני מאמין בה, ואני רוצה אותה בחזרה. אני רוצה שהמדינה שהפקירה אותנו לפני האסון, וגם אחרי האסון, תתאפס ותעשה משהו". 

איך אתם מעבירים את הימים? אתם מקבלים תמיכה מנציגי המדינה?

"אנחנו מקבלים תמיכה מהצוות של גל הירש, מדברים איתנו מהרווחה. אבל המעט שמצופה מהמדינה הוא שלפחות נדע מה קורה. כל העולם מתפעל מהצבא של ישראל. והמדינה צריכה להתבייש כי כל מה שהיא התאפרה בו כל השנים – בשטח לא רואים את התוצאות. אז מפציצים בניינים בעזה, אבל אלו בניינים ריקים. הם מפזרים כרוזים לפני ההפצצות. לא מבין למה. למה המדינה לא מפרסמת ללא הפסקה את התמונות ומראות הזוועה שעשו לנו?".

"היום אני מתראיין לכל גוף תקשורת, אני 'עמך', בלי חליפה ובלי עניבה. אני מדבר מהלב ולא מתייפייף. המצב הזה דפק לי על הדלת, והמדינה טורקת לי אותה בפרצוף. מרגיש כאילו קיבלתי כאפה לפנים. אני לא מפחד להגיד את מה שאני חושב – אני רואה את המדינה מתפרקת. איך בכלל אפשר לגדל פה דור חדש? אני ביביסט. מאז שיש לי זכות בחירה אני מצביע לימין. האמנתי במדינה בצורה עיוורת. הייתי נגד ההפגנות, הייתי בעד הממשלה. אבל היום, איבדתי אמון בכל גוף".

"אני מדמיינת שהיא תחזור ונצחק על זה"

גם שרה איפרגן, חברתה הטובה של עמית, התגייסה לעזור למשפחה. עם עמית היא נפגשה יומיים לפני המסיבה. "היינו יחד בערב קריוקי, שרנו ועשינו שמח. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה", סיפרה שרה ל'כאן דרום'.

"מאז, אנחנו לא יודעים כלום. חברה משותפת שהייתה עם עמית לפני שהיא יצאה למסיבה, סיפרה לנו רק מה היא לבשה, ועל בסיס זה אנחנו מחפשים תמונות של עמית ברשתות החברתיות. היא לבשה טופ שחור, ג'ינס שחור, ומגף לבן. אבל אין זכר לתמונה שלה. בשום מדיה חברתית. אנחנו אובדי עצות וחסרי אונים".

עמית בוסקילה (מצב שמאל) והחברות

"ביממה האחרונה שוחררו כבר 4 חטופים מהשבי. 2 מהם בעלי אזרחות נוספת. העובדה שיש להם אזרחות זרה נוספת היא זו שהאיצה את השחרור שלהם, וכנראה גם את שחרורם של הבאים. זה רק מחזק בעיני את התחושה שאנחנו מרגישים כבר שנים, שאנחנו אזרחים סוג ב'. עכשיו כשאני רואה מה קורה, אני אומרת לעצמי שמזל שיש לי גם אזרחות צרפתית. ככה לפחות ידאגו לי מבחוץ, כי במדינה פחות דואגים. אני מתביישת במדינה ובממשלה, במקום שאנחנו נהיה בראש סדר העדיפויות. אבל זה לא שונה מכל השנים שהם הפקירו את תושבי הדרום".

מה את חושבת שעובר עליה?

"אנחנו מאמינים בלב שלם, ומרגישים את זה שהיא בחיים. זה לא דימיון או הדחקה. אנחנו יודעים שהיא בחורה חזקה, ולא משנה איפה תשימי אותה היא תסתדר בכל מקום. אנחנו כמובן לא רוצים לחשוב בכלל מה החטופים עוברים שם, אבל אנחנו רק מקווים שמטפלים בה, כי היא פצועה. מקווים שלא עושים לה שום דבר רע. לפעמים אני שוקעת לאיזשהי מחשבה של בטח היא מצחיקה אותם, עושה להם בייביסיטר לילדים ואומרת העיקר אל תהרגו אותי. אני מדמיינת דברים טובים. אני מדמיינת שהיא תחזור ונצחק על זה".

"תרחיש אימים שבחלומות הכי גרועים לא יכולנו לדמיין"

כל הסיטואציה הזו חדשה לנו, זה משהו שאנחנו לא מכירים. זה לא משהו שאמור לקרות כאן. אנחנו מדינה מודרנית, אנחנו לא אפגניסטן, ולא מדינת עולם שלישי ולא מדינה שמתנהגים בה בברבריות כזאת. זה אפילו לא תרחיש אפשרי כשמדמיינים תרחישים. יש פה פצע שילווה אותנו כל החיים. אחרי מה שקרה באותה שבת, נחייה בחרדה למשך כל חיינו. כל האנשים בכל הגילאים".

"עמית היא הכל מהכל. היא חברה טובה ואחות טובה ואדם מדהים. אנחנו רק מבקשים שלא יפסיקו להתפלל עליה: עמית אסתר חיה, בת אילנה".

עמית בוסקילה וחברתה שרה איפרגן

צריכים עזרה תקציבית

כאמור, משפחתה של עמית עברה אל ביתו של הדוד שמעון בקרית גת, ומשם הם מחכים לכל בשורה שתגיע. שמעון, עובד בתור סוכן מכירות בתחום האבן והשיש. אבל מאז אותה שבת, הוא לא עובד.

"אנחנו לא יכולים להפריד כוחות בימים כאלו, כל מידע הכי קטן אנחנו רוצים לקבל ביחד", הוא אומר, "לכן פתחנו את החמ"ל בבית. אבל קשה לנו, אין לנו את הכלים הפיננסים להתמודד עם זה עצמאית ואני לא מתבייש לומר את זה. אני לא רוצה לשבת בחיבוק ידיים, אבל אין לי את הידע כדי לדעת איך להילחם. אני אשמח לכל מי שיוכל להתנדב ולייעץ לנו כיצד לפעול, צריכים תמיכה כלכלית".

ומפרסם את מספר הטלפון שלו ליצירת קשר: 052-6016206

רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"