12 שנים לאחר שהקים את המשכן לאמנויות הבמה באשדוד ויצר אותו בדמותו ובצלמו, פורש מוטי מלכא מניהולו, לאחר חיכוכים בלתי פוסקים עם מי שהיה חבר הנפש – ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי.
בפוסט שפירסם היום מלכא בפייסבוק ואותו פתח במילים "יוצא לדרך חדשה-מהפכה עושים באהבה", הוא תיאר את הקמת המשכן והפיכתו לסמל תרבותי "המבנה הארכיטקטוני המרהיב של המשכן לאמנויות הבמה באשדוד הינו פרי יצירתו של האדריכל חיים דותן, שהיה 'תקוע' שנים רבות כפיל לבן ואני התבקשתי לדאוג לפתיחתו כמנהל הקמה. ב-2012 נפתחו שערי המשכן לפעילות תרבות עם היצע תרבותי עשיר לכל הקהלים באשדוד והסביבה. עם אלפי מנויים במגוון הסדרות בכל תחומי אמנויות הבמה, המשכן היה לספינת דגל משמעותית בחיי התרבות באשדוד בפרט ובארץ בכלל".
אי אפשר שלא להזכיר את שורת הפסטיבלים שאותם ייסד ומיתג מלכא ומשכו אליהם מבלים רבים לאורך השנים: פסטיבל מדיטרנה, פסטיבל אושפיזין, פסטיבל תור הזהב ופסטיבל אשדודשירה. זאת כמובן לצד הניהול של האמפי שאירח על במה שלו את האמנים המובילים בארץ.
הקהל בפסטיבל מדיטרנה. צילום מיקי אדרי
מוטי מלכא בהשקת פסטיבל מדיטרנה 2018. צילום: חן בוקר
"אשדוד היתה לשחקן מוביל בשדה התרבות בארץ", כותב מלכא, "חבריי הנפלאים לעבודה במשכן סייעו בידי בנפש חפצה ובתודעת שירות ראוייה להערכה. מקצועיות ומצויינות לצד חיוך תמידי היו נר לרגלנו. ב"ה יש שכר לעמלנו. אני יוצא לדרך חדשה בשדה התרבות. זה ככל הנראה ייעודי בחיים. כיתה י', בית הספר מקיף ב' בניהולו של בצלאל שפרן האגדי. שיעור הסטוריה ותולדות עם ישראל עם המחנך הדגול יצחק בלנקשטיין מבארות יצחק. 'המורה בלנקשטיין, אתה עושה צחוק?! למדנו 5 שיעורים מרתקים על יהדות מזרח אירופה ואתה עכשיו מדלג על הפרק של יהדות ספרד?!', 'איזה מזל ששאלת מוטי, ענה המחנך האהוב, אני מקווה שאתה מוטי ואתם התלמידים, תכתבו בעתיד באופן ראוי את הפרק הנפלא של יהדות ספרד. בעליבות שבה הוא כתוב בספר הזה כך צריך לעשות' וקרע את שלושת עמודי הפרק על יהדות ספרד. היה זה אירוע מכונן שישב לו אצלי במשמרת ולימים זכיתי לממש תפילתו זו של המחנך האהוב הזה.
"ואז מגיע רבי מאיר עמר ז"ל, החזן והפייטן הדגול מבית הכנסת של ילדותי 'זרע אברהם' ברחוב משמר הירדן ומבקש לחדש את מסורת שירת הבקשות. למזלי כי רב, יו"ר הנהלת מתנ"ס תקוותנו אותו ניהלתי היה רבי אליהו בן-חמו זצ"ל, פייטן וחזן בחסד בזכות עצמו ובתמיכתו הגדולה של ראש העיר דאז אריה אזולאי, ייסדנו את המרכז לפיוט ושירה-אשדוד ב-1988. סמי אלמגריבי האומן הדגול ולצידו רבי מאיר עמר הובילו את הצד האומנותי כשבהמשך נטל השרביט הפייטן רבי דוד אדרי מגדולי מנחילי מסורת הפיוט ושירת הבקשות. במסגרת המרכז הקמנו את התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. עליה נצחו בגאון ד"ר אבי עילם אמזלג ואחריו שמואל אלבז".
מלכא ולסרי בימים טובים יותר. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
בפוסט מציין מלכא את המפעלים התרבותיים שהוקמו בעקבות הקמת התזמורת האנדלוסית והמרכז:
- תחרות העוד הבינלאומית ע"ש סמי אלמגריבי
- פסטיבל אשדודשירה
- תחרות הקמנג׳ה ע"ש ישועה אזולאי
- פרס תור הזהב
- פסטיבל מדיטרנה הבינלאומי למוסיקה , קולנוע וטעמים ממדינות הים התיכון
- פסטיבל אושפיזין מוסיקלי
- פסטיבל תור הזהב
- הכנס הבינלאומי לתרבות ומוסיקה אנדלוסית- לוד
- מטרוז – המרכז למוסיקה אנדלוסית ולפיוט בישראל
"את כל אלה זכיתי לייסד בעזרתם ותמיכתם של רבים וטובים מאשדוד, מהארץ ומקהילות ישראל במונטריאול, זנבה, פריז, ניו יורק, קזבלנקה ועוד. תודתי העמוקה על נדיבותם והרתמותם למפעלי תרבות אלה", כתב מלכא, "בזכות כל אלה זכינו לשנות ולעדכן את מפת התרבות בישראל ולהעשירה. תם פרק המשכן לאמנויות הבמה אשדוד. הפנים קדימה עם אנרגיות טובות ותחושת סיפוק מההצלחות שזכינו בהן ועכשיו במלוא המרץ לייסודם ולקידומם של עוד 7 מוסדות תרבות, שאת כולם זכיתי להגות מיד לאחר שזכינו בפרס ישראל על מפעל חיים של הקמתה של האנדלוסית ושגם הם יעשירו את חיי התרבות בארץ. מהפכה עושים באהבה.
"זכיתי לגדול בבית שבו תמיד הייתה מוסיקה , שמחה ואהבה שהרעיפו עלינו, 14 אחים ואחיות, מור-אבי יעקב הסנדלר ז"ל שתמיד המליץ לנו: 'לא חשוב מה תהיה, חשוב שתהיה מצויין במה שתהיה'. ואימי רוחמה ז"ל שלימדה אותנו תעוזה וניצחון, שלא ידעה קרוא וכתוב ושיחקה בסרטי קולנוע רבים. 'אל תשקעו בכאב או בתקלה, תמיד תתמקדו בפתרון ובעשייה', אמרה לנו. 'חזאם ראסק' (אזור ואסוף עצמך) היתה אומרת כשראתה מי מיוצאי חלציה שהיה מדוכדך".
יענקל'ה מנדל מעניק למוטי מלכא פרס מפעל חיים מאמ"י. צילום: גידי לויתן
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
