אלון חסן החל להעיד במשפט המתנהל נגדו ונגד שני נאשמים נוספים בפרשת נמל אשדוד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. חסן הוא עד ההגנה הראשון שעולה לדוכן העדים. עדותו נמשכת כבר כמה דיונים וצפויה להימשך גם בדיונים הקרובים, כאשר את חקירתו הנגדית מנהלים לחילופין שני התובעים בתיק, עו”ד עמיחי חביביאן ועו"ד צחי יונגר מפרקליטות מחוז דרום.
בפתיחת עדותו אמר חסן: “שימשתי כיו”ר ועד עובדי ציוד מכני בנמל אשדוד, אבי היה יו”ר ועד בנמל אשדוד. מגיל קטן אני גדלתי בצל תפקידו של אבא שלי כיו”ר ועד, וזה היה מושא הערצה בפניי. אני עובד בנמל משנת 91' עד שנעצרתי. שימשתי בוועד העובדים משנת 97' כחבר ועד מן המניין, משנת 2001 הייתי יו”ר ועד עד שהתפוצצה הפרשה”.
חסן המשיך בנימה אישית מאוד: “הנמל היה מרכז החיים שלי מגיל קטן. ואני אנסה בכמה מילים לתאר לבית המשפט את הארבע שנים, הסיוט הזה שנהרסו לי ולמשפחה שלי החיים. מאז שהתפוצצה הפרשה ולמרות שידענו שיש חקירה, אני לא תיארתי לעצמי ולא האמנתי שבמדינה שאני נולדתי בה, מדינת ישראל, גורמים אינטרסנטיים, משטרת ישראל ואפילו גם הפרקליטות, יעשו יד אחת לרסק משפחה שלמה. אני הרגשתי את זה מהיום הראשון ועד עצם היום הזה".
"החיים שלי כלכלית נהרסו”, המשיך ואמר על הדוכן, “כל העסקים שלי קרסו בגלל הפרשה הזו, אני כבר לא בנמל מאז הסיפור הזה, אני עליתי 50 קילו מאז תחילת הפרשה… אני לא מדבר על הילדים שלי שהחיים שלהם השתנו. הפרשה הזו התפוצצה כשהבן שלי תכף אחרי הבר מצווה ואוטוטו מתגייס הבן שלי הקטן. מזה מה שאנו חווים בבית, אני לא האמנתי שגורמים אינטרסנטיים שרצו להרחיק אותי מהנמל יחד עם ראש הצח”מ, זה שהיה אחראי על כל החקירה, שחקר את כל הפרשה יחד עם הסנגור שלי (ערן מלכה ורונאל פישר, ד”ג), עשו יד אחת והרסו לנו את החיים".
"לא האמנתי שדבר כזה יכול במדינת ישראל. אני מדבר על המשפחה, על ההורים שלי, על הילדים שלי שבגיל הכי קשה שלהם, גיל ההתבגרות. הילדה שלי הייתה חיילת בחיל המודיעין, היא הייתה צריכה להגיע לחקירה. פשוט הרס שמלווה אותי עד היום, ואני מאוד מקווה שזה יהיה המקרה האחרון. מאוד מקווה שהאמת תצא לאור, אני לא הייתי מוכן להתפשר, לא הייתי מוכן למצמץ בסיפור הזה. אני אלך עם האמת שלי עד הסוף, לא משנה מה בית המשפט יחליט בסוף. אני יודע שיש רק אמת אחת. אני את הדברים שאני יושב פה היום בגללם לא עשיתי”.
לעדותו של חסן, השר ישראל כץ ומי שהיה יו”ר הדירקטוריון של חברת נמל אשדוד גדעון סיטרמן המזוהה כ”איש של השר” הם שכביכול “דאגו” לפרשה מרגע שנודע לשר על הניסיון הסודי לקדם מתווה חדש לעתיד הנמלים שזכה לשם "מתווה ברצלונה". השר כץ, לדברי חסן, לא היה בסוד העניינים, ומרגע שגילה את הדבר החל לפעול נגדו באמצעות סיטרמן.
בהתייחס לעסקיו הפרטיים ולניגוד העניינים לכאורה שבינם ובין תפקידו בנמל אמר בעדותו בין השאר: “מגיל 17 יש לי עסקים. זה לא כמו שניסו לצייר אותי שאני התעשרתי בגלל שאני בוועד העובדים. וגם לאבי היו עסקים ויש לו עסקים. היה לי בית קפה, שיפודי ציפורה, היה לי מפעל ייצור חומרי ניקוי”. לדברי חסן, בניגוד לנטען בכתב האישום ובפרשה כולה, לא הייתה סתירה והתנגשות בין עסקיו ובין מעמדו בנמל, וכולם ידעו על כך שהוא בעל עסקים, כי אף פעם לא הסתיר זאת.
בימים הקרובים תימשך עדותו של חסן, ולאחר מכן עשויים לעלות לדוכן שני הנאשמים האחרים: מנכ”ל הנמל לשעבר שוקי סגיס ודוד חסן, בן דודו של חסן. לאחר שמיעת עדי ההגנה יחל שלב הסיכומים ולאחר מכן, כנראה בתוך שלושה—ארבעה חודשים, צפוי השופט יואל עדן למסור את הכרעת הדין במשפט ובאחת הפרשות המסקרנות והמתוקשרות ביותר בשנים האחרונות.