האנגאובר סיום התיכון: אז מה היה לנו השנה?

מאור ארמה, תלמיד מקיף ד', אשדוד

בגדים ב 1,500 ש"ח. מאור ארמה. צילום: שרה שוורץ

"היה בנשף מדהים, חוויה שלא אשכח להרבה מאוד זמן. גיבש את השכבה, ומצאתי את עצמי רוקד עם ילדים שלא הכרתי מהשכבה. הנשף שלנו היה במודיעין באולם 'הרמוזו' ב-20 ביוני. הייתה לנו הסעה מסודרת בשעה תשע מהמקיף לשם. יש כאלה שסגרו לימוזינה בהסעה פרטית".
מי ארגן את כל זה?
"יש לנו חבורה בשכבה שארגנה את כל עניין הנשף והאפטר (אחרי המסיבת סיום) ופשוט לקחה יוזמה וסגרה הכול. משלמים להם, כרטיס עלה לנו 500 שקל וכלל גם את האפטר. יש לנו הסעה חזור מהנשף בשעה ארבע לפנות בוקר".
מי מימן את התענוג?
"אני מימנתי לבד את הכרטיס מעבודה במאפה נאמן. ההורים שילמו לי על הבגדים".
היה אלכוהול במסיבה?
"יש שתייה חריפה. התשלום לכרטיס כלל גם את השתייה".
יש מישהו בשכבה שלא מגיע כי הוא לא מוכן או לא יכול לשלם את עלות הכניסה?
"אני יכול לספר לך שהיו לי ילדים בשכבה שהיה להם קשה לשלם 500 שקל, אבל בסוף זה הסתדר האמת. הם שילמו את זה במהלך כמה חודשים, ואני לא מכיר מישהו שלא יוצא לנשף בגלל בעיות כספיות".
אני רואה שאתה לבוש בחליפה. אפשר לשאול כמה עלתה?
"אני אישית קניתי חליפה שכוללת מכופתרת, מכנס, נעליים, פפיון וג'קט. הבגדים עלו לי 1,500 שקל, וכמובן שיש עוד הוצאות".
מה לגבי טקס הענקת תארים, התקיים?
"כן. התארים שחלוקו אצלנו היו: החתיך של השכבה, היפה של השכבה (בת), הזוג של השכבה, התחת של השכבה, הסאחי של השכבה, הסטלן/ית של השכבה, המצחיק/ה של השכבה, הפוטוגונית של השכבה, התגלית של השכבה".
לאלו מכם שתהו מהו "סָאחִי", סאחי הוא תיאור של אדם רגיל, ממוצע, לא מגניב. לעתים יופיע גם בצירופים: סאחי בלאטה, סאחי ברזל. הפכים – בְּסוּטוּל, דָּלוּק, מָחוּק ומַסְטוּל. התחת של השכבה? תיאור כבוד לבעל/ת הטוסיק הכי "שווה" בשכבה. בכל זאת מדובר באיבר משמעותי וחשוב בגוף האדם. וכמובן התגלית של השכבה – לא מדובר בטיול ברחבי הארץ, אלא בזה שהפתיע לטובה בדיוק כשכולם חשבו שכבר לא יצא ממנו כלום. כבוד!

עפרי נחמני, מקיף ח', אשדוד

לא בקטע של תארים. עופרי נחמני.

"הנשף שלנו מתקיים ביום רביעי השבוע באולם האירועים 'סילבר'. הוא יתחיל בעשר בלילה ויימשך עד שלוש-ארבע לפנות בוקר, אני מניחה".
כמה עולה כרטיס? מה כולל כרטיס כניסה?
"על הנשף שילמתי במזומן 350 שקל. הכרטיס כולל כניסה לאירוע עם השתייה והסעה חזרה הביתה".
מי מימן?
"אני בעצמי. הכול. אני עובדת בארומה, וככה שילמתי, גם על ההוצאות האחרות – הבגדים, איפור, שיער…"
יש מישהו בשכבה שלא מגיע כי הוא לא מוכן או לא יכול לשלם את עלות הכניסה?
"לא, רק כאלה שלא רוצים לבוא".
אלכהול?
"כן, יש שתייה חריפה".
איך התכוננת לערב, וכמה התענוג עלה לך?
"קניתי שמלה, בממוצע שמלה היא 800-700 שקל, אך שלי עלתה 400".
מה דעתך לגבי הענקת תארים- החתיך של השכבה וכו'?
"אני ממש לא בעד. אני לא אוהבת את העניין הזה שמחליטים מי הכי טוב, כי לרוב זה פשוט ה'מקובלים' מחליטים בינם לבין עצמם, ולאף אחד אחר בשכבה אין צ'אנס חוץ מקבוצה מגובשת אחת".

שלו בשארי, תיכון אזורי באר טוביה, מושב שתולים

הכל בגדר צחוק ואהבה. שלו בשארי

"הנשף התקיים באולמי 'הרמוזו' במודיעין ב-27 ביוני. היה מדהים, מיוחד, מלא בהפתעות ובדברים ששידרגו לנו את הערב. אני הכי זוכרת את הכניסה, שהייתה מאוד יפה ומרשימה, וכמובן האולם, שהיה מהמם. הנשף היה מדהים, באמת חוויה שלא דומה לשום דבר שחוויתי עד עכשיו".
מי מימן?
"כל אחד משלם 350 שקל, והוא נמצא ברשימה. אין כרטיס פיזי שמקבלים. עניין המימון משתנה מאחד לאחד, יש חלק שעובדים ומשלמים ויש חלק שההורים מביאים. אצלי זה היה מגוון: ההורים השתתפו ברוב התשלומים, ואני הוספתי מעט כדי להיות חלק מהתשלום ולא 'להפיל' הכול על ההורים".

אלכוהול?
"יש שתייה חריפה שתינתן לתלמיד אשר מלאו לו 18 ועל ידי זיהוי צמיד 18 שבעזרתו יוכלו לקבל שתייה חריפה. כמובן שאם ילדים לא ישלטו על עצמם, הבר הופך לבר שתייה מתוקה בלבד".
איך התארגנת לנשף?
"כל אחד בוחר לעצמו את הלבוש. אני שמה שמלה ארוכה שנתפרה לנשף, אני משכירה אותה מילדה שבשנה שעברה תפרה אותה לנשף, אך בנות רבות תופרות במיוחד במחירים גבוהים מאוד. המחירים נעים בין 2,000-500 שקל וכמובן שגם יותר, לפי יכולת של כל אחד. וכמובן שיש עוד הוצאות רבות על איפור, נעליים, תכשיטים ושיער. לי באופן אישי יצא 800 על שמלה ועוד 450 על שיער ואיפור".
חלוקת תארים הייתה?
"כן, אבל בקטנה. זה לא היה מרכז הערב. יש תארים רבים שנותנים במהלך הערב. המיוחדים ביותר ששמעתי: השיער של השכבה (לבעל השיער השופע והיפה ביותר), הזוג של השכבה, הרקדן של השכבה, החיוך של השכבה, הכובש של השכבה, ההצלחה של השכבה… לדעתי זה נחמד, שובר את הקרח. נכון, זה קצת לקחת ילד ולהכניס אותו למשבצת מסוימת, אבל בסך הכול זה מאוד נחמד לדעת מה חושבים על כל אחד או לפחות על חלק. כמו כן, ברור שיש גם תארים שונים כמו הסטלן, המעופף ועוד המון, אבל הם קצת שוברים את הקרח ובהסכמת הילד. אחרי כל כך הרבה זמן שאנחנו ביחד כשכבה אנחנו מבינים שהכול בגדר צחוק ואהבה, וכמובן שנעשה באישור מלא של כל משתתף ולא בלחץ כלפי אותו ילד".
תכל'ס, מה עשיתם שם עד אור הבוקר?
"רקדנו! היה די-ג'יי. באמצע הפך לאפטר. ריקודים, שירים, יש אוכל שמגיע לאמצע הרחבה. יש בובות ברחבה שבאות ומוזגות שתייה, רובוט שרוקד איתנו וכל מיני אטרקציות".

אליהו שושקוב, מקיף ה', אשדוד

חליפה קומפלט ואולי גם לימוזינה. אליהו שושקוב. צילום: שרה שוורץ

"הנשף שלנו התקיים באולם 'סילבר' ב-25 ביוני, התחיל בשעה עשר וחצי והסתיים בין השעות ארבע-שש לפנות בוקר".
כמה זה עלה?
"התשלום לנשף מתבצע במהלך השנה, כאשר לכל כיתה נבחר נציג שאוסף את הכספים ולאחר מכן מעבירים למפיק. בדרך כלל הסכום הוא 550-500 שקל, וזה כולל גם נשף ואפטר והסעות, אלכוהול, די-ג'יי, צלמים, טקס פרסי אוסקר ואוכל".
בן/בת זוג ממקיף אחר, אפשרי?
"אין כניסה לילדים ממקיפים אחרים. מי שנכנס זה רק תלמידי בית הספר, ורק משכבה י"ב".
מה לגבי ההכנות?
"הלבוש לבנים הוא חליפה קומפלט אלגנט: מכנס, חולצה, חגורה, פפיון, ז'קט, נעליים. לדעתי עדיף לקנות, ולא לשכור. חליפה עולה בין 2,000-1,000 תלוי. ויכולות להיות עוד הוצאות על לימוזינות, תלוי ברמת ההשקעה".

יובל עבדן, מקיף ו', אשדוד

"הנשף התקיים ביום שני באולם האירועים 'סילבר' שבאשקלון. השכבה הוזמנה לשעה עשר. בכניסה לאולם רשמו כל אחד שנכנס. נכנסנו בזוגות: לבנות חילקו ורדים, ולבנים רבע כוס יין אדום. לאחר מכן עלינו על השטיח האדום, ושם צילם אותנו צלם מקצועי. משם נכנסנו למתחם הגן של האולם, ושם חיכה לנו בופה עשיר. לאחר כשעתיים וחצי, שם התאגדו בגן כל הנוכחים, הצטלמנו על ידי צלם מקצועי עם כל מיני שלטים יפים, אכלנו, שתינו שתייה קלה, כל אחד קיבל בלון ובסיום הספירה לאחור הפרחנו אותם אל השמים ונכנסנו אל תוך האולם ישר לרחבת הריקודים. בהמשך רקדנו ברחבה, היה אלכוהול רב, לייזרים, אביזרים לרחבה, רובוט מאיר, תותחי עשן, בלונים שהשתחררו מהתקרה, בובת ענק שהסתובבה והשקתה את מי שרצה בוודקה מסוג ואן גוך. הנשף הסתיים בשעה ארבע לפנות בוקר".
מי ארגן את הנשף וכמה זה עלה?
"את הנשף ארגן אחד מהתלמידים בשכבה שלנו שהוא עובד ביחצנות, ודרך אחראים מכל כיתה העבירו לו את הכסף לנשף. הנשף עצמו עלה 350 שקל, והתשלום כלל את אירוע הנשף והסעות חזור בסיומו. סך הכול שילמנו 520 שקל, כולל את האפטר שאחרי מסיבת הסיום והנשף. התשלום כולל את האולם, שתייה, בופה, די-ג'יי, צלם, צלם מגנטים, ורדים, שטיח אדום ואת מסיבת ה'פול מון'".

פול-מון פארטי. יובל עבדן

היו כאלו שלא הגיעו משיקולים כלכליים?
"כן. לצערי היו כאלה שלא הגיעו לנשף כי לא היה להם, למרות שניתנו אפשרויות סיוע למי שאין את הכסף הדרוש".
איך התארגנת לנשף וכמה עלה התענוג?
"אני לבשתי שמלה כסופה ונסיכתית מאת OLIEN בהנהלתן של גל ואליה שטרית. את השמלה השכרתי מהן ב-600 שקל. כמובן שהיו הוצאות נוספות: שיער ואיפור לנשף, שעשיתי אצל אדווה סייר המדהימה בכ-650 שקל. בנוסף שכרנו האמר-לימוזינה שעלתה לנו 150 שקל לכל אחד".
מי מימן את כל זה?
"ההוצאות הן לנשף והן למסיבת סיום התחלקו ביני לבין הוריי. אני יודעת שמדובר ב'עסק' יקר, לכן רציתי להשתתף בהוצאות".
טקס האוסקר המסורתי התקיים?
"כמובן שהתקיים טקס הענקת פרסי האוסקר, חלק מהפרסים שחולקו הם היפה והחתיך של השכבה, החכם והחכמה של השכבה, הרקדן והרקדנית של השכבה, הסטלן והסטלנית של השכבה. לדעתי טקס האוסקר היה הוגן מבחינת הזוכים שנבחרו. אנחנו בחרנו אותם דרך קובץ של גוגל דוקס, שם כל אחד רשם את התלמיד המתאים לדעתו, ולפי הכרעת הרוב נבחרו הזוכים".
מה לגבי האלכהול?
"לדעתי האלכוהול היה חלק מרכזי במסיבה, לצערי כמו בכל מסיבה בגיל הזה".
מה זה מסיבות "פול מון"?
"מסיבת ה'פול מון' במקור מגיעה מהאי קופנגן שבתאילנד, את המסיבה עורכים פעם בחודש בליל הירח המלא. גולת הכותרת של המסיבה היא העיצוב הזוהר והמיוחד שמועתק לנשף: כל רחבת הריקודים זוהרת בצבעי ניאון, אביזרים זוהרים שקשורים למסיבת 'פול מון' דוגמת בלוני אורז זוהרים, שרשראות הוואי, ספוג לד, כובעים ומשקפי אורות מהבהבים. האטרקציה המרכזית היא שכל המשתתפים צובעים את עצמם בצבעים זוהרים או שמקעקעים מציירים קעקועים מיוחדים שזוהרים בחושך".

עדן אסולין, אולפנת אשדוד

"יש לנו מסיבת סיום. המשפחה מוזמנת לאירוע שמתקיים באודיטוריום, ממש טקס כמו כל מסיבת סיום, ולאחר מכן במקום נשף ריקודים יש 'הפתעה' שמארגנת האולפנה לבנות. אנחנו כמובן לא יודעות מה יהיה השנה. בשנה שעברה למשל לקחו אותם לדיונות, ושם עשו על האש ארוך ומושקע שכולל המון פינוקים. אני אישית חושבת שזה ממש נכון לעשות את זה. עצם זה שזה בית ספר שמוגדר דתי לבנות, זה לא הגיוני שיהיה נשף".
למה לא בעצם?
"כי זה סותר למעשה את כל שש שנות הלימוד שעברנו. מה גם שזה נורא נחמד שעושים משהו כתחלופה לזה. זה שאנחנו בית ספר דתי לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות משהו מגניב כדי להשתחרר ולפרוק את כל מה שיש לנו".
אפרופו להשתחרר, לא בא לכם קצת לרקוד?
"אני חושבת שהתלמידות מבינות את זה. נשף זה קונספט של בנים ובנות, אין פואנטה לעשות את זה בלי בנים. וכל אחת שמגיעה לבית ספר דתי יודעת מה המדיניות. אני לא חושבת שזה משהו לא בסדר. להפך, נורא מתאים לנו שזה ככה".

את העובדה שנערות מוציאות סכומי עתק על שמלות לנשף אנחנו כבר יודעים, אבל מסתבר שיש עוד כמה דברים שהשתנו מהתקופה שנשפי הסיום היו עם שמלת החג וטרמפ מההורים. הנה כמה מהם: שירותי סטיילינג עם מעצבת אישית להתאמת השמלה המושלמת, האקססוריז (תכשיטים, כובעים, חגורות) לקבלת "לוק הורס", והדובדבן שבקצפת: מיטות שיזוף או שיזוף בהתזה, כפי שמישהו אמר: "עם שיזוף הכול נראה אחרת". בסיכום כולל ומשיחה עם כמה נערים נערות. כל אחת מהן שילמה בממוצע "חבילת נשף" בסך 1,500 שקל במקרה הזול, אך ההוצאות יכולות גם להגיע ל-3,500 שקל. עלות הערב לנערים פחותה, מכיוון שההוצאות כוללות בעיקר עניבות וחליפות. ככלל, בתי הספר כמוסדות לא מתערבים בהפקת הנשף, והתלמידים עצמם הם אלו שמארגנים את האירוע. מארגני האירוע, בדרך כלל חבורה של כעשרה נערים ונערות מהשכבה, מוצאים את האתר שבו יתקיים האירוע, את חברת הקייטרינג ואף אחראים על התכנית האמנותית. ההורים? רושמים את הצ'ק. רק אל תגידו להם שהם אגואיסטים או חומרניים, כי לדברי התלמידים לא קורה שמי שידו אינה משגת לא יגיע לנשף בגלל בעיית תקציב. זאת בזכות "סובסידיות חברתיות" או במילים שלהם "עזרת חבר", מעין קופת סיוע למי שצריך באמצעות תרומות או כספים של חברי השכבה שעובדים ומוכנים לשים קצת יותר. לצד הציפייה לאירוע הגדול והצידוקים לנשף, ישנם תלמידים אשר מבקשים להציג דעה אחרת, ועל פיה אין צורך בנשף גרנדיוזי ומיותר. העיסוק בשאלות איזה שמלה אלבש? איזה לימוזינה אשכור? ומי הבן זוג הכי לוהט בשכבה? נחשב בעיניהם לרדוד ולא רלוונטי.