כלה מהאגדות: החיפוש של אחווה אחר האהבה

את אחווה סיטבון בת ה-32 מאשדוד הכרנו בפרק הראשון של תכנית הריאליטי “חתונה ממבט ראשון”, המבוססת על פורמט בריטי ומשודרת בימי שלישי בקשת 12.

הקונספט די פשוט: רווקים ורווקות שלא נפגשו מעולם, נפגשים לראשונה תחת החופה, שם נערך טקס המדמה חתונה ומסכימים לחיות ביחד במשך 42 יום במהלכם הם יוצאים לירח הדבש שמצולם ומתועד היטב. הזוג הטרי בוחן את טיב הקשר החדש שנרקם כמו גם האם הם מתאימים זה לזה מבחינת מגורים, הכנסה ושאר פרמטרים הגיוניים לבחירת בן או בת זוג אמיתי לחיים – עד שיחליטו "להתגרש" או שימשיכו לחיות ביחד.

"באתי לתכנית כדי למצוא אהבה וזוגיות". צילום: עזרא לוי

טקס החופה בתכנית זהה כמעט לטקס המסורתי ונערך לנוחיות המשתתפים באופן שיאפשר גירושים ללא קשיים. עם שידור מעמד החופה רבים מהצופים הרימו גבה ותהו לעצמם עד כמה זה אמיתי או כמו שאדלה בת ה-90, סבתא של  החתן טל כוכבא, אמרה: “אתם נפלתם כולכם על הראש, זה לא חתונה, זה קצ’קה פצ’קה”.

צילום: עזרא לוי

אבל אם תשאלו את הכוכבת בה"א הידיעה של התכנית אחווה סיטבון, האשדודית שמתגוררת בשנים האחרונות בתל אביב (ושבזמן פרסום הכתבה נמצאת חברות בברצלונה), היא תספר על הדבר האמיתי. “הגעתי לחופה, וממש כמו שראיתם בטלוויזיה, ככה זה היה. הייתי מרוגשת ברמות שיא, ממש ריחפתי. והחיוך? לא יכולתי להוריד אותו מהפנים. נכנסתי לשביל החופה, ומאוד אהבתי את מה שראיתי”. היא צוחקת ומוסיפה: “האנרגיות שהיו שם, של המשפחה והחברים הטובים, זה הרגיש כמו חתונה רגילה, של זוג שמכיר כל החיים. כולם ריחפו, הכול היה מדהים, מדהים, מדהים. מהרגע הראשון שהחזקתי לו את היד, זה היה כמו קסם, אתם ראיתם את הקסם שקרה שם?”

כולנו ראינו, אבל גם תהינו: עד כמה זה אמיתי?

“זה היה באמת באמת. אין יותר באמת. כמו שזה היה, ככה ראיתם את זה על המסך. כשאני ראיתי את זה כצופה, פשוט בכיתי כי אמרתי, ‘וואו, איזה אדיר’. כאילו פיית המשאלות שלי הגיעה ופיזרה איזו אבקת קסמים שם, פשוט כל מה שחלמתי עליו, הרבה יותר ממה שדמיינתי אי פעם, הכול ישב בול. אחרי החתונה החברים שלי אמרו לי, ‘הרגשנו שאנחנו בחתונה של זוג שמכיר שנים, כולם התחברו, וזה פשוט עבד. הכימיה שלי ושל טל הקרינה את זה, ואפשר היה להרגיש את זה באוויר”.

"זה הרגיש כמו חתונה רגילה. לא האמנתי שזה באמת קורה". אחווה וטל מתאחדים. מתוך: "חתונה ממבט ראשון", קשת 12

לקראת פרסום הכתבה ב"כאן דרום" הצטלמה סיטבון וקראה לכם לקרוא או לגלוש:

חתונה מהסרטים

הכימיה בין השניים עברה מסך כל כך טוב שהיא גרמה לרבים ברשתות החברתיות לעסוק במערכת היחסים הזוגית במטרה לקבל עוד פרטים ומידע מה עלה בגורלם, או במילים פשוטות, לגלות אם הם יחד במציאות (ולא רק במציאות הווירטואלית).

אך מעבר לכך, שיחת היום באשדוד והסביבה הייתה: מי זו אחווה סיטבון? ואיך לא הכרנו אותה עד היום? אז נכון, סיטבון היא הליהוק המושלם, יפיפייה ואינטליגנטית, שמאתגרת את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על תכנית ריאליטי וראינו בתכניות מסוג זה.

“אני אוהבת אצל טל את הנחת שלו, את השקט והשלווה, את ההפך המדויק ממני שכל כך משלים אותי". מתוך האינסטגרם

“יש לי קשר מאוד קרוב לאשדוד, זאת העיר שבה גדלתי”, מעידה סיטבון. “המשפחה והחברים הטובים עדיין נמצאים שם, כך שאני מאוד קשורה לעיר הזאת. אני מאמינה שהסביבה מאוד משפיעה על בניית האישיות שלנו. הסביבה בה גדלתי מאוד השפיעה על הערכים שאותם ינקתי, ולאשדוד יש חלק באופי שלי. גם הים באשדוד הוא חלק בלתי נפרד ממני”.

יש סיכוי שעוד תחזרי לאשדוד?

“יש סיכוי, אני אף פעם לא אומרת לא. המשפחה שלי שם, מי לא רוצה להיות ליד המשפחה? וזו האהבה הישנה והטובה”.

קשה שלא לראות את הניצוץ בעיניים שלה כשהיא מדברת על אביה יעקב (60), שהיה בעברו רב-חובל בחברת “צים” וכיום עובד באינטל. “תמיד היו לי את הפריטים החדשים. כל הילדים שהיו איתי בבית הספר היסודי צפרירים זוכרים את הקלמרים המיוחדים, העפרונות והמתנות שאבא שלי היה מביא לי כשהוא היה חוזר מהפלגה. כל הפלגה לוקחת כארבעה חודשים, אני נולדתי למציאות הזאת של להיות בת של רב-חובל, וכשגדלתי הבנתי כמה זה חסר לי, אבל זה רק הידק וחיזק את האהבה בינינו. אבא שלי ואני? זה רומן מהאגדות, אין בוקר שאני מתעוררת ואין לי הודעת ‘בוקר טוב, אהבת חיי’ עם לבבות בפלאפון”.

אחווה ואימה, אמי, באשדוד. מתוך הסדרה

אמה אמי (56) היא אחות בבית החולים החדש אסותא אשדוד. יש לה שני אחים: רעות (36) (“רעות ואחווה”, היא צוחקת) ומתן (28). שניהם שירתו בצבא בממר”ם ועובדים בתחום המחשבים. גם סיטבון הצעירה היא מחוננת ולמדה בתכנית המצטיינים של מקיף ו’ במגמת ביולוגיה ומחשבים, סיימה לימודי ראיית חשבון במכללה למנהל בראשון לציון, כולל התמחות בחברת הענק הבינלאומית "דלויט".
כיום עובדת אחווה כעוזרת חשב בחברת נדל”ן ציבורית, ובמקביל פעילה בארבע השנים האחרונות בעמותת “אורות של תקווה” המסייעת לילדים חולי סרטן. אחווה מספרת על העמותה בהתרגשות יתרה, “הבנתי את הייעוד שלי בחיים האלה, החלום שלי זה לנהל עמותה כזו”, היא משתפת.

"אבא אמר לי, ‘למה את צריכה את זה?’" צילום: עזרא לוי

מי שעוד עברה מסך היא סבתא שמחה (סימי) מאשדוד שביקשה ממך בפרק הראשון, "אחווה, יש איזה מישהו, הבן של… תכנסי לפיישבוק שלו”.

“סבתא היא אדירה, מהממת, כוכבת אמיתית. גדלתי אצל סבתא שמחה. בתקופות שההורים שלי היו בהפלגות, הייתי אצלה המון. אנחנו גם בעלות אותו שם. השם שלי בתעודת הזהות הוא אחווה שמחה. אנחנו מאוד מחוברות, היא גם מתנדבת עם חיילים בודדים ובוויצ”ו המון, בכל הזמן הפנוי שלה. אני שואבת ממנה המון השראה, היא מרגשת אותי כל פעם מחדש, יש לה אינסטגרם ופייסבוק, היא מגיבה לי בפייסבוק, עושה סטורי, פשוט א—ד—י—ר—ה”.

הזוג המאושר. מתוך התכנית

אז אתם יחד?

ב”חתונה ממבט ראשון” המשתתפים בתכנית לא הגיעו לאודישנים, אלא נמצאו מתאימים לשידוך בידי צוות מומחים מכמה תחומים שוני: פרופ’ אהרון בן זאב, נשיא ורקטור אוניברסיטת חיפה לשעבר, המטפלת הזוגית ד”ר תלמה כהן, הפסיכולוגית ד”ר עירית לוי וחוקרת פרומונים ואחראית למבחני ההתאמה המדעיים הגנטיים שהמליצו על ההתאמה בין הזוגות בתכנית ד”ר ליאת יקיר.

אחווה, מתי שיתפת את החברים והמשפחה שאת משתתפת בדבר המשוגע הזה?

“רק ביום שנמצאה לי התאמה, שזה בערך ארבעה חודשים מתחילת התהליך עצמו. לאורך הדרך שיתפתי את המשפחה הקרובה – אימא, אבא, אחותי ואחי — ואבא שלי, שלא אוהב מצלמות בכלל, אמר לי, ‘למה את צריכה את זה?’ מאידך, אחי ואחותי עפו על זה ואמרו שזה ממש מגניב.

"כאן הכול שונה, הקצב שונה, אנשים שבאים לפה באים יותר לטרוף את העיר, פחות למצוא אהבה ולהתביית". צילום: עזרא לוי

ככל שהתקדמתי בתהליך אתגרתי את המומחים כל כך שפשוט לא האמנתי שתימצא לי התאמה, אמרתי שאין סיכוי, הצבתי רף מאוד גבוה בדרישות. וכשאמרו לי שיש התאמה, הייתי מופתעת, ממש התרגשתי — כמו שכולכם ראיתם — שכשקראתי את ההזמנה לחתונה שלי בקול רועד, לא האמנתי שזה באמת קורה, התרגשתי בטירוף וסיפרתי לכל החברים הקרובים, והם היו מופתעים בטירוף”.

איך הם הגיבו לכל העניין?

“היו תגובות של ‘את משוגעת, איך עשית את זה? את כזו אמיצה’, אבל היו גם הרבה תגובות של ‘טוב, זה כל כך את לעשות דבר כזה, תפור עלייך’”.

זוכרת את החששות של הלילה לפני?

“בוודאי. יום לפני החתונה לא הפסקתי לבכות, אמרתי 'למה אני צריכה את זה? מה אני עושה? מי זה? מי זה?' פשוט שאלתי את עצמי מי זה הבחור הזה ולמה אומרים שהוא מתאים לי. יום לפני עלה לי כל הפחד שלא היה בי כל התקופה. עלה בי ממש פחד, בכיתי. אבל ביום החתונה קמתי ואמרתי, ‘היום אני עושה כיף, לא משנה מה אני רואה מולי ומי החתן, באתי לעשות כיף’”.

וכשהגעת לרגע האמיתי, מה קרה?

“אני זוכרת שהלכתי בשביל החופה עם קולדפליי ברקע ותהיתי מי החתן שלי, כי היה את יותם שהעביר את הטקס והיה את טל. ואמרתי 'למי אני הולכת?' ואז לפי הפפיון ולפי מה שביקשתי וגם ראיתי את העיניים של טל, ואז כבר היה לי ברור. אני זוכרת את החיוך שלו, את הרגע הזה שהבנתי שזה זה, זה קורה וזה קסום”.

צילום: עזרא לוי

רוב הצופים שואלים, ובצדק, למה בחורה כמוך זקוקה לריאליטי כדי להתחתן? ספרי לנו קצת על הזוגיות שלך לפני זה.

“התאהבתי בפעם הראשונה בכיתה ח’, אהבה בוסרית. החזקנו ידיים ועפנו באוויר, זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי שהלב שלי קיים. היינו יחד שנה וחצי, אבל היינו ילדים, ואין מה להשוות. אחריו היה לי חבר בגיל 18, מערכת יחסית של חמש שנים פחות או יותר של און—אנד—אוף, אחר כך עוד זוגיות של שנתיים. כולם אשדודים, עד החבר מתל אביב שאיתו עברתי לגור ביחד כ—10 חודשים. כך שבערך בגיל 26 עברתי מאשדוד לתל אביב. ופה החוקים השתנו, כאן הכול שונה, הקצב שונה, אנשים שבאים לפה באים יותר לטרוף את העיר, פחות למצוא אהבה ולהתביית. אני אומרת את זה ומסתייגת, אבל זה מה שיצא לי באופן אישי להיתקל בו: אנשים שלא בדיוק באו לאהבה”.

ועם טל, איך זה עבד? עד כמה הייתם זוג אמיתי?

“היינו זוג לכל דבר, החל מניהול משק בית יחד, משפחות, חברים, ממש שגרה של זוג רגיל. גם בפן הרגשי, לאט לאט התפתחו רגשות”.

מה את אוהבת בטל ואיך היה החיבור עם המשפחה שלו?

“אני אוהבת אצל טל את הנחת שלו, את השקט והשלווה, את ההפך המדויק ממני שכל כך משלים אותי, היכולת לקחת את הזמן ולא לעשות הכול בקצב שיא. אני אוהבת את המשפחתיות שבאה איתו. הוא טיפוס מאוד משפחתי שמגיע ממשפחה מאוד חמה ועוטפת, ואני מאוד אוהבת את זה, כי גם אני באה בדיוק מאותו בית”.

נשמע פנטסטי, אז זה הגבר של חייך?

“אם טל הוא הגבר של חיי? אני חושבת שזה משהו שימים יגידו. ההרגשה היא טובה לגביו מהרגע הראשון”.

בואי נדבר תכל’ס, עד כמה זה מבוים?

“יש השקה מלאה בין התכנית לבין המציאות. הבימוי היה מינימלי, ועכשיו כשאני רואה את התוצאה על המרקע, אני מאוד מאוד שמחה שהצלחתי להביא את עצמי בצורה הכי אותנטית ואמיתית שיש”.

נכון לעכשיו

מיד אחרי התכנית האינסטגרם שלך הפך להיות פופולארי למדי, 16.5 אלף עוקבים.

“כן, זה היסטרי. התחלתי מ-270 עוקבים. את הפייסבוק אני שומרת די סגור, אבל את האינסטגרם הפכתי מפרטי לציבורי, כי בא לי להכניס אנשים ללב, כמו שאנשים מכניסים אותי. לאינסטגרם אני מביאה גם את עניין ההתנדבות שלי ב'אורות של תקווה', עמותה שמלווה ילדים חולי סרטן ואת בני משפחותיהם ודואגת לכל דבר שאתם רק יכולים להעלות בדמיונכם. ההתנדבות הזאת והילדים האלה הם האיזון הפרטי שלי, התרופה לנפש שלי, הדלק שמניע אותי, ומאז שזה יצא החוצה, אני מקבלת אלפי פניות של אנשים שרוצים לתרום ולהתנדב בעמותה, וזה עושה את העבודה בצורה מדהימה. אם השפעתי אפילו על 10 אנשים שיתנדבו וייתנו את הלב לאחרים — עשיתי את שלי”.

אחווה במסגרת התנדבותה בעמותה "אורות של תקווה"

לשם את גם מעלה תמונות זוגיות ורומנטיות במיוחד עם טל.

“נכון, נכנסתי לאנשים ללב בעקבות התכנית הזאת, והם גם רוצים לראות ולהיות חלק מהדבר הזה וכולם מתפללים. יש פה באמת עם שלם שמתפלל כדי שזה יעבוד וזה יקרה, והחום והאהבה שאני מקבלת, זה מדהים. אנחנו מרגישים את התפילות האלה, זה מאוד מחזק. אני נפעמת מכמויות האהבה, לא חשבתי שזה יהיה בעוצמות האלה. אני מודה לכולם, זה בכלל לא ברור מאליו”.

התפילות עבדו? אתם עדיין יחד?

“כרגע אנחנו גרים בתל אביב וחולקים כמו כל זוג רגיל את מטלות הבית. אני כבר גרתי בעבר עם בחור. לטל זה חדש, אבל הוא לומד מהר, וברוך ה’ הדברים עובדים. המצב הזה מורכב, כי זו זוגיות בתוך סיר לחץ, אז צריך זמן להכיר. אנחנו עדיין בשלב שאנחנו מגלים זו את זה. לגבי היום, תיאלצו לחכות ולראות את התכנית ולגלות בעצמכם”.

כבר פורסם בעבר שבעצם את וטל כבר לא יחד.

"תיאלצו לחכות ולראות…"

איך התגובות ברחוב, מזהים אותך?

“אנשים עוצרים אותי ומתחבקים איתי. זה מתחיל מילדות שרוצות סלפי ועד מבוגרים שמזמינים אותי לשבת אצלם, חיבוקים ואהבה. אנשים שאני לא מכירה אומרים לי, ‘את מדהימה, נכנסת לי ללב, את כמו הבת שלי’, ואני נמסה. זה אהבת חינם, טהורה טהורה”.

קריירת דוגמנות? צילום: איתן טל

ראינו אתכם יחד בהשקות, יש תכנון למנף את החשיפה?

“לא באתי לתכנית כדי להיות כוכבת ריאליטי, באתי כדי למצוא אהבה וזוגיות, זו המטרה העיקרית. אם אני יכולה לעשות טוב לאנשים על הדרך – זה מבורך בעיניי. אם הייתי לוקחת את זה למקום מסוים, זה רק למנף את העמותה, להרחיב את הפעילות, מעגל המתנדבים ומעגל התורמים”.

ובכל זאת, לא קורץ לך להשתתף בעוד תכנית טלוויזיה?

“להגיד לך שלא רץ לי חלום קטן של איזו תכנית אירוח או איזו פינה? אחרי שראיתי את עצמי מול המצלמה, ואיך זה עובד, אני אומר שאני פוזלת לכיוון עולם הילדים, וכן, אני מקווה שנתראה שוב על המסך בקונסטלציה אחרת”. 