בבית העלמין באשדוד ליוו למנוחות לפני זמן קצר אלפים את איתי מור, שנרצח שלשום, על פי החשד בידי שכנו, ללא שום סיבה, רק משום שבמקרה עבר ליד דלת דירתו באותו רגע.
"איתי, מה עם הילדים שלנו", קראה בבכי הרעיה, עמית, מעל חלקת הקבר הטריה. במקום הושמע השיר "אהבה כזו" בקולה של זהבה בן ודומה שכמעט כולם בכו מסביב. לאחר מכן הושמע שיר רגאיי שאיתי ואשתו אהבו ועמית ניסתה להצטרף לשירה בקול חנוק.
קודם לכן באולם ההלוויות ספדה עמית: "מילים לא מצליחות להעביר את כל הכאב. בלתי נתפס שאתה לא פה. ראיתי את הכאב, הרגשתי אותו כל כך חזק. זוהר שאלה מה יהיה עם הטוסטוס שלך… איך היית לוקח איתו את הילדים לחוגים… אני רואה את הגלשן שלך ונזכרת בכל הימים. עברנו מכשולים קשים. השארת לי ארבע מתנות נפלאות, מבטיחה שאמשיך את הדרך שלך עם שמחה ואושר".
"אתה אדם של אהבה, מלא בטוב", המשיכה עמית, "לא מבינה מאיפה מגיע הרוע הזה. תמיד אמרת שהאהבה תנצח. אני איתך, גם עכשיו האהבה תנצח. אני רואה אותך בעיניהם של ארבעת ילדינו. אני כל כך עצובה מנסה להיות חזקה. כל כך מרגש לראות את הקטנות שלנו… כל כך עצוב שלא תראה אותן. כשרק הכרנו אמרתי לי שנתחתן כי ה כתוב בכוכבים. אני תוהה אם גם זה היה כתוב שם. הכרת אותי לעומק עד עמקו נשמתי. אני פשוט אוהב אותך לעולמים".
חברו של איתי, ברק דוידוביץ' נפרד:
עמית, רעיתו של איתי, נותרה עם ההמונים ליד הקבר והתקשתה להיפרד.
מור נרצח ביום רביעי בערב. הוא יצא מדירתו ברחוב האשכול כדי לזרוק רת הפח, בדרך חזרה, כשהוא עולה במדרגות, יצא לפי החשד השכן מקומה ראשונה, אמיר בסטיקר ודקר אותו. מור נפצע אנושות ונפטר כעבור זמן קצר בבית החולים אסותא אשדוד.
הדוקר נעצר ולא סיפק הסברים למעשיו. לא היה ביניהם שום סכסוך. האיש החליט כנראה לרצוח את מי שעבר מולו באותו רגע.