עמק הסיליקון הבא נמצא, תתפלאו או לא, באזור התעשייה באשדוד. תכירו את השם – The Kitchen (המטבח) — חממת הסטארט אפ הראשונה בארץ שמתמקדת בתחום פיתוח טכנולוגיות מזון, ומטרתה להשקיע במיזמים פורצי דרך בשלבים מוקדמים על ידי קידום חדשנות.
מזון עם חזון
מהו מודל החממה ומה מטרתו? זהו מודל ממשלתי של חממות בתחום הטכנולוגיה שהמדינה מאמינה שצריך לסייע בהתפתחותן בגלל הפוטנציאל הגלובלי שלהן.
בואו שבו לשולחן. צילום: אורי קריספין
וכך, בשנת 2015, הוקמה חממת הפודטק הראשונה בישראל בעיר אשדוד. זה קרה ביוזמת רשות החדשנות וחברת שטראוס. מדובר בעצם בחממת הפודטק הראשונה בעולם במודל משולב של תמיכה ממשלתית והשקעה פרטית.
החממה קולטת בכל שנה כארבע חברות חדשות אשר זוכות למימון של כשני מיליון שקלים כדי להפוך את הרעיון למציאות ולהכניס את המוצר שלהן לשוק בהקדם האפשרי.
אז מה בעצם מפתחים בחממה? ולמה בכלל צריך להמציא אוכל חדש?
“כידוע”, כך מסבירים לי הסטארטאפיסטים בחממה, “העולם המערבי מודע כיום יותר מבעבר לסיכונים הבריאותיים הטמונים ברכיבים מלאכותיים שונים שמוכנסים למזון מעובד. תוסיפי לכך את משבר המזון לנוכח הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם, שצפויה להגיע עד ל—2050 ל—9.7 מיליארד בני אדם על פי תחזיות האו”ם, יחד עם מגמת הטבעונות והמודעות הגוברת לאלרגנים, והתוצאה היא מתכון בטוח לכאב ראש אצל יצרניות המזון. ולכן, בניסיון להיערך לקראת העתיד, חברות המזון פונות לפתרונות טכנולוגיים בתחומי ייצור המזון והחקלאות במטרה למצוא דרכים חדשות לגדל חומרי גלם ולייצר מוצרי מזון תוך שמירה על בריאותם של הצרכנים”.
מנכ”ל החממה יהונתן ברגר, מהם המיזמים שנמצאים כעת בחממה?
“כיום יש בחממה 10 חברות הזנק. וברגע שאנחנו מזהים חברה מתאימה, היא נכנסת לחממה ומקבלת את ההשקעה. אנחנו כל הזמן רואים חברות סטארט אפ ומנתחים אותן לפי קריטריונים מסוימים שיש לנו, וכשיש משהו שמתאים — אנחנו משקיעים”.
סטייק אוואי
סובלים מחוסר סיבולת ללקטוז ומפנטזים על יוגורט? כנראה שמוצר שפותח בחממה ונמצא כעת כבר על המדפים יכול לפתור את הבעיה: Yofix, יוגורט פרוביוטי ללא חלב וללא סויה, עשוי דגנים, זרעים ואגוזים. הבסיס של המוצר מורכב ממים, לקט טחון מהצומח (שיבולת שועל, עדשים, גרעיני חמנייה, קוקוס ושומשום), חיידקי מחמצת וחיידקים פרוביוטיים. לבסיס מוסיפים רכיבי פירות ורכיבים צמחיים אחרים בהתאם לטעם. המוצר מיוצר ללא כל תוספים מלאכותיים ותואם להגרדת “התווית הנקייה”.
מן הצומח: מוצרים של יופיקס. צילום: אורי קריספין
היוגורט מתאים גם לטבעונים הנמנעים ממוצרי חלב, ובהשוואה ליוגורט על בסיס סויה, יש לו ערכים תזונתיים גבוהים (סידן, סיבים, חלבון וויטמינים, רמת נתרן נמוכה וללא כולסטרול). בשלב הראשוני של השיווק ישנם שלושה טעמים: תפוח—קינמון, בננה—מייפל ופירות יער. כשרות המוצר: כשר בחזקת חלבי בהשגחת הרבנות המקומית נהריה.
מה יש לנו פה? צילום: אורי קריספין
על פי מנכ”ל החברה רונן לביא, כיום כ-25 אחוזים מהאוכלוסייה רוצים לאכול פחות מזון מן החי, בהם הטבעונים והרגישים ללקטוז."יש פה שוק של 2.7 מיליארד דולר בארצות הברית לבדה רק מהמזון הצמחי, והטרנד בעלייה. כך למשל בארצות הברית הגידול של היוגורט הצמחי הוא 31 אחוזים, לעומת היוגורט החלבי, שגדל רק בשלושה אחוזים” אמר לביא בראיון עבר.
מנכ"ל החממה באשדוד, יהונתן ברגר עם כתבת "כאן דרום" שרה שוורץ. צילום: אורי קריספין
חשבתם שזה עתידני? חכו שתשמעו על חלומם הרטוב של הטבעונים: הסטייק המוסרי בעולם שמאפשר להתענג על אומצה עסיסית בלי להרוג בעלי חיים. כן, בשר במבחנה.
בסטארט אפ ‘‘Meat the future" לוקחים רקמות מפרה, שמים אותן בתנאים שבהן הן יכולות להתרבות ומרבים אותן עד שמקבלים נתח בשר. זה לא מזון מהונדס, זה עתיד המזון.
“אם זה יצליח, לא נצטרך יותר לגדל פרות בשביל סטייקים”, אומרים בחממה. כרגע המוצר בשלבי פיתוח, והמכשול הגדול העומד בדרכו הוא העלות היקרה שתקשה על שיווק לצרכנים. עם קצת אמונה ומזל, לצד שווארמת פאשה המפורסמת, תוכל אשדוד להתגאות בתוך כמה שנים גם בסטייקים מתורבתים מתוצרת מקומית.
הרובוט האשדודי
אחת החברות הראשונות שנקלטו בחממה, והיא גם גאווה אשדודית, היא Deep Learning Robotics (DLR), שמפתחת רובוט חכם שיודע להתבונן על עבודתם של עובדים בקו הייצור, ללמוד את המשימה שלהם ואז לבצע אותה בעצמו. בתוך כמה שעות הרובוט מסוגל להתמודד עם משימה חדשה, כך שאין צורך בתכנות מחדש של הרובוט בכל פעם שהמוצר או המשימה משתנים. המטרה: לסייע בהגדלת התפוקה בתעשייה ולהוזלת מחירי המזון.
גלעד רפאל, מהנדס רובוטיקה, בוגר תואר ראשון ושני בבן—גוריון ובטכניון, מספר: "לאחר סיום התארים חיפשתי עבודה באזור הדרום והייתי בטוח שאצטרך לצאת מהעיר, ואז שמעתי מקרלוס בן נעים, היזם והמנכ"ל של Deep Learning Robotics (DLR), על החממה באשדוד, עיר מגוריי, ושמחתי להצטרף למיזם. אני נמצא בחממה למעשה מתחילת הדרך, כשנה וחצי, והתפקיד שלי מתמקד בחומרה כמהנדס מכונות. אני למעשה אחראי על המכניקה והבקרה.
הדרך לעתיד, הפודטק של שטראוס באשדוד. צילום: אורי קריספין
רפאל מוסיף: "היום התחום של הרובוטים נגיש מהבחינה שהמחירים שלהם הולכים ויורדים, אבל הסיבה שהם לא נכנסים חזק לתעשייה כי הם מאוד לא גמישים, כלומר צריך לתכנת אותם בכל פעם מחדש במידה שרוצים לשנות פעולה, וזה למעשה דורש זמן וכסף בכל שינוי. לעומת זאת, אנחנו מציעים רובוט שיכול ללמוד מאוד בקלות את העבודה על ידי כל אדם, גם לא איש טכני. הרובוט מיועד למפעלים ותעשייה, כך שזה מעין עובד חדש במפעל. וכשיש שינוי, הוא לומד אותו מאוד בקלות ומאוד מהר. היתרון של הרובוט הוא עבודה ללא הפסקה, ביום בלילה. הרובוט לא יוצא להפסקת סיגריה ויכול לעבוד בשבת. יש כבר כמה לקוחות שהרובוט נמצא אצלם".
זבובי פירות, זה טעים? בקרוב נדע
זבוב הפירות הוא מטרד סביבתי. קשה להאמין, אבל יש מי שמצא בזחלים שלו משהו מועיל והחל להפיק מהם חלבון מתקדם לשימוש בתעשיית המזון. האם זו התשובה למצוקת המזון בעולם? ייתכן.
את החלבון מהזחלים מפיקה חברת Flying Spark, שגם היא נמצאת תחת מטריית החממה האשדודית. אבקות החלבון מופקות כפתרון למחסור עתידי בחלבון מן החי וכפתרון מיידי לכלל הבעיות הסביבתיות והבריאותיות שנגרמות בשל גידול בקר, עוף ושאר בעלי חיים למאכל.
גרוניך בהרצאה על זחלי זבובים ומזון לבני אדם
“אני יזם כבר 15 שנה”, מספר מנכ”ל החברה ערן גרוניך, “אחרי שמכרתי את החברה האחרונה שלי וחיפשתי מה לעשות, ראיתי הרצאה ב-Ted של פרופסור מאוניברסיטה בהולנד שדיבר על הנושא של איך נאכיל את העולם ב-2040 כשיהיו פה תשעה מיליארד איש, וירד לי האסימון. כאשר גידול בקר, עופות וחזירים לעוד שני מיליארד אנשים הוא לא בר קיימא, אי אפשר להמשיך כך, כיוון שזה יוצר אינספור בעיות, החל מפליטה של גזי חממה והתחממות גלובלית ועד לזיהום קרקע וזיהום מים. על פי הפרופסור, הפתרון הוא לעבור לחלבון מן החי מבוסס חרקים, וזה ה—דליק אותי. התחלתי ללמוד את הנושא, הבנתי שאני לא בקיא, אז חברתי לשותף שלי כיום ד”ר יורם ירושלמי, שהוא אנטומולוג, מדען מומחה לחרקים. הוא ערך בדיקות, ובסופן הוא בחר בזחל של זבוב הפירות להפקת החלבון”.
צילום: אורי קריספין
מתברר שמקור החלבון — זחלי זבוב הפירות — הוא החלבון הטוב והאיכותי ביותר בכל ההיבטים: הרכב חומצות אמינו חיוניות, עשיר מאוד בברזל, סידן, מגנזיום ושאר מינרלים, יחס גבוה של אומגה 3 לאומגה 6, ללא גלוטן וכמעט ללא כולסטרול.
גרוניך: “המוצר הסופי שלנו הוא במרקם של קמח, כך שאי אפשר לדבר על בעיה של טעם. עשינו אינספור בדיקות למוצרים שאפשר להכין מאבקה זאת: פסטה, לחם, קטניות, דגני בוקר, קרקרים. הבנו שאם אנחנו מחליפים בערך 30 אחוז מהקמח הרגיל לקמח שלנו, אנחנו מקבלים לחם או עוגייה שעשירה בחלבון, ברזל, מגנזיום, סידן וכו’. עשינו גם מוצרים 'רטובים', למשל המבורגר או תחליפי שניצל, בלי להרוג אף פרה, בלי לזהם את הסביבה, בלי כולסטרול. ייצרנו גם חלב שיש בו יותר חלבון ויותר סידן מחלב פרה”.
ברגר. צילום: אורי קריספין
מבחינת הישראלים, לפחות חלקם, זה לא בדיוק פיתוח שימושי, שכן החלבון המופק כיום אינו כשר. לפי שעה בכוונת החברה למכור את המוצר בחו”ל.
“ההערכות הן שלפחות שני מיליארד איש בעולם צורכים חרקים כמזון באופן סדיר, רובם באפריקה, אסיה ודרום אמריקה”, מסביר גרוניך. אכילת חרקים באזורים אלה היא חלק מהתזונה הסדירה ואינה קשורה למחסור בבשר בקר, עוף ודגים.
the kitchen, צילום: אורי קריספין
גרוניך מקנח בבשורה טובה: “אנחנו כבר עובדים עם כמה חברות גדולות בעולם, בהן איקאה, שבחרה בנו ובעוד תשע חברות מתוך 1,300 מכל העולם. בקרוב אנחנו נחתום איתן על הסכם על מוצר שיימכר במסעדות של איקאה, שיכלול כמובן את אבקת החלבון שלנו. כולנו מכירים את איקאה כחנות רהיטים, אך המחזור של המסעדות באיקאה נאמד בכ-2 מיליארד אירו עם תנועה של 650 מיליון איש. בכל יום נמכרים ב-400 חנויות הרשת כשלושה מיליון כדורי בשר, והם מחפשים אלטרנטיבה בת קיימא כחברה ירוקה. נתחיל בפיילוט של מנה עיקרית, ומשם אנחנו מקווים לגדול".
“תדעי", הוא אומר, "אנחנו מאוד מרוצים באשדוד. בכל בוקר אני מגיע מרמת גן ונוסע תמיד נגד הפקקים, בהלוך ובחזור. בעירייה מאוד תומכים בנו. וגם את המפעל הבא נקים ככל הנראה בעיר, ואנחנו ממליצים על העיר לכל יזם מכל הלב: בואו לאשדוד, תראו טוב”.
ביום הפתיחה: שחר פלורנץ סמנכ"ל הכספים בשטראוס, ד"ר יחיאל לסרי, עופרה שטראוס והמדען הראשי של מדינת ישראל, אבי חסון
מנכ”ל החממה, ברגר: “כל חברה מקבלת תמיכה אישית מצוות החממה ומצוות מומחים העומדים לרשותנו מתוך מאגר הידע העצום של קבוצת שטראוס. אנחנו יודעים להעמיד לרשות החברות ידע ומומחיות בכל נושא שעשוי להוות אתגר עבורן, מהנדסת מזון ועד רגולציה ומתהליכי ייצור ועד לשיווק ותובנות צרכניות. התמיכה והידע ניתנים ללא כל תמורה כחלק מתמיכת החממה בחברות הפורטפוליו. כמו כן נהנות החברות מרשת הקשרים הבינלאומית של קבוצת שטראוס הכוללת חברות מזון גלובליות כגון פפסיקו ודנונה וחברות ענק נוספות”.
מבט מבחוץ. צילום: אורי קריספין
על הבחירה בעיר אשדוד אומר ברגר: “תכנית החממות הטכנולוגיות של הרשות לחדשנות מפעילה כ-19 חממות ברחבי הארץ, כאשר יש הקפדה על פיזור גאוגרפי. כשאנחנו, בשטראוס, התמודדנו על הקמת החממה, המכרז יועד לנפת אשקלון ובחרנו את העיר אשדוד, אנחנו שמחים בבחירה שלנו. אנחנו נהנים משיתוף פעולה מאד מוצלח עם עיריית אשדוד שמאוד מעודדת תעשייה בכלל ותעשיית הייטק בפרט”.
שטראוס מהדרין
כ—100 נשים חרדיות מאיישות את המוקד הכשר של תמי 4 באשדוד, המאפשר סביבת עבודה חרדית באישור רבני העיר.
צילום ארכיון: אייל טואג. למצולמות אין קשר לכתבה
לפני כשלוש שנים ובהשקעה של ארבעה מיליון שקל השיקה חברת שטראוס מים מוקד שירות לקוחות בעיר אשדוד. המוקד הוקם בשיתוף עם היזם מוטי אייכלר מחברת "בראשית מנפאואר" ומעסיק 100 נשים מהחברה החרדית המתגוררות באזור, ומציע להן עבודה בסביבה טכנולוגית מתקדמת, שעות עבודה נוחות ושירותי שמרטפות לילדים.
“מבחינתנו, כחברה שהשירות הוא רגל מרכזית בשימור הלקוחות, נשות השירות מהחברה החרדית מעניקות שירות מקצועי ומתקדם ללקוחותינו. מדובר במודל מוצלח של שיתוף פעולה, ויש רצון להרחיבו לפרויקטים נוספים, כולל בתחום היזמות וחברות הסטארט אפ בחברה החרדית”, אומרים בשטראוס.
עוד אומרים בחברה: “המרכז הוקם בכוונה תחילה בצמוד לשכונות החרדיות הגדולות באשדוד במטרה לאפשר לנשים לעבוד במרחק הליכה מבית. הנשים המועסקות במרכז השירות זוכות לתנאי שכר מעולים, כולל בונוסים, מתנות ופעילות חברתית באווירה חרדית מתאימה”.
המרכז כולל עמדות עבודה מתקדמות ומאובזרות לנוחות מרבית, כולל מערכות שירות ותקשורת ברמה טכנית גבוהה. במרכז פועל מערך תקשורת פנימי מיוחד לעובדות, ללא כל גישה לשירותי אינטרנט, על פי הנחיית רבני העיר.
