אם עד עכשיו למישהו היה ספק, הרי שההפגנה הנוכחית העבירה מסר ברור – המפגינים כאן בכדי לשנות מציאות. באופן אירוני, גם ביהדות פעם שלישית מסמנת קביעות, מעבר בין הזמני – לקבוע, מעמד של תוקף ויציבות. וכך, במזג אוויר חורפי למדי הגיעו כאלף תושבי אשדוד, צעירים ומבוגרים מכל הרבעים ומכל העדות למחות כנגד מדיניות העירייה. הפעם, בשונה מההפגנות האחרות הקו היה לוחמני למדי, ואם בשבועות הקודמים מעמדו של ראש העיר היה חלק נוסף בהפגנה, הפעם הנואש עמד במרכז השיח הן מצד הנואמים שבחרו לפנות לד"ר לסרי בשמו, ולטעון טענות קשות ונוקבות והן הקריאות של הקהל והדוברים – יאלה הביתה.
נראה כי תושבי העיר שומרים את יכולת ההכלה למגוון האוכלוסיה, ואפילו יש קונזנוס שלא ל כעוס עלהחרדים אלא רק על 'הנציגים שלהם', אך בכל הקשור לשלטון המקומי הערב היה נראה כי יש תמימות דעים. נזכיר כי בתחילת השבוע שעבר נפגשו נציגי שיירת הרכבים ובראשם הנציג דן סופר למפגש עם ראש העיר לקידום הבנות בנושא, אך הפוסט של ראש העיר בשילוב השקט שלפניו טרף את כל הקלפים.
כל התמונות צולמו על ידי קיריל לבוב, פעיל חברתי ותושב העיר.
והח"כ היחיד שהתקבל בחיבוק אשדודי –
