“להיות אישה זה לגמרי בראש”

בעקבות חשיפת יוצרת הסדרה “בנות” לינה דנהאם כי עברה כריתה של הרחם לאחרונה, החל דיון ער בנושא. יפעת לוז (46), נשואה לשימי ואם לשלושה ילדים: 17, 19, 22, החליטה אף היא לשתף באומץ את הליך כריתת הרחם שעברה החודש בבית החולים אסותא אשדוד בעקבות גידול שפיר.

“ביוני 2017 נתבשרתי שבגין מיומה גדולה שהתגלתה בבדיקת אולטרסאונד שגרתית, אדרש לניתוח כריתת רחם”, היא אומרת. “השוק היה גדול. אמנם לא תכננתי להביא לעולם ילדים נוספים, אבל העובדה שהאפשרות הזו ניטלת ממני, שלעולם לא אוכל עוד להרות, הייתה קשה ומטלטלת”.

כיצד הגבת? מה היו החששות שליוו אותך?

“ההכרה שעליי להיפרד מהרחם יחד עם חשש טבעי מהניתוח, חשש מההשלכות, פגיעה בנשיות, קושי אפשרי לפגיעה בהנאה מיחסי אישות כל אלו גרמו לתחושת תסכול הולכת וגוברת, אבל הקושי הגדול מכולם נבע דווקא מהתחושה שלי כי הרפואה התייחסה ברצינות רבה למכאניקה של הדברים, לפרוצדורה, לימי החלמה, לפגיעה אפשרית, אבל לא לתחושות שלי כאדם, תחושות איתן נדרשתי להתמודד לבד. למזלי הגדול, בעלי שימי ליווה אותי לאורך כל התהליך”.

יפעת. צילום: שימי לוז

לא חששת לעבור את הניתוח בבית חולים חדש?

“בדקתי והתייעצתי המון לפני ההחלטה. הגורם המכריע בהחלטה ובבחירה באסותא היה המפגש המקדים עם הצוות הרפואי, שגילה אנושיות יוצאת דופן והתעניינות באדם כאדם. המפגש עם הרופא המנתח פרופ’ עוזי בלר הוריד את רמת הלחץ ופשוט ידעתי שאני בידיים טובות. ברגע שקיבלתי את ההחלטה להתנתח בבית החולים אסותא אשדוד הייתי שלמה איתה. בחרנו, שימי ואני, להתייחס לאשפוז כאל יציאה לנופש. השיקום, כך חשבתי, תלוי קודם כול בגישה. כשהגענו לחדר הרגשתי שצדקנו. חיכה לנו חדר ב'מלון' כזה שנותן תחושה שמישהו כאן חשב עלינו ורצה שנרגיש הכי נעים שאפשר, וזו הרגשה נפלאה”.

כיצד עברו עלייך הימים שלאחר הניתוח?

“הימים שנשארנו בבית החולים היוו את הבסיס האיתן להחלמה שלי בכל רמה, פיזית ונפשית. נחתי, ישנתי, פונקתי באהבה, קיבלתי הנחיות ברורות לשיקום. זכיתי להתייחסות לעילא ולעילא מכל הצוות כולו, מכל בעלי התפקידים כולם. בימים אלו אני מתמודדת עדיין עם תהליך ההחלמה. איחוי התפרים, חזרה איטית ומתוכננת לשגרת חיים מלאה. הימים הראשונים מלווים בכאבים אותם ניתן להקל באמצעות משככי כאבים שמאוד מסייעים ומקלים. נמנעתי כמובן מפעילות גופנית מאומצת ונשמעתי באופן מלא להנחיות הרופאים. גוף פעיל להבנתי הוא גוף שמח. וגוף שמח נרפא מהר יותר”.

מה ההמלצות שלך לנשים שעתידות לעבור תהליך דומה?

“תהליך הפרידה מהרחם מלווה בתחושות שמשתנות מאישה לאישה ותלויות בגילה ובמצבה המשפחתי. בכל מקרה, זהו תהליך של פרידה, וכל פרידה לצמיתות יכולה להיות מלווה בכאב, באבל. ממליצה מאוד לשתף בכאב ובתחושות המלוות את התהליך בן זוג תומך, קרובת משפחה, חברה טובה ואפילו איש מקצוע. ההחלמה המלאה תלויה ועומדת גם על מידת המוכנות הנפשית לניתוח וגם על עיבוד הקשיים הנובעים ממנו.

הניתוח מאחורי. היום אני שלמה עם ההבנה שלא הייתה לי כל ברירה אלא לבצעו למען בריאותי ואיכות חיי. תמיד הרגשתי אישה. והיום אני גם מבינה באופן מלא שעל אף העובדה שהרחם הוא איבר נשי, להיות אישה זה לגמרי בראש, ואני בוחרת להיות אישה שמחה, מטופחת, אנרגטית. ללדת וליצור עשייה שמסבה לי עונג ולחיות עד 120 בבריאות שלמה”.

לדברי פרופ’ מוטי פנסקי, מנהל מערך הנשים והמיילדות בבית החולים אסותא, “זהו אחד הניתוחים היותר בטוחים. בדרך כלל אין הגבלות מיוחדות לאחר הניתוח, יש המלצה למנוחה בין שבועיים לחודש לאחר הניתוח ולאחר מכן ניתן לחזור לחיים רגילים”.

פרופ מוטי פנסקי. צילום: עודד קרני