אחת הדרכים להתמודד עם יוקר המחיה ולחסוך עשרות ואף מאות שקלים היא באמצעות הזמנה של מוצרי אופנה, אלקטרוניקה וטואלטיקה מחו"ל באינטרנט; והישראלים הבינו זאת היטב. על פי נתוני דואר ישראל, ב-2017 נשברו שיאי הזמנת החבילות לארץ דרך האינטרנט, כאשר תושבי המדינה הזמינו 61 מיליון חבילות במשקל כולל של 10,800 טונות, או במילים אחרות בכל שתי שניות – חבילה.
זרוק לי משהו. ממיינים ומסדרים במרכז הדואר החדש באשדוד. צילום: אורי קריספין
אולי גם שמעתם, שלפי נתוני הדואר, דיירי רחוב העצמאות בעיר הזמינו יותר מדיירי כל רחוב אחר בארץ. שני בדירוג הוא רחוב הציונות הסמוך אליו, גם הוא ברובע הסיטי.
אנחנו באים אל הדואר
אם צמד המילים "דואר ישראל" מעלה בכם מיד את הצורך הישראלי לקטר, היכנסו לפרופורציות. בסיכום הנתונים השנתיים לשנה החולפת עולה כי רק כ-2,762 מעשרות מיליון החבילות מחו"ל שעוברות במשך שנה בדואר לא הגיעו ליעדן.
"מדובר בפחות מ-0.001 אחוזים במספרים גדולים גם חלק כזה מתורגם לחבילות רבות, שעבור כל לקוח החבילה שלו היא החשובה ביותר, וזה בסדר; אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה, מדובר באחוזים מאוד קטנים, וזה קורה. אין 100 אחוז בשום חברה. הדואר מתמודד עם התדמית השלילית שהוא צבר לאורך השנים, אבל אין ספק שבשנתיים האחרונות יש שיפור משמעותי ודרמטי", מסביר יאיר ברק, בכיר בשב"כ לשעבר והיום מנהל מרחב דרום בדואר ישראל.
מנהל מרחב דרום בדואר יאיר ברק. צילום: אורי קריספין
ברק נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי, בתקופה שבה בדואר החלו ליישם תכנית שיפור שירות מקיפה, שמטרתה לשנות את הדימוי השלילי שדבק בו. ברק הוא בן 52, תושב כפר הנגיד ליד יבנה. הוא אחראי על כ-1,000 עובדים, הפועלים במאות יחידות דואר בדרום הארץ מאזור השפלה ועד אילת, לרבות מרכזי חלוקה ומרכזי מסירת דברי דואר וחבילות. ברק נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדיניות ציבורית במסגרת התכנית לבכירים של האוניברסיטה העברית. לדואר ישראל הגיע לאחר ששירת כ-28 שנים בתפקידים ביטחוניים שונים בשירות הביטחון הכללי. בתפקידו האחרון שימש במשך שנתיים ראש מחלקת חירום ובטיחות ארצית בארגון, וקודם לכן שימש ראש מחלקת מטה במחוז צפון.
יאיר, מה השתנה באשדוד?
"אשדוד היא מעצמה בתחום הקניות ברשת, אין ספק. כל תושב באשדוד מזמין 2.23 חבילות בשנה, כך שאשדוד ממוקמת היום בטבלת 15 הערים שמזמינות הכי הרבה חבילות. מה שעשינו באשדוד כדי להתמודד עם כמות ההזמנות היא לפתוח את מרכז הפצת דואר אזורי, שמאפשר שיפור משמעותי בשירות ללקוחות. המרכז שנפתח לפני כשלושה חודשים הוא השני מבין 15 מרכזי הפצה (האבים) שיושקו בשנתיים הקרובות בישראל במקום 85 בתי דואר הקיימים היום".
גם מכתבים. צילום: אורי קריספין
המרכז האזורי ממוקם במתחם מנרב באזור התעשייה ומשתרע על שטח של כ-800 מ"ר לעומת מרכז הדוורים הקודם. כפי שאפשר להיווכח, המרכז נבנה בשיטה חכמה — בפתח נמצאת חניה גדולה המאפשרת הגעת משאיות עד הכניסה ממש.
עם הגעתה של משאית אצים רצים עובדי הדואר לפרוק את המשא. מכאן יופנו המכתבים והחבילות להליך מיון ראשוני. התחנה הבאה היא מיון החומר המסווג על פי אזורים לתוך עגלות מתכת המחולקות לתאים. משם יועברו לחדרי הדוורים. אלה יוצאים כבר בשעות הבוקר המוקדמות לחלוקה.
מנהל בית הדואר באשדוד איציק אלחיאני. צילום: אורי קריספין
בדיוק אז מגיע איציק אלחיאני, מנהל בית הדואר באשדוד, ומנפץ מיתוס בכל הקשור לדואר נע ליישובי לכיש, כך שאם אתם גרים בניר גלים, ניצן או בני דרום — זכיתם: "יש שישה קווי דואר נע שיוצאים בכל בוקר, כך שאם את גרה ביישובים או מושבים באזור – הדואר מגיע יותר מהר. אם באשדוד הדואר מחולק כל יומיים, הדואר ליישובים מגיע בכל יום".
ברק: "שדרגנו את שיטות עבודת המיון והחלוקה, כך שזמני מיון דברי הדואר והחבילות קוצרו משמעותית. תנאי העבודה של 30 הדוורים העובדים במרכז שופרו משמעותית לרווחת העובדים, ויציאת הדוורים לחלוקת דברי הדואר והחבילות פשוטה ונוחה יותר. המשמעות: שיפור משמעותי של רמת השירות לתושבים".
בוא נתרגם את השינוי למספרים, כמה זמן יחלוף עד שאקבל חבילה מחו"ל?
"חבילה שמגיעה מחו"ל, תוך שלושה–ארבעה ימים חייבת להיות בבית של הנמען. בבית אם זו חבילה קטנה, ואם זו חבילה גדולה יותר — אז נשלח מסרון על איסוף החבילה מנקודת הדואר הקרובה".
בעדינות, אולי זה שביר. צילום: אורי קריספין
ואז אמתין שם שעה יחד עם כל עם ישראל.
"כבר לא. קודם כול, יש את השירות של הזמנת תור מראש דרך האינטרנט. אם את משתמשת בשירות הזה, קבלת הדואר היא בטווח העשר דקות. דבר שני, פתחנו את חלוקת הדואר למרכזי מסירה נוספים, מה שלא היה לפני כן. עד אז אנשים נאלצו להגיע רק לסניפי הדואר מה שיצר הרבה מרמור וכעס אצל אנשים שחיכו הרבה זמן בתור כדי לקבל חבילה. זה קיצר את זמני ההמתנה דרמטית. כמה דרמטי? היום לא מחכים בתור באיסוף חבילה במרכזי מסירה (פיצוציות, קיוסקים וסופרים שבהן ניתן לקבל את החבילות, ש"ש), אתה בא — מקבל. באשדוד נוספו 14 מרכזי מסירה נוסף על 14 יחידות הדיוור הקיימות. וזה עובד; לראייה, אנשים ממשיכים להזמין. אם זה לא היה עובד, אנשים היו מפסיקים להזמין".
צילום: אורי קריספין
דואר זה לא רק Email
והישראלים אכן מזמנים. אם בשנת 2006 הוזמנו 19 מיליון חבילות בכל השנה, השנה בחודשים נובמבר-דצמבר לבדם, שבהם נחגגים מרבית "חגי הקניות" — בלאק פריידי, סייבר מנדיי ויום הרווקים הסיני — הוזמנה כמות של יותר מ-15 מיליון חבילות, פי 1.16 מהשנה שעברה באותה תקופה.
מה הופך את אשדוד למעצמת קניות ומדוע לדעתך רחוב העצמאות מוביל בארץ?
"זה רחוב גדול עם הרבה נמענים, כ—2,500 בתי אב. הצרכן האשדודי לא שונה בהרבה מהצרכן הישראלי הממוצע. מהנתונים של דואר ישראל עולה כי כ-50 אחוז מהקניות בארץ נערכו דרך האתר הסיני הפופולרי עליאקספרס. אחריו האתרים איביי, נקסט, אסוס ואמזון".
ברחובות שלנו יש קסם מיוחד
מה בעיקר מזמינים ברחוב העצמאות וברחוב הציונות?
"אין לנו אפשרות לדעת מה מכילה החבילה אך הקטגוריות המובילות בהזמנות מחו"ל הן ביגוד וההנעלה, כלי בית, אביזרים, גאדג’טים לבית ולסלולר, ויטמינים וקוסמטיקה".
מה התשובה ברמת הארגון לגידול המסיבי בהזמנת חבילות מחו"ל?
"מרכז הסחר המקוון במודיעין, שנחנך בשנה שעברה. זהו מרכז המיון הארצי לחבילות של דואר ישראל. פתיחת המרכז החדש היא חלק מרפורמת ההתחדשות וההתאמה לשטף ההזמנות של חבילות מחו"ל באמצעות סחר מקוון. המרכז ערוך לקלוט ולמיין מעל 100 מיליון חבילות בשנה. עד כה הפריט היה נוחת בנתב"ג, משם עבר למיון ראשוני ביחידת המיון של דואר ישראל בנתב"ג, משם עבר הפריט למיון באחד מבתי המיון של דואר ישראל בתל אביב, בירושלים או בחיפה ולאחר מכן הפריט היה נשלח לבית הדואר בעיר של הנמען, שם היה ממוין לפי יחידת המסירה ללקוח (סניף, סוכנות, מרכז מסירה, דואר נע וכו'). הזמן שעבר מרגע נחיתתו של הפריט בארץ ועד מסירתו ללקוח עמד בצורה זו על חמישה—שבעה ימים בממוצע.
מה הקוד? צילום: אורי קריספין
בתהליך החדש הפריט נוחת בנתב"ג ומגיע ישירות במכולה למרכז המיון החדש. שם הוא עובר תהליך שיקוף ביטחוני, מכס, צילום מדבקת הפריט ופיענוח נתוני הנמען ותכולת הפריט. לאחר מכן מאותרים פרטי הנמען על פי נתונים מוקדמים המגיעים בצורה ממוכנת מאתרי הסחר הגדולים בעולם, ומופקת מדבקת מיון ליחידה הסופית אליה יגיע הלקוח. אז נשלח הפריט ליחידה הסופית, והלקוח יקבל מסרון או הודעה כתובה על הגעת הפריט. תהליך זה מקצר את משך מסירת הפריט ל-72 שעות בממוצע משלב הנחיתה".
המיקוד, הבול והבלבול
למרות כל זה יש ביקורת ציבורית גדולה באשדוד על רמת השירות בדואר. כך למשל יש כעס על סגירת הדואר המרכזי ברוזוגין.
"הסניף המרכזי ברוגוזין נסגר כיוון שבשלוש השנים האחרונות הסניף לא הופעל על ידי הדואר, אלא על ידי זכיין פרטי ולא היה שום טעם שזכיין פרטי יחזיק סניף כזה גדול — 500 מטר רבוע — בשביל שניים—שלושה אשנבים. כל מה שהיה ברוגוזין — כל החלק האחורי של המיון וההפצה — עבר למרכז ההפצה האזורי במנרב. לאחר מכן נפתחה סוכנות ממש מול הסניף המרכזי ברוגוזין, שהיא משרתת את התושבים בכל מה קשור לבנק הדואר ופעילויות האשנב. שורה תחתונה, לא נסגרה שם יחידת דואר, רק יחידת הלוגיסטיקה עברה מקום. הסוכנות רק עברה כביש, זו יחידה שעובדת ומתפקדת ומשרתת את תושבי האזור".
לשעבר בכיר בשב"כ, ברק. ששש. צילום: אורי קריספין
ביקורת נוספת היא על איסוף החבילות. לקוחות טוענים ששולחים אותם "ללקט" חבילות מסניפים שונים. מה ההיגיון מאחורי זה?
"זו הערה נכונה. זה עלול לקרות, ואסביר מדוע זה קורה. לבתי העסק איתם אנחנו עובדים כמרכזי חלוקה יש קיבולת, וכשהמדפים שלו, כל מלאי האחסון, מלא — יש לנו שתי אפשרויות: או לשמור את דברי הדואר אצלנו עד שיתפנה מקום או להעביר ולפזר ביחידות סמוכות, לא בצד השני של העיר, כדי שלקוחות יקבלו את הפרטים שלהם בזמן קצר. זו דילמה. התמודדנו איתה בכך שכן פיזרנו את החבילות. צריך להדגיש שזה נכון רק לגבי תקופות שיא של הזמנות, שזה ימים ממוקדים של קניות באינטרנט, כמו שקורה בחודשים נובמבר-דצמבר בימי ה'בלאק פריידי' וכולי. זה לא קורה בשוטף".
הכל נרשם. צילום: אורי קריספין
נכון להגיד שאין לכם מתחרים?
"ועוד איך יש. בתחום השילוח יש לנו המון מתחרים כמו פדקס, UPS ,DHL. בתחום היבוא, המחירים הרבה יותר גבוהים אצל המתחרים שלנו, לכן רוב האנשים וגם רוב החברות עובדים מול הדואר. בקשר ליצוא, אנחנו מתחרים מאוד קשה עם החברות שהזכרתי קודם. אנחנו עדיין קטנים בנושא של יצוא, אנחנו מנסים מאוד להיכנס לתחום. זו מלחמה קשה, אבל נצליח".
אנחנו ב-2018, לא תם עידן הדואר?
"דואר זה שירות חיוני לא רק במדינת ישראל, אלא בכל המדינות המפותחות בעולם. דואר ישראל עבר מהפכה: ב-2015 היה במצב של פשיטת רגל, והוא במקום האחר. בסוף דואר ימשיך להיות דואר, זה אמנם לא המכתבים שאתה משלשל לתיבה האדומה ושולח גלויות, כי כבר כמעט ולא שולחים גלויות, אבל אין ספק שיש הרבה מקום לדואר".
לא, זו לא מכבסה. צילום: אורי קריספין
אם לא שולחים גלויות, איפה מחוז הרגש בדואר?
"הרומנטיקה עדיין פה. מדי יום נשלחים מכתבי אהבה, מכתבים לסופרים ומשוררים מוערכים מעדת המעריצים שלהם שעדיין לא מוותרים על מכתב בכתב ידם — אולי כמחווה לאותנטיות, נשלחים מכתבים למנהיגים מילדים ומאזרחים שמאמינים שאפשר אחרת. מכתבים שמגיעים מחזית הקרב כבר פחות רואים, את זה החליפו המסרונים, אבל בהחלט יש מכתבים לכלא שמביעים געגוע, מכתבי מערכת, וכן, גם מכתבים לאלוהים (שמגיעים בסוף לכותל) — אז הרגש עוד פה".
