המורה שלי בבית הספר נהגה לברך ב”פורים כשר” ו”פסח שמח”. היא הייתה אומרת שפורים בוודאי יהיה שמח, אך חשוב שיהיה גם כשר, וכך גם פסח, שאחרי כל הטרחה וההכנות בוודאי יהיה כשר לעילא ולעילא, אך אסור לשכוח שיהיה גם שמח.
בעיניי השאיפה והחתירה ל”פורים כשר” היא אולי האמירה החינוכית החשובה ביותר. יש משמעות חיובית רחבה לשחרור שחודש אדר מביא איתו: ביטול היררכיות מרענן, שבירת דיסטנס. ההתחפשות יכולה להביא עמה צלילה למחוזות הדמיון ומאפשרת ליום אחד להיות מי שחלמנו או רצינו להיות. אך כל זה בתוספת הציווי להרבות בשתייה ואף להשתכר, וחג הפורים עשוי בקלות להיתפס כיום ללא גבולות, יום שבו הכול מותר, וכל המרבה להשתטות ולאבד רסן — הרי זה משובח.
כשהייתי ילדה מגיל גן חובה עד כיתה ג’-ד’ הייתה לי תחפושת קבועה עם כותרת משתנה בכל פעם. כך אותה חצאית שחורה עם הפרחים הכחולים והצהובים והשכמייה האדומה היו תלבושת נפלאה למגוון תחפושות. החל משלל מוצאים אתניים ותרבותיים כמו הונגרייה, צוענייה, הולנדית ויפנית, הייתי בה גם רות המואבייה ותיירת.
רוטנר
למען האמת, לא נדרשה כאן מלאכת מחשבת או כושר שכנוע יוצא דופן, מתברר שמאז ומעולם לא חיבבתי במיוחד את החגיגות ולא השקעתי בהן מחשבה מעמיקה או מאמץ כלשהו.
מהות החג העולה מעיון במגילת אסתר מציגה מורכבות מעניינת ורובד מעמיק יותר בניגוד לשמחה הפשוטה. סיפור המגילה מדבר על מהפך סנסציוני הרבה לפני שחיים יבין הגה את המילה. הוא מדבר על אופוריה, שמלחמת ששת הימים והימים שלאחריה יתקשו מאוד להתחרות בה.
ביום אחד מן המציאות השפלה ביותר וגזר דין מוות שהושת על כל ראש יהודי התבטלה הגזירה והפכה אבל ליום חג. ואם לפני כן הדבר המסוכן ביותר היה להיות יהודי, כעת “רבים מעמי הארץ מתייהדים”, ומרדכי הופך למשנה למלך אחשוורוש.
אך למרות זאת, אחרי ששוככים קולות הרעשן ומתנדפים אדי היין, הישועה והנס אמנם ממשיכים להדהד, אך אסתר עדיין נשארת בבית אחשוורוש ואין כאן סיפור גאולה לאומית שלמה כמו שאנחנו רגילים בחגים אחרים.
אני לא רוצה לבאס ולהשבית מסיבות, ושמחה היא נוהג חשוב מאוד, אך בעיניי חג פורים הוא יותר מהכול חג של גבולות.
פורים הוא חג שדורש מאיתנו דווקא בתוך המוזיקה הרועשת והצחוקים והדאחקות לוודא שהבדיחה ראויה להיאמר והיא לא על חשבון אף אחד. דווקא מתוך הכוח והיפוך הדין לטובה לזכור ש”בביזה לא שלחו ידם”.
שמחה אמיתית מגיעה מתוך נתינה לחברים והקרובים שלנו ומחשבה על מי שאין לו. אלו הן מצוות החג של משלוח מנות ומתנות לאביונים. שמחה אמיתית היא דווקא מתוך זיכרון הכישלון והמצב הרע שקדם לתשועה, מתוך רצון לגמול טוב הלאה.
אני, בשונה מהמורה שלי שכבודה במקומו מונח, רוצה לאחל פורים שמח וכשר, מתוך הבנה שהגבולות חשובים, אך גם השמחה לא מובנת מאליה, ולא מספיק רק להגביר את המוזיקה, להשתטות ולצחוק. כדי שהשמחה תתקיים — צריכים לעבוד קשה.
