“למה מחכים, לאסון הבא? שיצאו מפה גופות?”

ביום חמישי, מעט לפני השעה שבע בערב, התקבל דיווח במוקדי החירום על שריפה בבניין מגורים בשדרות הפרחים ברובע ח’. כוחות כיבוי והצלה שהגיעו לבניין הבוער גילו כי האש התפשטה מקומת המחסן אל עבר הקומה הראשונה בבניין בגובה שבע הקומות שהוא חלק ממכרז הפלדות, אותו מתחם שהיה בעבר מרכז קליטה והוסב לדיור ציבורי בניהול חברת עמיגור.

הדיווחים על נפגעים משאיפת עשן עלה כל העת והגיע לבסוף ל-30, מהם 16 ילדים. רוב הנפגעים הועברו במצב קל, אחד במצב בינוני ושניים קל עד בינוני.

בניינים שעשויים מלוחות אסבסט. השריפה במרכז פלדות. צילום: איחוד הצלה

הדיירת גלית פיטוסי, ששהתה בביתה שבקומה השישית בזמן השריפה ופונתה לבית החולים אסותא בעקבות שאיפת עשן, שחזרה: “שמעתי צעקות מלמטה, הבן שלי צעק לי, ‘תצאו מהר מהבית’. לא הבנתי מה קרה, אבל כשפתחנו את הדלת גילינו עשן סמיך שטיפס עד לקומות הגבוהות. לא היה אפשרי לצאת מהבית, סגרנו חזרה את הדלת ורצנו, אני ושני ילדיי בני 9 ו-17, לחדר המרוחק, פתחנו חלונות ושמנו את הראש באוויר, חיכינו שיחלצו אותנו. אחרי כשעה הגיעו אלינו לוחמי האש”.

ומה קרה עד אז?

“איך אפשר לשכוח, זה חנק. פשוט חנק. הדבר הראשון שעשיתי זה להרטיב מגבות ולשים מתחת לדלת בכדי שכמה שפחות עשן יחדור לבית, ועדיין שאפנו המון עשן. היינו בבית החולים בעקבות שאיפת העשן. הילדים שוחררו ב-12 בלילה, ואני נשארתי עד למחרת בבוקר. הקאנו פיח, זה טראומה שהילדים חוו. גם שני הילדים הנוספים שלי, שהיו עם בעלי למטה בזמן השריפה, חוו טראומה, הם רוצים לעזור ופשוט לא יכולים, זה חוסר אונים מוחלט”.

הכבאים בשטח. צילום: אילן אסייג

איך הילדים בבית חוו את השריפה?

“פחד, פחד גדול. לא ידענו איך זה הסתיים. אני בעצמי חששתי שהבניין כולו יעלה באש, ואנחנו ניקבר שם כי אף אחד לא יצליח לחלץ אותנו, זה מה שעבר לי בראש. והילדים? היו בהיסטריה, פשוט בכו וצעקו. הקטנה אמרה כל הזמן, ‘אנחנו נמות פה, אנחנו נמות’. אי אפשר להסביר במילים בכלל את ההרגשה שעברה עלינו באותו הזמן, זה בלתי נתפס”.

מרכז פלדות כבר זכה בעבר לכינוי “בניין הסרטן” בשל קירות האסבסט שלו והתחלואה הרבה של דיירים. הסכנה הגדולה בעת השריפה, מלבד הלהבות והעשן, היא בשאיפת סיבי אסבסט המתפזרים לכל עבר. כידוע, אסבסט הינו חומר מסוכן ומסרטן ובשילוב בעירה הסכנה הופכת לגדולה בהרבה. במשך שנים, כך לפי דיירי הבניין, הם נלחמים כדי שיעבירו אותם, אך פינוים טרם התרחש.

צילום: איחוד הצלה

“זו לא שריפה ראשונה, כולם יודעים שאנחנו לא מוגנים”, הוסיפה פיטוסי. “ניהלנו מאבק במשך הרבה שנים, הבטיחו לנו הבטחות מכאן ועד הודעה חדשה לגבי פינוי, וזה לא קרה. למה מחכים? לאסון הבא? שיצאו מפה גופות? כנראה שזה מה שהם מחכים. אומרים לנו פינוי–בינוי, אבל בשטח לא רואים כלום. הדירות החלופיות שהציעו לנו לא ריאליות, הדירה שלי למשל היא בגודל של 92 מטר, והציעו לי דירה בת פחות מ-70 מטר. איפה אני אאכלס שם משפחה של שש נפשות? אז איפה ההצעה? מי שרכש דירה עשה זאת כי הוא חשב שזה יקדם את התהליך. קנו כי האמינו שיהיה פינוי-בינוי מתישהו, לא כי הבניין בטיחותי, כי הוא לא”, אמרה.

הכניסה למיון בביה"ח אסותא אשדוד: ניידות טיפול נמרץ ואמבולנסים שהביאו את נפגעי השריפה במרכז פלדות. צילום: משה פולבש מד"א אשדוד

ביום שאחרי מהן התחושות אצל דיירי הבניין?

“כולם אומרים ששום דבר לא יעזור. כמה שאנחנו נלחמים, יכול היה להיות פה אסון, והמזל שלנו זה שאף אחד לא נהרג. אבל כנראה שבעירייה, בעמיגור ובמשרד השיכון מחכים שימות פה מישהו. כל עוד זה לא קורה, הם ממשיכים בשגרת חייהם כאילו הכול בסדר. עמיגור מהר שלח צבעים שיטייחו את הקירות. רגע, זה הפתרון? מה אנחנו אזרחים סוג ב’? החיים שלנו לא מעניינים. לצערי, אלה התחושות, שהחיים שלנו לא שווים מספיק. 30 דיירים פונו לבית החולים, אבל הם היו צריכים לשמוע שמישהו מת כאן כדי שמשהו יזוז. וזה עצוב”.

חזרתם לדירות לאחר השריפה?

“זה גם חלק מהאבסורד. החזירו אותנו לאחר שהיינו בבית החולים בעקבות שאיפת עשן לדירות המפויחות. אבל אין לנו לאן ללכת, לאן נלך? כל הדירות עם ריח של פיח. ניקינו עד כמה שאפשר בשביל הילדים, אבל יש דירות שניזוקו, אומרים שיתקנו. אבל מתי זה יקרה? לא יודעת. הבעיה היא בעיה בשורש. אין פה בטיחות, זה בניין לא כשיר ולא ראוי למגורים. זה העובדות”.

קריאת אזהרה

ריקי כהן בנלולו, אימא לחמש, דיירת בדיור הציבורי באשדוד, חברה בתנועת ה”לא נחמדות, לא נחמדים” ופעילה מרכזית בפורום הדיור הציבורי, נרתמה למאבק בנושא ואמרה: “אי אפשר שלא להסתכל על המקרה הזה ולחשוב על המקרה שאירע בלונדון, שם נשרף בניין של דיור ציבורי על יושביו וגבה מחיר יקר של כ-80 הרוגים, בבניין שהיה בנוי מחומרי גלם זולים ולא בטיחותיים. כך גם כאן, מבנים ישנים ומסוכנים, בהם מתגוררים בני אדם שחייהם שווים כקליפת השום. וגם בבניין זה התרחשו בעבר שריפות שנגרמו מארונות חשמל.

הכתובת על הקיר. ריקי כהן בנלולו. צילום: אורי קריספין

יותר מהכול זאת קריאת אזהרה למשרד השיכון ולמשרד האוצר שמפקירים את חיינו — זה יכול להיגמר באסון כבד. מניעת התקציבים השיטתית מהדיור הציבורי עולה בחיי אדם. ולא, אל תמכרו לי את גיוס ההון של מיליארד שקלים לדיור ציבורי כפתרון. הדיור הציבורי צריך להיות במימון נרחב וקבוע מתקציב המדינה, וכל פתרון אחר שלא יספק די תקציבים, ימשיך לגלם את הסרת האחריות של המדינה מאזרחיה המוכשלים ביותר, והאסון רובץ לפתחנו באופן מתמיד. הכתובת כתובה על הקיר”.

משירותי הכיבוי וההצלה נמסר, ”סיבת הדליקה היא כלי עישון, אין חשד להצתה. הנושא עדיין בחקירה”.

תגובת עמיגור: “מתחם פלדות הינו בבעלות המדינה, ועמיגור פועלת בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון והחלטותיו. על פי מיטב ידיעתנו, סיבת השריפה במקום אינה קשורה למערכות החשמל בבניין, ולא היו שריפות נוספות בבניין זה בשנים האחרונות. נושא המגורים בבניין נבדק מספר פעמים על ידי הרשויות השונות, ומעולם לא נקבע כמסוכן למגורים. גם נושא האזבסט טופל ונבדק מספר רב של פעמים, ותוצאות הבדיקות הוצגו בפני הרשויות והדיירים. מעולם לא נקבע כי קיימת במקום בעיית אזבסט. לגבי האירוע עצמו, עוד באותו הערב הגיעו צוותי עמיגור למקום יחד עם הקבלן הסניפי, ומיד למחרת ועד כניסת השבת נעשו עבודות במקום שיושלמו בימים הקרובים.
במתחם מקודם פרויקט פינוי—בינוי, והמדינה באמצעות עמיגור חתמה על הסכם מול יזם בעניין זה שנמצא בהליכי תכנון מתקדמים. יצוין כי בשנים האחרונות הוצא לדיירי המקום לעזוב לדירות אחרות באשדוד, אולם הדיירים סירבו, ואף חלקם ביקש לרכוש הדירות כדי להיות חלק מפרויקט פינוי—בינוי”.

השריפה במרכז פלדות. צילום: תיעוד מבצעי מד"א

תגובת איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה: “לפני מספר שנים נערך סקר אסבסט בבניין על ידי חברת עמיגור בפיקוח המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים. נמצא שאין מפגע אסבסט שמהווה סכנה לדיירים. ההמלצה הייתה לבצע פעולות תחזוקה, החלפה של לוחות אסבסט בודדים וצביעה של לוחות אחרים. המבנה כולו מיועד לפינוי במסגרת תכנית שאושרה לפרויקט פינוי—בינוי במתחם. האיגוד ימליץ לבצע סקר אסבסט חדש עדכני, אם לא יתחילו בפינוי בתוך שנה. היום (רביעי) בבוקר נערך סיור בבניין על ידי נציג האיגוד שראה את נזקי השריפה. השריפה הייתה בלוח חשמל ובמחסן מתחת לקומת העמודים. לא נפגעו לוחות אסבסט בשריפה”.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מבדיקת המשרד, המבנה כולו מיועד לפינוי במסגרת תכנית שאושרה לפרויקט פינוי—בינוי במתחם. במידה ולא יתחילו עבודות הפינוי בשנה הקרובה, המשרד ישקול להפעיל את סמכויותיו באשר לפעולות התחזוקה של פריטי האסבסט במבנה".

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: "העירייה מקדמת בימים אלו פרויקט לפינוי—בינוי בכל המתחם של אזור פלדות. התכנית הינה חלק מהסכם הגג ומדברת על פינוי התושבים ותוספת יחידות דיור ביחס של פרויקט פינוי—בינוי, על פי מדיניות העירונית. התכנית כעת בשלב מעבר בין מחלקות העירייה במסלול אישור העתיד להסתיים במחצית הראשונה של 2018. חברת עמיגור, בפיקוח המשרד להגנת הסביבה, ערכה לפני מספר שנים סקר בנושא האסבסט ומצאה כי בתחום זה אין בעיה מהותית המסכנת את הדיירים, למעט בעיות נקודתיות שטופלו. לא ידוע על אזבסט שקבור בקרבת מקום. לטיפול באזבסט יש כללים מאוד ברורים, והוא טופל בהתאם. אישורי כיבוי אש ניתנים במבנים חדשים ובאחריות הבעלים לוודא שהבניין עומד בתקני הבטיחות. ככלל, המבנה בבעלות של חברת עמיגור, ועליה חלה החובה לטפל במבנה עצמו ובשטח הפרטי הצמוד לו".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "המשרד יחד עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מבצעים באמצעות חברת עמיגור בדיקות שנתיות לנושא זיהום האוויר. מהבדיקות שנעשו עולה כי אין חריגה מהתקנים. לאור הצורך לחדש את האזור כולו, הוחלט לקדם תכנית המתייחסת לאזור נרחב יותר, שבניין פלדות מהווה חלק קטן ממנו. את הפרויקט הרחב מקדם יזם פרטי, אשר חלק גדול מבעלי הדירות בחרו והתקשרו איתו בחוזה. בימים אלה גובשה התכנית לפינוי—בינוי, יחד עם עיריית אשדוד והיא תוגש בקרוב למוסדות התכנון לאישור. לאור ההסכמות והתיאום שעשה היזם עם העירייה, איננו צופים קשיים ליישום התכנית ונסייע ככל יכולתנו לקידומה המהיר". 