פרשת שופטים

לאחר הזיכוי ביציאה מבית המשפט המחוזי: דוד חסן, אלון חסן ושוקי סגיס. צילום: אליהו הרשקוביץ, הארץ

הזיכוי הדרמטי והמהדהד של שלושת נאשמי פרשת נמל אשדוד ביום חמישי האחרון שם על השולחן כמה שאלות ציבוריות ומשפטיות כבדות משקל.

אחד האלמנטים שלא כל כך זכו לתשומת לב הוא ההבדל העצום, הבדל של 180 מעלות, לא פחות, בין הקביעות של שני שופטים מאותו בית משפט שדנו באותו תיק ובאותה פרשה, היא הפרשה שזכתה לשם "פרשת השחיתות בנמל אשדוד".

בתיק היו שישה נאשמים שעניינם הובא לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. השופטת שקיבלה לידיה את ניהול המשפט הייתה גילת שלו. לאחר מגעים בין פרקליטות מחוז דרום לבין כמה מהנאשמים וסנגוריהם נחתם הסדר טיעון שכלל את האחים יניב ואורי בלטר ואת חברת "דנה שירותי לוגיסטיקה". הנאשמים הודו באישומים באותו הסדר והורשעו.

נמל אשדוד. צילום: אורי קריספין

ב-10 בינואר 2017 קיבלה השופטת את פרטי ההסדר גם לגבי העונשים. היא שלחה את יניב בלטר ל-18 חודשי מאסר (בלטר השתחרר לפני שבוע מהכלא לאחר ניכוי שליש), את אחיו הצעיר לעבודות שירות וגזרה גם קנסות.

באותו מעמד היא "הרשיעה" ציבורית גם את אלון חסן, כפי שאפשר לראות בקטעים הבאים שמובאים מתוך גזר הדין. קביעותיה אינן משתמעות לשתי פנים. אולם בבית המשפט החליטו לפצל את התיק ולהעביר את עניינם של שלושת הנאשמים האחרים, אלה שלא חתמו על הסדר טיעון – אלון חסן, שוקי סגיס ודוד חסן – לשופט אחר, השופט יואל עדן.

"עובדות כתב האישום בהן הורשעו הנאשמים", ציינה השופטת שלו, "מגוללת מסכת חמורה ומתמשכת של עבירות מרמה בהיקף עצום, אשר פגעו פגיעה קשה בנמל אשדוד; בלקוחותיו אשר נאלצו לשכור את שירותי הנאשמים תמורת ממון רב מחשש שתפגע פרנסתם; בעובדיו שנוצלו מבלי דעת להגשמת מטרותיהם הפרטיות והתעשרותם של הנאשמים ועובד הציבור; וכן פגעו בקופה הציבוריות ובציבור בכללותו. מעשי הנאשמים פגעו פגיעה אנושה באמון הציבור בעובדיו ובמשרתיו בכלל, ובשמם הטוב של כלל עובדי נמל אשדוד (שלא היו מעורבים בעבירות המרמה), שכן העבירות בוצעו בניצוחו של יו"ר הוועד ועד העובדים שלהם, ומי שהתיימר לקדם ולהבטיח את ענייניהם ואת סביבת עבודתם".

נטל אחריות ושילם את המחיר, יניב בלטר. צילום: מוטי מילרוד

היא הוסיפה שם עוד: "אין צורך להכביר מילים בדבר חומרת עבירות המרמה והפרת האמונים על ידי עובדי ציבור, אשר מועלים בתפקידם ובכך פוגעים פגיעה אנושה בטוהר המידות ובתדמית עובדי הציבור בכלל.

הפרשה הכללית בה מעורבים הנאשמים, וסביבה נסובו כל העבירות, היא בעיקרה פרשת שחיתות של איש ציבור, שביצע לכאורה עבירות קשות של מרמה והפרת אמונים ולקיחת שוחד על רקע ביצוע תפקידו, תוך בניית מערך מסועף ומתוחכם שהנאשמים היו חלק ממנו. בהקשר זה אכן יש חשיבות לכך שהנאשמים לא שימשו כעובדי הציבור, ואף שאין מדובר במקרה בו הנאשמים הדיחו עובד ציבור תמים לכדי עבירה; ואולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה שגם ללא ההקשר הציבורי של הפרשה, מדובר בפרשיית שחיתות ומרמה חמורה שבוצעה הן כלפי גופים עסקיים והם כלפי גורמי הנמל, במסגרתה גרפו במרמה סכומי עתק".

עד כאן המובאות מתוך גזר הדין של השופטת שלו – שכאמור אימצה את הסדר הטיעון לגבי האחים בלטר וחברת "דנה" – 10 בינואר 2017.

השופט יואל עדן כאמור רואה את הדברים בצורה הפוכה. לאחר ניהול משפט שנמשך שנה ו-9 חודשים, ביום חמישי זיכה את שלושת הנאשמים שבהם דן: אלון חסן, שוקי סגיס ודוד חסן.

יוצא אפוא שבאותה פרשה ממש חלק אחד הורשע ונענש וחלק אחר זוכה ונוקה מאשמה.

השופט עדן תקף את הפרקליטות ואת המשטרה וטען שלכל היותר אולי התיק הזה היה מתאים לערכאה אזרחית ושאי אפשר לבסס תיק פלילי על שמועות, אווירה וריחות, כלשונו.

הפער הזה בין הקביעות ההפוכות (!) של שני השופטים אינו דבר של מה בכך. אפשר לתלות אותו בכך שאלה חתמו על הסדר ואלה בחרו או נאלצו לנהל את המשפט עד תום, אפשר לטעון ששני שופטים ראו את הדברים בצורה הפוכה, האחת הייתה "קטגוריאלית" וקיבלה את הנראטיב המשטרתי-מערכתי במלואו, והאחר היה "סנגוריאלי" שכפר לחלוטין בתזה של החוקרים ותובעים.

כפי שחשפנו ב"כאן דרום" לאורך חודשים ארוכים הרבה השופט עדן למתוח ביקורת על הפרקליטים, במיוחד על מי שניהל את התביעה, עו"ד עמיחי חביביאן.

גורמים המקורבים לפרקליטות טענו מנגד שהשופט נהג כלפיהם בצורה לא הוגנת ושניהל את המשפט בצורה לא מקצועית תוך התמקדות בדברים שוליים.

(תמונות השופטים לקוחות מאתר בתי המשפט)