מי שנכח בשנים האחרונות בטקס יום הזיכרון לנפגעי פעולות איבה הנערך זו השנה העשירית במונארט מעיד על אירוע מרגש ביותר המופק במקצועיות ובהקפדה על ידי צוות עובדי המקום. לעיר אשדוד 44 חללים נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם עתידים להשתתף בטקס העירוני בו יישא דברים ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד. אפרת ,אחותה של אלונה אברהם, שנספתה באסון מגדל התאומים תביא מימד אישי לטקס בשעה שתספר על חוויית השכול של משפחתה ואת סיפור חיי אחותה. אלונה אברהם, נולדה בישראל ,אחות בכורה לנועם ולאפרת, בת למשפחה גדולה ומוכרת באשדוד, עיר הולדתה. בתום לימודי היסוד למדה אלונה לימודים תיכוניים באולפנה באשדוד, ולאחר מכן עשתה שירות לאומי.
זוהר שורגי זל ,אחותו זיוה בן אטב וילדיהם באירוע משפחתי
אחרי השירות הלאומי סיימה תואר ראשון בתעשייה וניהול במכללת "ספיר" בדרום, ותואר שני במינהל עסקים במכללת פוליטכני, שלוחה של אוניברסיטת ניו יורק. במקביל ללימודיה עבדה בחברת "אלתא", חברה בת של התעשייה האווירית, וצברה ניסיון. לאחר סיום עבודתה ב"אלתא" התקבלה אלונה לעבודה בחברת "אפלייד מטיריאלס".בסוף אוגוסט 2001 יצאה אלונה לטיול בארצות הברית. בני משפחתה מספרים כי יצאה לטיול מחוף אל חוף בארה"ב ב-30 לספטמבר והייתה אמורה לחזור ארצה לפני יום כיפור. היא התכוונה לצאת מבוסטון ללוס אנג'לס לבלות את ראש השנה אצל משפחת דודה שם תכננה לחגוג את ראש השנה תשס"ב.
אלונה אברהם זל
ביום שלישי ,(11.09.2001), סמוך לשעה תשע בבוקר שעון ניו יורק ובשעתיים הבאות, תקפו טרוריסטים מארגון אל-קאעידה מטרות בארצות הברית, ע"י שחטפו ארבעה מטוסי נוסעים מיד לאחר המראתם. שני מטוסים פגעו בשני מגדלי התאומים בניו יורק (מרכז הסחר העולמי) וגרמו לקריסתם, מטוס נוסף התרסק במתחם הפנטגון ומטוס רביעי התרסק בשדה פתוח בפנסילבניה. בהתקפות אלו נהרגו קרוב לשלושת-אלפים בני אדם. הוריה, מרים ופרץ, החלו לחשוש לחייה תוך כדי צפייה בטלוויזיה, אז ראו כי טיסה 175, בה נכחה, התרסקה בתוך מגדלי התאומים. כעבור זמן קצר, התקשר הדוד וסיפרה כי אלונה לא הגיעה ליעדה. באחת וחצי בלילה התקשרו לבני המשפחה מחברת התעופה כדי לדווח כי היא הייתה על הטיסה. האח, נועם, חייל, אמר אז: "אנחנו מסרבים להאמין. יש איזה קצה של תקווה שהיא אולי לא הייתה על הטיסה, אולי לא עלתה עליה". אלונה הייתה בת 30 במותה. הותירה אחריה הורים, אח ואחות, ומשפחה גדולה ואבלה. בסוף שנת 2005 הוקמה אנדרטה בכיכר ניו יורק באשדוד, סמוך לבית המשפחה, לזכר חללי הפיגוע במגדלי התאומים. באנדרטה מצוינים שמותיהם של ארבעת הישראלים שנהרגו באותו יום, בהם אלונה. החללים מונצחים במספר אנדרטאות נוספות. בנוסף, חברת "אפלייד מטיריאלס" החליטה על הענקת ארבע מלגות לזכרה של אלונה, עובדת החברה. המלגות יועדו לסטודנטים תושבי אשדוד שהם מעוטי יכולת כלכלית, הלומדים את תחום התעשייה וניהול או מינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, תחומים אותם אלונה למדה. באשדוד הוקמה אנדרטה לנפגעי פעולות איבה בארץ ובחו"ל לפני כארבע שנים . באנדרטה המורכבת מפסל , יצירתו של האמן המקומי יעקב פינטו מורכבת מגוש אבן שחור ומאסיבי ובו פעור חור . נציגי המשפחות באשדוד ובראשם סימון טובול ,שאחיו נהרג בפיגוע בנמל אשדוד14.03.2004), וזיוה בן אטב בתמיכה צמודה של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי הביאו להקמת האנדרטה המוצבת בסמוך למבנה קן תנועת הצופים בשד' הרצל ושד' בו עמי. בטקס שייערך במונארט תישא זיוה בן אטב דברים כנציגת המשפחות .זוהר שורגי, אחיה של זיוה בן אטב נולד בשנת 1962,גדל והתחנך באשדוד, למד בבית הספר "גאולים" ובתיכון "מקיף א'". בילדותו היה חניך בתנועת הנוער "המחנות העולים".
זוהר אהב כדורסל ושיחק בנבחרת הנוער של אשדוד. את שירותו הצבאי עשה זוהר ביחידת הפלס"ר (פלוגת סיור) של הצנחנים. בשנת 1986 נשא זוהר את נאווה לאישה. אחרי שלזוג נולדו שני ילדים, איתמר ודניאל, הם עברו לגור במושב יפית בבקעת הירדן. מאז היותו ילד אהב זוהר את הטבע ואת בעלי החיים, ובפרט סוסים, ובמושב הוא גידל וטיפח סוסים ואף הנהיג מסורת רכיבה בקרב ילדי הבקעה. שם גם נולד בן זקוניו, עומר. בשנת 1991 הקים זוהר חברה לבנייה בשם "עיצוב ובינוי". בשנתו האחרונה עבד בחברת "נגב קרמיקה" בתל אביב כמנהל פרוייקטים. זוהר אהב מאז ומעולם את המרחבים. הוא נהג לגמוע מרחקים, אם על אחד מחמשת סוסיו ואם על אופנוע השטח שלו או על הג'יפ. כן נהג לארגן טיולי ג'יפים לכל החברים. משנת 1998 התנדב זוהר ליחידת מניעת עבריינות נוער (ימע"נ) של המשמר האזרחי במרחב דן. הוא היה מגיע באדיקות לכל המשמרות, וחוזר את הדרך הארוכה לבקעה לפנות בוקר. כשלושה חודשים לפני מותו החליט פיקוד היחידה למנותו לסגן מפקד היחידה ולשלוח אותו לקורס קצינים, אך זוהר לא הספיק לצאת לקורס זה. זוהר שאהב מאוד את הבקעה, לא חשש מהטרור וסירב לאפשר לו להשפיע על אורח חייו. בשעות הערב המאוחרות של יום שלישי 2001 עשה זוהר את דרכו מתל אביב לבקעה, בתום ישיבת שיווק ב"נגב קרמיקה". בקטע הדרך בין אריאל לצומת תפוח, סמוך לכפר עראבין, נורתה אליו אש ממארב מחבלים. כוחות ההצלה שהגיעו למקום זמן קצר לאחר מכן קבעו את מותו מפגיעת כדור בלבו. זוהר היה בן 39 בהירצחו, הותיר אם, אחות, אישה ושלושה ילדים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין באשדוד. "זוהר היה בחור מלא טמפרמנט", סיפרה אלמנתו, "הוא הפגין הרבה נוכחות, היה מלא בטחון ושמחת חיים. הוא רצה לעשות עוד כל כך הרבה דברים, רצה להקים, לתרום, אבל הוא לא הספיק…"
האנדרטה נקראת 'קדושת הזמן'-עוצבה על ידי האדריכל יעקב פינטו
'כי כולנו', טקס יום הזיכרון לנפגעי פעולות איבה, יום שלישי,17.4.18 ,בשעה 18:00, מרכז תרבות מונארט, דרך ארץ 8, אשדוד.למידע:08-8545130/1
