כריתת בלוטת התריס: שיטה חדשנית ופורצת דרך בבית החולים קפלן

כריתת בלוטת התריס הנה פעולה ניתוחית נפוצה בשל גידולים שפירים או ממאירים של הבלוטה, או בפעילות יתר הורמונלית ומטבולית, שמתבצעת לרוב כאשר נכשל טיפול תרופתי שמרני או כאשר הגידול ממאיר. במרכז הרפואי קפלן החלו לאחרונה לבצע את הניתוח בדרך מיוחדת ע"י דר' גנאדי קוניאבסקי, מומחה לכירורגיה כללית, בגישה אנדוסקופית דרך מבוא הפה במקום דרך חתך בצוואר. מדובר בפעולה פשוטה יחסית המאפשרת למטופל לחזור לשגרה בצורה מהירה ובטוחה ללא צלקת רוחבית בצוואר.

ד"ר קוניאבסקי והמנותחת הראשונה בקפלן, מריה לוקיאנצ'נקו, לכריתת בלוטת התריס דרך מבוא הפה
(צילום: אופיר לוי, ביה"ח קפלן)

מריה לוקיאנצ'נקו (44, רמת גן), היא המנותחת הראשונה בקפלן בשיטה חדשנית זו. היא מטפלת בקשישים בעיסוקה והגיעה אל ד"ר קוניאבסקי עם בלוטת תריס בולטת של 6 ס"מ ורגישות לא נעימה. "נדרשתי להסיר את בלוטת התריס וחשבתי שהדרך היחידה היא חתך לאורך הצוואר, עד שאנדוקרינולוגית שלי, ד"ר ספיר, הפנתה אותי לד"ר קוניאבסקי והוא הציע לי גישה חדשנית בישראל של הוצאת הבלוטה דרך הפה ללא חתך. כמובן ששמחתי על הפתרון הזה והיום אני מרגישה מעולה ואין לי חתך מהניתוח", היא מסבירה.

דר' גנאדי קוניאבסקי, מומחה לכירורגיה כללית בקפלן, שמבצע את הפרוצדורה המתקדמת בליווי רפואי של פרופ' דורון הלפרין, מנהל מחלקת אף אוזן וגרון, ודר' דורון שינדל, מנהל היחידה לניתוחי ראש צוואר, מסביר כי נחשף לניתוח מתקדם ואפקטיבי זה במהלך כנס כירורגים אנדוקריניים בארצות הברית, התרשם מהפשטות והתוצאות המדהימות של הניתוח החדשני, ונסע למספר שבועות לקבל הכשרה אצל ד"ר אנגקיון אניאון, מומחה בעל שם עולמי בתחום ניתוחי בלוטת התריס דרך מבוא הפה.

"במהלך הניתוח שמבוצע בהרדמה כללית יוצרים הרופאים חלל מלאכותי בצוואר ובסיוע מכשירים אנדוסקופיים מפרידים את הבלוטה מרקמות ומבנים מסביב, כורתים אותה ושולפים בעדינות דרך חתך מבוא הפה", הוא מתאר. "היתרונות הנם רבים ומשמעותיים: פחות כאבים לאחר הניתוח, המטופל מרגיש נהדר לאחר שמתאושש מההרדמה, הגישה האנדוסקופית מאפשרת ראיה מעולה של הבלוטה, ויתרון אסתטי חיצוני חשוב – לא נשארת צלקת בצוואר. אני שומע הרבה מטופלים שזהו החשש שלהם לאחר ביצוע הניתוח בגישה הרגילה של צלקת רוחבית של כמה ס"מ שנשארת לאורך זמן, וכאן אין חתך בעור".

הניתוח, שאורכו יכול להגיע לארבע עד חמש שעות, החל להתבצע באופן שוטף במחלקה הכירורגית תחת קריטריונים מסוימים המאפשרים אותו, ביניהם: קשרים קטנים יחסית והיעדר ממאירות.