החלטת בית הדין הרבני
בצעד חריג בית הדין הרבני בחיפה לפרסום כי ירון אטיאס, תושב אשדוד, מעגן את רעייתו מזל דדון אטיאס מזה כשנתיים. בהחלטה שפורסמה קבע בית הדין כי על אטיאס לגרש את רעייתו מיד, ולאור סירובו מוטלות עליו סנקציות שמשמעותן שיימינג פומבי וחרם. עם זאת, אלו הועברו למועצה הדתית באשדוד.
"אני מסורבת גט.
לא אכתוב פה על השנים שלנו יחד והגורמים שהובילו לפירוד הזה.
גם לא אכתוב פה על ההתמודדות היומיומית שלי בתוך המסע הזה לחופש.
אך מזה שנתיים אני נאבקת לצאת ממערכת הנישואין שלי, נאבקת על החופש שלי
וישנו אדם אחד שמונע ממני את החופש הזה.
האיש הזה, ירון אטיאס, שתעודת הנישואין עומדת ביני לבינו, מסרב בעקשנות לתת לי גט.
הוא מקיים חיים חברתיים מלאים ועשירים, ממלא את חייו בפעילויות שונות , בעוד הוא באלימות רבה כולא את חיי יום אחרי יום.
היום, לאחר הטלת סנקציות שונות שלא הועילו, אישר בית הדין לפרסם את שמו ותמונתו ולצעוק בכל מקום.
ירון אטיאס הוא סרבן גט.
ירון אטיאס מאשדוד הוא סרבן גט.
ואני לא רוצה להיות נשואה לו עוד.
עזרו לי".
אלא שלאחר זמן מה, בה הרשת שמעה צד אחד בסיפור החליט אטיאס האב להציג את גרסתו שלו לסיפור:
"מה אדם מוכן לעשות למען ילדיו?
לתת להם את כל העולם.
ואני, מוכן אפילו לוותר על החופש שלי למענם.
אל תטעו, אינני סרבן גט.
למעשה הסכמתי גם אתמול לתת גט לאשתי, אלא שהיא מבקשת להמשיך ולשלוט בי גם לאחר הגירושין בעקשנותה לשלול ממני את זכות האבהות על ילדיי.
מזה קרוב לשנתיים שאשתי בחרה להרוס את חיי, ולהרחיק אותי מילדיי. חיי הפכו לגיהינום, כיוון שאיננה מסוגלת להבין שהחופש שלה, לא כולל הרחקה של אביהם מחייהם.
בשיתוף פעולה מחריד ומפלה של רשויות הרווחה והחוק היא הגישה נגדי תלונות שווא (23 תלונות, שנסגרו כולן, פרט לאחת שתיסגר בהקדם), הרחיקה אותי מהישוב בו התגוררנו, ומהזכות לגדל את ילדינו, לחנכם ולהיות שותף בעולמם.
במשך שנים הייתי עקר הבית וההורה המרכזי בחיי הילדים שלנו, תוך עיכוב התקדמותי המקצועית לטובת הקריירה שלה.
הייתי ההורה הכי מסור לילדים שלי, הם עבורי כל העולם כולו. אולם הרשויות קבעו שטובת הילדים להתגורר עם אמם, אפילו אם הילדים מבקשים אחרת – כי היא אשה ואני גבר.
עשיתי כל שניתן לדמיין בשנתיים האחרונות בכדי להביא את אשתי להסכמה ולפשרה. חברים ומתווכים הגישו מטעמי אינספור בקשות ופעולות פשרה בכדי להביא את הקשר בינינו למצב תקין המאפשר הורות משותפת לטובת הילדים.
אבל אישתי מסרבת לכל הצעת פשרה או תיאום הורי עבור ילדינו, היא רוצה להרחיק אותי מחייה, אבל גם מחייהם.
חיי לא שווים דבר ללא הילדים שלי במרכזם.
כפי שהצהרתי בדיון האחרון, אינני חפץ בגירושין, אבל אני מוכן בצער בכל רגע להשלים את הליך הגירושין ולתת לה את כל מבוקשה, לרבות גט כשר, לו רק תאפשר לי את הזכות הבסיסית ביותר לכל אדם והורה – הסכמה לביטול הרחקתי ומשמורת והורות משותפת על ילדינו.
אשתי ובית הדין דחו את הצעתי ההוגנת והאנושית, לא הקשיבו לתחינה שלי, וקבעו שחיי אבות בישראל יכולים להיות הפקר וטובת הילדים איננה שיקול חשוב.
אני מודה לכל אלו שנותנים ביממה האחרונה חיבוק לאישתי.
תנו לה חיבוק גדול, מכל הלב, אולי כך גם ליבה קצת יתרחב, ונצליח ביחד להקים עולם טוב יותר עבור ילדינו.
אבות יקרים, תנו חיבוק לילדכם ותשירו להם בכוונה שלמה:
ואבא כאן תמיד
לחבק ולשמור אותך,
עד סוף העולם אנ׳לא עוזב אותך".
