כמעט 20 שנה חלפו מאז שהגיע לראשונה לקונסרבטוריון אקדמא ומאז הוא עשה התקדמות מרשימהנ. במסדרונות אקדמא אנו פוגשים את דוד רגע לפני תחילת שיעור הנגינה על פסנתר. הוא ניחוח ומאוד רגוע, מחלק חיוכים לכול הצוות וניכר שהוא מרגיש בבית, מלא בביטחון עצמי.
דוד על הבמה
האם ידעתם שתרפיה במוזיקה, היא בין הטכניקות הטיפוליות היעילות לטיפול בתסמונת דאון? חינוך מוזיקלי מסייע ליצירת קשר עין, לשיפור יכולת ההקשבה, לפיתוח יכולת ההנאה, לפיתוח יכולת ההבעה הרגשית, לזיהוי חלקי הגוף השונים בתחום הפיזי, התקשורתי, הנפשי, ההתנהגותי, הרוחני, השכלי והחברתי. באקדמא ממליצים על חינוך מוזיקלי לא רק לילדים הלוקים בתסמונת דאון כדי לשפר את כל היכולות הללו, אלא לכל אדם החל מגיל שלוש ומעלה.
הרומן של דוד בן 24 עם המוזיקה התחיל דרך תכנית של אקי"ם הפועלת באקדמא אשדוד. הוריו שמחו וראו את ההזדמנות הנפלאה שהמוזיקה תוכל לתת לדוד, להבדיל מהרופאים שהיו סקפטיים לגבי התפתחותו עוד כשהיה צעיר.
כל חייו הוא אוהב ומחובר למוזיקה – מקלאסית לשירי ארץ ישראל, שירים באיטלקית, שלמה ארצי. יש לו אורגן בסלון ביתו ושם הוא יושב ומנגן מידי יום.
המורה רינה אייברמן מלמדת אותו נגינה על פסנתר באקדמא ומלווה אותו כבר שנים רבות, עוד מגיל גן חובה. לפני כארבע שנים, כשהיה בן 20 סיקרן אותו כלי הדרבוקה ומאז הוא לומד לנגן עליו יחד עם המורה ישראל קורנברג במקביל ללימודי הפסנתר ומחובר לדרבוקה אחת אדומה ומיוחדת בדיוק כמותו.
על הקלידים. צילום: פוש אפ גירלז
כששרה, אימו של דוד, חקרה וקראה מאמרים בינלאומיים ולפיהם פיתוח קול יכול להועיל ללוקים בתסמונת דאון, מיד פנתה לאקדמא וביקשה לצרף את דוד לשיעורים אלו. באקדמא נרתמו לרעיון ושירלי שמחי, המורה לפיתוח קול באקדמא המלווה את דוד מזה כחמש שנים הלכה להתמקצע בחינוך מיוחד לפיתוח קול ובעקבות דוד הגיעו עוד ילדים עם תסמונת דאון. להפתעתם של כולם, תוך זמן קצר יחסית דוד הפך למדבר ועד היום, כל הזמן יש לו מילים חדשות והוא שר עם המורה שלו על במות שירים שלמים.
בימים שהוא בא לקונסרבטוריון הוא מגיע עם חיוך ענק, מקפיד להתבשם, להתלבש יפה ואוהב להיות מטופח. מלבד ההגעה לאקדמא העשייה היומיומית שלו עשירה ומגוונת: הוא שוחה פעם בשבוע, משחק בתיאטרון במתנ"ס בשילוב עם ילדים נורמטיביים כבר שבע שנים, מתוכן היה השחקן הראשי במשך חמש שנים, הוא רוקד ריקודים סלוניים ואף משתתף בתחרות מזה ארבע שנים, רוקד ג'אז, התנדב כשנתיים בחיל הים וכבר נרשם בתל נוף להתנדבות בחיל האוויר.
"הבמה בשביל דוד זה משהו שאי אפשר להסביר, צריך לראות אותו על הבמה כדי להבין", אומרת שרה אימו ומוסיפה: "הבנתי שלתת לו חינוך מוזיקלי משמעו שדרגת התסמונת תלך ותפחת, הוא עצמו מרגיש כמו צעיר נורמטיבי, אפילו ההליכה שלו השתנתה, הוא מלא בביטחון עצמי… אלי המוזיקה תמיד דיברה, כי בשבילי מוזיקה זה האוכל לנשמה".
את דוד תמצאו מידי שבוע, פעמיים בשבוע בשיעורי אורגן/ פסנתר, דרבוקה ופיתוח קול ב'אקדמא' שבזכותם מעיד על עצמו: "אני מיוחד אבל חכם".
