זה עוד לא קרה אף פעם בעבר בבחירות המקומיות באשדוד: תנועת נשים שמתמודדת בבחירות למועצת העיר. תנועת “לביאות אשדוד”, שתתמודד בבחירות הקרובות ב-30 לאוקטובר, הן הבשורה החדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שמאמינה שתחולל מהפכה פוליטית במועצה.
הן מכריזות שהן אלטרנטיבה מדויקת וברורה ו”שיהיה לתושבים למי להצביע”. התנועה היא שעומדת מאחורי הקמפיין המסתורי שרץ ברשת בשבועות האחרונים ונחשפה בהדרגה עם הסלוגן העוקצני-משהו “תודה לעסקני אשדוד, הגיע זמן הלביאות”.
הכוח הנשי
את הנהגת התנועה, שמצהירה כי היא מביאה בשורה רעננה וחדשנית לעיר ולתושביה שתשנה ותגוון את הרכב המועצה, מאיישות 16 מייסדות. לצד הלביאות המייסדות, שהחליטו “להפשיל שרוולים ובמידת הצורך לשלוף ציפורניים”, פועלת מועצת התנועה שבה חברים גם גברים. החזון, המצע והעשייה פונים לכלל הציבור באשדוד ללא הבדל מגדרי במטרה להתרכז בקידום איכות החיים באשדוד.
שחר אזולאי, לביאה. צילום: אורי קריספין
לדברי המייסדות, שיש להן ניסיון מעשי במערכות השונות, בוער בהן מה שקורה באשדוד והן החליטו לצאת מאזור הנוחות ולהיכנס לזירה הפוליטית העירונית “כדי להילחם על אשדוד, על הבית”. מדובר בנשים שהן “בעלות ניסיון חברתי, חינוכי וציבורי עשיר, נשים מקצועניות המעורות בחיי היום—יום בעיר על פניה השונים. נשים שהן אימהות, סבתות, סטודנטיות, גמלאיות, צעירות, נשים מובילות קהילה, בעלות עסקים, חברות הנהגות בית-ספריות, פעילות ציבור. נשים שעוסקות בחינוך, משפט, ספורט, תרבות, רפואה, מחקר ואקדמיה, איכות הסביבה, הייטק וכלכלה”.
הייצוג הנשי בפוליטיקה האשדודית, וכמובן לא רק בה, הוא ידוע. אם ניקח למשל את המועצה המכהנת, יש בה רק שלוש נשים מתוך 27 חברים סך הכול. אם כן, מדובר בתת-ייצוג, ועוד לא דיברנו על המרוץ לראשות העיר שבו הלביאות החדשות אינן מתערבות נכון לעכשיו.
הלביאות. מימין: נורית רוזנהפט, שחר אזולאי, שרון מרק, שרית ברונשטיין, נופר גבאי, מורן ויינר, אושרה אלמליח, אפרת נאור אוחיון, נונה אלטמן מור, תמרה פלג,
מיקי ארביב. צילום: אורי קריספין
לדבריהן, ברשימות שמתמודדות למועצה אין כמעט נשים, ואם יש כאלה, הן בדרך כלל לא משובצות בשלושת המקומות הראשונים. “הפוליטיקאים המקומיים עסוקים יותר במלחמות אגו אישיות מאשר בעתידה של אשדוד, והמפלגות המתמודדות שוב למועצת העיר הן אותו האדון בשינוי מגבעת”.
לדבריהן, “המציאות באשדוד זקוקה למשהו חדש, למפץ נשי מהפכני”. הן מגדירות את ההתארגנות שלהן ”מיוחדת במינה, הן בהרכבה והן בחזון ובדרך המיוחדת והמדויקת בה בחרנו ללכת”.
מודל התנועה, לדבריהן, מאפשר לכל אחת ואחד להצטרף לעשייתה, להשתתף בקבלת ההחלטות במועצת העיר ולהשפיע מהשטח על המדיניות העירונית. מדף הפייסבוק של התנועה, שבו מתפרסמים בין השאר טופס הצטרפות לתנועה ורשימות שמיות ארוכות של מצטרפים, עולה כי עד כה הצטרפו לתנועה אלפים מתושבי אשדוד, רובם המוחלט נשים. הן אגב ישמחו אם תצטרפנה אליהן גם נשים חרדיות.
שולפות ציפורניים
יו”ר התנועה, שתעמוד גם בראש הרשימה למועצה, היא שרון מרק (40) ילידת אשדוד, נשואה ואם לארבעה. היא בעלת רקורד עשיר של פעילות פוליטית שהחלה בבית הספר היסודי הדר, ששם נבחרה מרק, אז קינן, ליו”ר מועצת התלמידים: “אני זוכרת מערכת בחירות מאוד סוערת עם תוצרי דפוס וכובעים… וניצחון מתוק”.
היא בוגרת מקיף ג’ (למען הגילוי הנאות הייתה תלמידתה של כותבת שורות אלה, ר”י), סיימה תואר שלישי באוניברסיטת תל אביב ועבודת הדוקטורט שלה עסקה במודעות הסביבתית של תושבים באשדוד בעיקר ברובע ז’ החרדי וברבעים י’ וי”ג.
מס' 1, שרון מרק. צילום: אורי קריספין
לאורך השנים היא הייתה פעילה פוליטית במערכות בחירות מקומיות וארציות — “מכירה היטב את הפעילות מבפנים ומבחוץ” — באחרונה שבהן במסגרת יש עתיד, בין היתר במטה של מועצת הנשים של המפלגה. כיום היא חברה ב”מטה הירוק” של יש עתיד ושותפה לכתיבת המצע בנושאי סביבה וקיימות וכן בנושאים מוניציפליים. מרק הקפיאה זמנית את כל עיסוקיה המקצועיים, בהם תפקידה כראש המרכז לקיימות שהקימה במכללת אחווה וכמרצה לכלכלת אנרגיה בסמי שמעון, ומקדישה את כל זמנה למה שהיא מכנה הסטארט—אפ שלה לקראת הבחירות הממשמשות וקרבות.
ובחזרה לתנועת הלביאות. ההחלטה לקרוא לתנועה בשם זה נובעת, לדברי מרק, מכך שהלביאות בטבע חיות בלהקה. הלביאה עומדת מהצד, עוקבת, משחיזה ציפורניים ומחכה לקרב. ברגע של מצוקה של אחד מגוריה – משל לילדים בעיר — היא נכנסת לקרב, נלחמת עד הסוף ואחר כך חוזרת לעמוד מהצד ולעקוב איפה נוצרת הבעיה הבאה.
הרעיון להקמת תנועת נשים, אומרת מרק, היה של קבוצת חברות שהן לאורך שנים פעילות ציבוריות והתנדבותיות שעוסקות או עסקו בניהול בכיר או בכלל בעבודה במערכת הציבורית העירונית. לדבריה, כולן נקיות מפוליטיקה, “זה אחד העקרונות”.
“אנחנו סופר עסוקות”
מרק אומרת שהמייסדות גילו שלעמוד מבחוץ בפעילויות ההתנדבותיות שלהן כמו בפורום המאה (של הדוקטורים והפרופסורים של אשדוד, ר”י), בקהילת השוות (קהילת נשים מבוססת מיקום שמהווה קבוצת תמיכה באמצעות הפייסבוק, ר”י) או בשדולת ההורים, שהוקמה בשנה האחרונה ביוזמתה של מרק ובתמיכת שדולת ההורים בתל אביב, זה לא מספיק, וכדי להשפיע ולשנות עליהן להיכנס ולפעול מבפנים.
“לא ידענו מתי זה יקרה. חיכינו לרגע הנכון, ועכשיו אנחנו מרגישות שזה הרגע הנכון לשנות. אנחנו נשים סופר עסוקות ולא היינו עושות את זה אם לא זה לא היה חשוב לנו. אנחנו פה כדי להילחם על אשדוד ולהביאה למקומות הרבה יותר טובים. אם לא נעשה שינוי עכשיו, יהיה מאוחר מדי כי העיר הופכת יותר ויותר חרדית”.
ישיבת מועצת העיר. צילום ארכיון: עופר אשטוקר, אשדוד נט
לדברי מרק, “הלביאות רוצות לשנות את הרכב המועצה, שמשפיע על מנהיגות העיר, כך שייצוג החרדים בה, שהם מיעוט בעיר, יהיה תואם לאחוזיהם באוכלוסיית העיר. באופן זה גם צפוי שיחול שינוי בסדר העדיפויות של המועצה בין היתר בנושאי הדיון בסדר יומה של המועצה ובחלוקת התקציבים והמשאבים האחרים של העיר”. אגב, בקרוב תחשוף התנועה תוכנה שיזמה שתפלח את החומרים שדנים עליהם בישיבות המועצה ותנגיש אותם לציבור בזמן אמת.
בימים הקרובים תתפרסם רשימת המועמדות לבחירות, שבראשה כאמור עומדת מרק. הרשימה תיבחר מתוך מאגר המייסדות, ודעת הרוב תקבע. “אין לנו אגו ואין מלחמות על מקומות”, היא קובעת. לדברי מרק, שהתגוררה עם בעלה וילדיה זמנית במשך שנתיים בתל אביב ואותה היא מביאה כדוגמה ליחס מעולה של העירייה לתושביה: “סגני ראש העיר וחברי המועצה זמינים לתושבים בכל עת. ואילו כאן באשדוד יש ניכור גדול בין התושבים לעירייה. התושבים אומרים שאין עם מי לדבר בעירייה ואין להם מענים, והם, התושבים, אינם גאים בעירם. את זה הלביאות מתכוונות לשנות ולגרום לתושבים לחוש שייכות לעיר”.
יש דיבורים על איחוד אפשרי של רשימות צעירים וכוחות חדשים כדי למנוע בזבוז של אלפי קולות על רשימות שלא יעברו את אחוז החסימה.
“אנחנו נחושות בדעתנו להתמודד בבחירות עד הסוף. בינתיים אנחנו לא רואות אפשרות להתמודדות משותפת עם רשימות אחרות. המצע שלנו, שייחשף בימים הקרובים, מתייחס בין היתר לחינוך, לדיור, לתעסוקה, לזוגות הצעירים, להשכלה הגבוהה, להסכם הגג ולמשבר השבת”.
במי אתן תומכות לראשות העיר?
“בשלב הנוכחי עדיין לא החלטנו במי נתמוך לראשות, אם בכלל”.
“הגיע הזמן שלנו”
מי שצפויה להשתלב במקום מספר שתיים ברשימה היא סגנית יו”ר נעמת בארץ, עורכת הדין אריאלה אפריאט.
עו"ד אריאלה אפריאט. צילום: אורי קריספין
“שרון פנתה אליי לפני שבועות מספר, שקלתי והחלטתי להצטרף”, היא אומרת. “אני מוכרת בעיר, ילידת העיר, גדלתי פה, והגיע הזמן שנעשה מהמקום שלנו, הנשים. התנועה מורכבת מנשים אך היא מייצגת נשים וגברים כאחד. מן הידועות שאנחנו, הנשים, בדרך כלל מונעות יותר מארגון ועשייה ופחות משנאות ואגו, לכן נהיה משב רוח מרענן במערכת הבחירות ובמועצה”.
מה אתן רוצות לשנות?
“אני באה מבית מסורתי ואני ממש לא נגד החרדים, אבל כן נושאת את הדגל של רצון לשמור על הצביון של אשדוד כעיר שכולם יכולים לחיות בה בהרמוניה, כך שאף צד לא ייפגע. חשוב שניתן לראש העיר שייבחר רוח גבית בנושא הזה”.
מה המצע שלכן יכלול?
“הרבה מאוד דגש על חינוך, דאגה לילדים שלנו, תעסוקה, תרבות פנאי. הגיע הזמן שיהיו פה קריית ספורט עם קאנטרי ובריכה ראויים לשמם. בכלל, אני הייתי רוצה למתג את אשדוד כחלק מגוש דן ולא כחלק מדרום הארץ”.
התנועה לא מביעה בינתיים עמדה במי היא תומכת לראשות.
“נכון, התנועה כתנועה לא מדברת כרגע על תמיכה במועמד כזה או אחר, אבל אני אישית תומכת ביחיאל לסרי ואינני מסתירה זאת”.
דמות נוספת בתנועה היא נונה אלטמן מור שגם משמשת דוברת. היא הייתה בעבר מנהלת מרכז הצעירים “כיוונים” שפועל במסגרת מינהל החינוך בעיריית אשדוד.
פיצול מול איחוד
על רקע ריבוי הרשימות שבאות במטרה לשנות את הרכב המועצה והחשש מפיצול קולות שיסתיים במפח נפש עולה קריאה לאיחוד. בבחירות המקומיות הקודמות יותר מ-17 אלף קולות “הלכו לפח” על רשימות שלא עברו את אחוז החסימה ולא נכנסו למועצת העיר. הסיוט הגדול של המתמודדים הוא שהפיצול בין הרשימות יביא לתוצאה דומה גם בבחירות הקרובות. בעיקר נכון הדבר ביחס לכמה רשימות שמזוהות כצעירות ופחות או יותר פונות לאותו אלקטורט. במקביל עולה לחלל האוויר נושא האיחוד האפשרי שלהן או של חלקן, דבר שלא קרה בבחירות הקודמות, בין השאר משיקולי אגו, כך טוענים במערכת הפוליטית בעיר.
פיצול או איחוד?
בתנועת אשדודים בראשות יניב קקון, שמתמודדת זו הפעם השנייה למועצה, הודיעו השבוע שהם בעד איחוד. “מי שבאמת רוצה לשנות את הרכב המועצה, מי שרוצה למנוע פיצול קולות, חייב להתאחד באופן שלא יסכן קולות שילכו לפח”, אמר קקון. “אנחנו מציעים ליצור סקר משותף, שבו מי שלא עובר את אחוז החסימה ומבזבז קולות לשווא יתמוך בכוחות שעוברים”, הוסיף.
התקדים של אלעד
רשימת “לביאות אשדוד” היא רשימת הנשים השנייה שמתמודדת בבחירות לרשות מקומית. קדמה לה רשימת אימהות חרדיות בראשות מיכל צ’רנוביצקי שהתמודדה בבחירות האחרונות לפני 5 שנים למועצת העיר החרדית אלעד. הרשימה אמנם לא זכתה לייצוג במועצת אלעד, אך הצליחה להשמיע את הקול הנשי במערכת הבחירות.
לנשים בפוליטיקה המקומית יש ערך מוסף ולפי מחקרים שנערכו בחו”ל עולה שנשים המחזיקות בתפקידי מפתח רגישות יותר לנושאים חברתיים, הקשורים לעתים קרובות גם עם אינטרסים של נשים. נמצא כי ברוב המקרים נשים מביאות דפוסים אחרים: הן מנהלות אחראיות, ענייניות, לומדות, מקבלות החלטות שקולות, אמינות, קשובות לצורכי הציבור ומחוברות לאוכלוסייה בשטח. הן נשות ביצוע.
ממאמר של מורן נגיד, שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי זיקתן החזקה של נשים לפוליטיקה המקומית קשורה לעובדה שיש נושאים שקשורים לתשתית הבסיסית של שרותי התושב בעיר ומצויים על סדר יומה של הרשות המקומית והם מוכרים לנשים ונוגעים להן.
נשים מתמודדות בבחירות לרשות מקומית במטרה להשפיע בנושאים הנוגעים למרחב חייהן, למשפחותיהן ולילדיהן, והן מבקשות לחולל שינוי בתהליכים המקומיים של קבלת ההחלטות החסרים לדעתן נקודת מבט נשית ואימהית.
