השחקנית והקולנוענית יעל צפריר—ארד (42), שנולדה וגדלה באשדוד, ממשיכה לעשות חיל. “שאריות”, סרט הגמר הקצר שכתבה וביימה במסגרת התואר שסיימה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, זכה השבוע בפרס חדש שהתווסף לשורת פרסים ארוכה שבהם הוא כבר זכה. הסרט הוכתר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי שהתקיים בסן פרנציסקו בארצות הברית כסרט הדיגיטלי הטוב ביותר.
“שאריות” הוא סרט פיוטי, עדין ועשוי ברגישות רבה, שעוסק בבני זוג בגיל השלישי. רוחמה (ששמה לקוח מהשיר “סיפור אהבים” שכתב דוד אבידן, ר”י), שאותה מגלמת אירית גידרון, סועדת באהבה ובמסירות רבה את בעלה דוד (ששמו זהה לשמו הפרטי של המשורר אבידן, ר”י), שאותו מגלם אבי פניני.
הבעל נטול יכולת דיבור, מרותק לכיסא גלגלים ומשותק בכל גופו, למעט אצבע אחת שהוא יכול להזיז. “הוא אדם מיני מאוד, נוכח, מבין וחי. היא מצד אחד אוהבת ומטפלת ומצד שני לא יכולה לחיות. היא נמצאת בקונפליקט בין הטיפול במי ששייך לעבר לבין מישהו שמציע הזדמנות בהווה, תייר צרפתי, שאותו מגלם אילן חזן. הסרט נותן חומר למחשבה, מציב דילמות, אך לא נותן תשובות. כל בחירה היא לגיטימית.
יעל צפריר ארד כשזכתה בפרס בתחרות בסין
לזוג אין ילדים, ולבעל אין מטפלת זרה. רואים אותם בחיים נורמליים: בבית קפה, בהאזנה למוזיקה, בטיול, וכשהיא מענגת אותו מינית, הוא דורש עוד סקס. “רואים דיאלוג. העלבתי את הקושי. לא רציתי לדרוך יותר ממה שזה צועק החוצה. הצופה משלים את הפערים”, אומרת צפריר—ארד.
יעל צפריר. צילום: עזרא לוי
הפרס הראשון בו זכה הסרט היה ציון לשבח במסגרת “בחירת המבקרים” בפסטיבל סרטי הסטודנטים בישראל שהתקיים באוקטובר 2017. מאז התקבל הסרט לפסטיבלי סרטים רבים ברחבי העולם, שזה הישג מקצועי בפני עצמו, בהם בשנחאי בסין, בטאלין בירת אסטוניה, בקפריסין, בפריז, בטורונטו בקנדה, באנג’לינה גורה בפולין, ביוהנסבורג בדרום אפריקה ובטאוס שבמדינת ניו מכסיקו בארצות הברית.
צפריר ב"הישרדות". צילום מסך מערוץ 10
בחלק מהפסטיבלים זכה הסרט בפרסים, ובהם הסרט הבולט בסרטי אסיה בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים שהתקיים בבייג’ין בירת סין, בתואר חביב השופטים בפסטיבל הסרטים העצמאיים האירופי שהתקיים בפרנקפורט, בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל סרטי סטודנטים בניו דלהי בהודו ובשלושה פרסים בפסטיבל בינלאומי לסרטי סטודנטים בבלגרד בסרביה: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר.
צפריר—ארד מתגוררת כיום בתל אביב ומגיעה לעיתים קרובות לאשדוד, שבה גרים הוריה ובני משפחה נוספים. היא נשואה לאבנר ארד ואם לאיתמר ולאמה. לפני 17 שנים סיימה את לימודיה בבית הספר למשחק ניסן נתיב, ויש לה רקורד מרשים במשחק.
יותר מעשור היא שיחקה בהבימה וכמו כן בתיאטרונים מ.ר.א.ה. ותמונע וכן בפסטיבלים שונים, בסרטי טלוויזיה ופרסומות. את הבקרים הפנויים היא ניצלה, בין היתר, ללימודי קולנוע, שנקטעו לראשונה כשנסעה לפני יותר מעשור לצילומי העונה הראשונה של תכנית הריאליטי “הישרדות” שבה נמנתה עם חמישיית הגמר.
בהמשך נקטעו לימודיה שוב בעקבות לידותיה, ואז גם התחילה לכתוב את התסריט של “שאריות”. לפני שנתיים נפלו עליה השמיים, כשהתברר לה שחלתה בסרטן שד אגרסיבי שלב 2, סוג שמתים ממנו. אף על פי שבעקבות המחלה וכל הכרוך בטיפול בה לא היה לה כוח להמשיך ולעסוק בסרט שכתבה וביימה היא לא ויתרה והחליטה לסיימו.
“מבחינה מסוימת המחלה הייתה מתנה, אחרת הייתי מתחרבשת עוד זמן עם הסרט. יצרתי את הכי טוב שיכולתי במסגרת המצב, התנאים והתקציב שהיו לי”, היא אומרת.
