בתחילת השבוע, מבלי לדעת מה יהיו תוצאות הבחירות, סגרתי לי ולבן זוגי חופשה ברומא, איטליה, כי אני צריכה לנוח ורוצה להבטיח לעצמי קצת שקט אחרי תקופה סוערת ומאתגרת. כך שבזמן שאתם קוראים את הטור הזה, אני אי שם ברומא, סביר להניח מנשנשת פיצה או ג’לאטו אחרי הבחירות, וכמו שאבא שלי כתב לי וריגש: “גם את רומא לא בנו ביום אחד, ואין לי ספק שהכוכב שלך ינצנץ עוד למרחוק”. אז שלא תחשבו שאני עומדת להיעלם לכם.
היה לי הכבוד לרוץ למועצת העיר אשדוד ברשימתו של ראש העיר הנבחר ד”ר יחיאל לסרי. למרות העובדה שנכחתי כעיתונאית במערכת הבחירות הקודמת וביקרתי לא פעם בישיבות מועצת העיר, רק בחודשיים האחרונים טעמתי את הפוליטיקה באמת.
איך לומר? עם כל ההתרגשות והאקשן הטמונים בדבר, יש גם המון עצבים, אנשים גיבורים מאחורי מקלדות, אי הבנות ולצערי המון, אבל המון לכלוך. גיליתי שלא הפוליטיקה מלוכלכת, אלא אנשים העומדים מאחוריה עם דעות נחרצות שמוכנים לתקוף, לגנות, להאשים, לגדף ולקלל כל מי שדעתו שונה משלו, גם אם מעולם לא עשה דבר שפגע או אכזב אותם — הם המלוכלכים. מהצד השני, אגב, גיליתי שיש אנשים שבוחרים לעשות טוב, ואיך לומר? כמו בסרטים, הטוב בסוף מנצח.
הודעה שקיבלתי מאבא
אז חברת מועצת עיר אני לא אהיה בחמש השנים הקרובות, ועדיין, מכיוון שמדובר בתפקיד התנדבותי גם ככה, אני מציעה לתת מעצמי בהתנדבות למען העיר אשדוד כדי לעשות, לשנות, לגשר, להסביר ולחבר. הלוואי שהמתמודדים האחרים יגידו דברים כאלה, ובעיקר אלו שכן נבחרו להיות חברי מועצה.
פוחדים שאשדוד תהפוך לחרדית?
המתמודדים האחרים לראשות העיר לקחו את מחאת השבת והפכו את תושבי העיר החרדים לאויב הגדול ביותר. אז רק סדר קטן בעניין הזה: עד למחאת השבת עסקים שעבדו בשבת קיבלו קנס אחת לשבועיים בערך, ומאז שנגמרה כבר לא מקבלים. מוזמנים לבדוק. אני חילונית ואין לי יותר מדי קשר לא לאגודה ולא לש”ס ובלי קשר לא הייתי רוצה לראות את אשדוד סגורה בשבת, להפך, אז כשמחאת השבת הייתה באוויר הייתי נגדה והצהרתי שאף אחד לא יתעסק לי בחיים ושמחתי שהסדר שב לכנו.
ועכשיו, מה עכשיו?
הם, שלא הצליחו לאחד רשימות, שלא הצליחו להוריד את מועמדותם לראשות העיר כי חולמים על עצמם בכיסא, הם שהבטיחו לכם מהפכים תוך 100 ימים — הם אלו שחייבים סוף סוף לתת לאגו שלהם לנוח, ואם הם מדברים עשייה חיובית למען תושבי אשדוד, הם אלו שצריכים להקים קואליציה עם ראש העיר הנבחר ולא לתת לחרדים שוב לנהל את העיר. האם הם יצליחו? ספק בלבי, אף על פי שאני מייחלת לכך. כאישה, כחילונית, כצעירה שאוהבת את אשדוד.
ומה יקרה אם תוקם קואליציה עם החרדים?
כלום ושום דבר, שכן זה מה שהיה קודם לכן, וכאן בדיוק כל ההפחדות והשנאה שניסו לזרוע בכם יורדים לטימיון. הסטטוס קוו שראש העיר דיבר עליו, שמבטיח שמירה על הקיים הוא זה שיהיה.
אז תודה לכל מי שתמך, ששלח הודעה, ששיתף פוסט בפייסבוק, שהתקשר ובירך, שעודד ונתן בי רוח לעשות אף שפוליטיקה זה לא קל, בעיקר לא למישהי רגישה כמוני.
תודה גם לתקופה הזו עצמה שהראתה לי מי מהסובבים אותי אוהב להתקרבן ולהאשים, מי עושה באמת, מי יודע לפרגן מכל הלב ומי נעלם כשצריך אותו קרוב — זה היה שיעור מטורף לחיים בפרק זמן כל כך קצר ומאסיבי.
תודה גם לכם, המלעיזים, שלא רק שלא הצלחתם לברך על הזכייה/ לקפל את הזנב, גם המשכתם ביום שאחרי להקניט, לעקוץ ולשלוח אותי לקנות בגדים צנועים… תתביישו לכם (!) אך דעו שכל דבר שאעשה כאן באשדוד למען האחר הוא מפני שאכפת לי ומכיוון שאני מאמינה באנשים, ביושרה, באהבה, וכן, אני בוטחת ומאמינה בד”ר יחיאל לסרי, ראש העיר למוד הניסיון והערכים, שיידע לנהל את העיר הזו בצורה הטובה ביותר.
מאחלת לעצמי עוד שנים ארוכות של עשייה, ולעיר אשדוד — אנשים שבאמת עושים ולא רק מדברים ושממש לא תישאר כפי שהיא, שרק תלך ותשתפר, תתפתח ותתעצם.
עד העונג הבא!
