הבחירות מאחורינו. כמו בכל חמש שנים מרגע קבלת התוצאות, המפתיעות יותר והמפתיעות פחות, מקבל ראש העיר הנבחר את חלקי הפאזל, החלקים מהם תורכב הנהגת העיר לחמש השנים הבאות.
אין ספק שאילו יכול היה ראש העיר הנבחר בפעם השלישית ד״ר יחיאל לסרי לבחור את החתיכות בעצמו, הוא היה בוחר אחרת לגמרי. בתור התחלה הוא היה בוחר עוד כמה חלקים לעצמו.
את הפאזל מתחיל ראש העיר שלנו עם 13 חתיכות בטוחות, שאותן הוא שומר קרוב לחזה. השתיים שלו, השש של ש״ס, הארבע של אגודת ישראל ואחרון חביב… משה בוטרשווילי ששוב הימר נכון.
במועצת העיר של 2018 יש מקום ל-29 חברי מועצה ולא 27 כמו לפני חמש שנים, זאת למי שלא יודע בעקבות צמיחת כמות התושבים ביחס ל—2013, כך ש-13 המנדטים הנאמנים מראש ליחיאל לסרי לא מאפשרים לו להקים קואליציה בהזמנה.
החגיגות במטה לסרי בלילה שבין 30 ל-31.10. צילום: פבל
ייאמר לזכותו של לסרי שעוד בנאום תחילת הקמפיין ולאורכו תמיד ציין שכולם יוזמנו לקחת חלק בהנהגת העיר (חוץ מהלן גלבר, שאותה החרים גבי כנפו), בכך יצר לסרי עמדת פתיחה טובה לצרף גם את אלה שלא תמכו בו בגלוי, ובמידה מסוימת אף את אלה שנאבקו בו עד חורמה.
אבל גם כאן יש תמרור אזהרה ראשון. מי שלא תמך, לא הזדהה עם מתמודד אחר ולא ״התלכלך״ נכנס ישירות לעדיפות ראשונה. מי שלא תמך, לא הזדהה עם מתמודד אחר, אבל לא חסך בביקורת, ייכנס לעדיפות שנייה, ומי שתמך בהאשטאג #לסריהביתה ייאלץ לחכות בתור ולקוות לטוב.
התיאוריה הזו הופכת פחות רלוונטית אם הצלחת לגייס שישה מנדטים. וזה אומר בעברית: אם קוראים לך שמעון כצנלסון. משא ומתן ענייני עם כצנלסון יכול לשחרר הרבה מאוד לחצים לראש העיר.
עוד משהו שיכול להכריע את הכף לזכותו של שמעון כצנלסון הוא הכוח הצעיר והאיכותי שהוא הוסיף לרשימה, חצי מששת המנדטים הם כוחות חדשים וצעירים שיכולים להשתלב בהנהגה העתידית של הסיעה ולתת את הטון בעשורים הקרובים.
נקודת הפתיחה קופצת מיד ל-19. יספיקו לו "הלביאות", שניהלו קמפיין נקי מהכפשות כדי להגיע ל-21 מנדטים, ופה באופן עקרוני הוא יכול לעצור ולהתחיל לתפור חליפה לטקס כינון המועצה.
אבל הוא יוכל להרחיב באופן משמעותי עוד יותר ולהכניס גם את "אשדודים", דם חדש וטרי למועצה ואולי את אלי נכט, אם לא יקבל וטו מהמפלגות החרדיות, מה שיקפיץ את העוגה ל-25 מנדטים מתוך 29, ולמעשה משאיר את אלי לחמני ואת הלן גלבר על ארבעת המנדטים שלהם באופוזיציה. נכון לכתיבת שורות אלו לא צורפה אף אחת מהסיעות, מה שבהחלט יכול להשתנות בכל רגע נתון.
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
בנקודה הזו יתחילו להישקל השיקולים האסטרטגיים ארוכי הטווח. לחמני הוכיח שבפרק זמן קצר הוא יכול להוות אלטרנטיבה לשחקנים הוותיקים, וזה לא סוד שדווקא הוא היה כאב הראש הכי גדול של לסרי, החשש מסיבוב שני שבו לחמני מנצח את כצנלסון (וזה לא היה כל כך רחוק) היה התרחיש הנוראי מכול.
הכנסה של אלי לחמני לקואליציה (במידה שהוא בכלל מעוניין) היא סיכון לא קטן לעתיד. לחמני, שכבר הצהיר מעל כל במה שהוא פה כדי להישאר, עלול לקבל במה איכותית לפעולה פורייה ובעוד חמש שנים לבוא לציבור האשדודי גם עם עשייה ממשית וגם עם קציר של זרעי בחירות 2018. מצד שני, לסרי ישמח לאופוזיציה רגועה ולא נושכת עם מנדט אחד של הלן גלבר שתיכנע למרות אופייה הלוחמני ל-28 מנדטים.
לכאן נכנסים החישובים הפוליטיים הקרים. כאן באים לידי ביטוי החושים החדים של כל פוליטיקאי, לכאן נכנסות בדיוק תחושות הבטן, אלה שתמיד מחליטות בסופו של יום.
עו"ד חנוך דרך ארליך. צילום: פבל
דמויות חדשות, כמו עו״ד חנוך דרך ארליך, סטלה ויינשטיין ועו״ד אורית אלמוזלינו, יכולות לתרום ערך משמעותי ולייצג פלחי אוכלוסייה שלא יוצגו. יחד עם שרון מרק ו"הלביאות", יניב קקון ו"אשדודים" ואלי נכט מהסיעות החדשות שנכנסו — הן יכולות להיות משב רוח רענן.
מה עוד השתנה במועצה? חמש סיעות חדשות נכנסו, שלוש מהן מובלות על ידי אנשים/נשים חדשים/ות לגמרי ("הלביאות", "עתיד אשדוד" ו"אשדודים"), ועוד שתיים עברו מטמורפוזה, כשסיעה אחת התפצלה לשתיים ("קומנדו אשדוד" של הלן גלבר ו"אשדוד תנצח" של לחמני), והאבסורד הגדול הוא שמוביל אותה רשימה, צבי צילקר הוותיק, לא הצליח להיכנס. עוד הוכחה לכמה אכזרית היא הפוליטיקה.
מאיר אברז'ל ויניב קקון, יו"ר תנועת אשדודים. צילום: עדי זלק וינר
מה לגבי נשים? מועצת העיר הכפילה את כוחה משלוש לשש נשים, מה גם שלא מדובר בנשים שבאו לקשט את מועצת העיר. ומה הקטע של עורכי דין ופוליטיקה? בספירה מהירה לא פחות מחמישה עורכי דין ייצגו אותנו במועצת העיר: גבי כנפו, אלי לחמני, אופיר לסרי, חנוך דרך ארליך ואורית אלמוזלינו, וככל הנראה שכחתי מישהו. זוהי תופעה בהחלט מעניינת ונקודה למחשבה, רק מציין.
ד״ר אפרת נאור אוחיון, מספר 2 ברשימת "הלביאות"
זו העוגה. יש בה הרבה סוכר ויש בה גם קצת מלח, ראש העיר שקרא לכולם להיכנס לעידן של שלום, סליחה וכפרה יצטרך לשים לא מעט מטען כבד בצד ולהמשיך עם לב כבד הלאה. התוצאות לא לגמרי לטובתו וגם האווירה האשדודית.
אולם עם נשימה עמוקה ומחוות כמו פתיחת הלשכה לתושבים שעליה הצהיר השבוע, יכול לסרי ב-10 אצבעותיו לפתוח באשדוד עידן חדש וליישר קו של עשור.
למורת רוחם של לא מעט מתושבי העיר הכדור אצלו, ורק אצלו.
