סיפור של חלמאות ובעיקר זלזול ליוו את תושב העיר אשר לצורך הכרה בתאונה אותה עבר כתאונת עבודה, נדרש להתערבותו של עו"ד איל כהן ממשרד עורכי הדין כהן-קריסי מאשקלון – מומחים בדיני נזיקין. כל זאת לאחר שנדרש להוציא הוצאות מיותרות, ולנהל הליכים משך יותר משנה וחצי עד שזכה להכרה, והכל לאחר וכתוצאה מכך שהרופאים שטיפלו בו לא ציינו במסמכים שהוא נפגע בעבודתו, כפי שאכן קרה בפועל. בנוסף , לא רשמו הרופאים את מכלול פגימותיו מן התאונה ואף ערכו אבחון ראשוני שגוי.
לפני מספר שנים במסגרת עבודתו בחברה לגינון ופיתוח, בעת משיכת יציקת בטון הרגיש לפתע האיש כאב חד בכתפו ובצווארו. בעקבות הכאב הפסיק את עבודתו, פנה לרופאת המשפחה שלו וסיפר לה שהוא סובל מכאבים בצווארו, בכתפו ובבית החזה בעקבות אותה תנועה חדה שביצע במהלך עבודתו. זו לא טרחה לרשום הן את העובדה כי נפגע בעבודתו והן את מכלול פגימותיו, אלא הפנתה אותו לטיפול נמרץ לאחר שאבחנה אותו בטעות כמי שיש חשש שסובל מאירוע לבבי והכל למרות שהוא ציין באוזניה כי הוא כלל לא סובל מכאבים באזור הלב.
התובע שסבר כי בכך הסתיימה מסכת הטעויות, גילה כי המסכת אך הייתה בתחילתה.
מיד עם שחרורו מבית החולים פנה התובע למרפאה לצורך קביעת תור דחוף אצל אורטופד. "הדחיפות" לא עזרה, והוא הגיע לאורטופד רק כשהתפנה התור הראשון, שלושה שבועות לאחר התאונה. בעת הגיעו למרפאה התובע ציין בפני האורטופד כי נפגע בעבודתו אולם זכה ליחס מזלזל, חוסר רצון לרשום את תלונותיו והפנייתו לבדיקה תוך אבחון שגוי של מצבו של התובע.
בכך לא תמה הסאגה.
ארבעה ימים לאחר מכן הגיע התובע שוב לרופא האורטופד ביקש ממנו לציין כי מדובר בתאונת עבודה ואת תלונותיו אולם זכה לתשובה המקוממת מן האורטופד שציין כי הוא "לא רושם שום דבר, אני לא פקידה".
אם לא די בכל אלה, רק לאחר שהתקבלו תוצאות בדיקותיו של התובע והתברר כי הוא סובל מקרע בכתפו ומחבלות בצווארו, חודשיים לאחר התאונה, או אז רשמה רופאת המשפחה וזו בפעם הראשונה את מכלול פגימותיו ואת היות התאונה תאונת עבודה.
הרופאה אף ניסתה לתקן את טעותה הראשונית ולפנות לאורטופד על מנת שזה יתקן ו/או יוסיף את מלוא העובדות לתיק אולם גם היא זכתה למנת קיתונות מן הרופא.
בעקבות השתלשלות האירועים האומללה והסחבת הרפואית לא הכיר הביטוח הלאומי בתביעתו של התובע בתאונה כתאונת עבודה, כמו גם, לא הכיר בקשר בין פגימותיו בכתפו בה נגרם לו קרע ובצווארו בו סבל מהגבלות.
בלית ברירה, וכאמור, פנה התובע לעו"ד כהן איל וזה לאחר ניהול הליכים מול המוסד לביטוח לאומי זכה להכרה אשר גם לאחריה נדרש במסגרת וועדות הביטוח הלאומי להילחם על הוכחת קשר סיבתי בין כל פגיעותיו לתאונה.
בסופו של יום, האורטופד, כך התברר לתובע הודח מעבודתו כתוצאה מהצטברות תלונות כנגדו ו/או משיקולים השמורים עם הקופה, התאונה הוכרה כתאונת עבודה ולתובע אף נקבעו אחוזי נכות בגינן קיבל פיצוי מהביטוח הלאומי.
יחד עם זאת, להשיג את כל אלה נדרש התובע לפנות לעו"ד כהן איל, לנהל משך שנים הליכים משפטיים, להוציא הוצאות רבות ונגרמה לו עוגמת נפש מרובה, ובגין כל אלה הוגשה תביעתו כנגד הקופה.
באשר להגשת התביעה ציין עו"ד כהן כי "הרופאים עושים מלאכת קודש ויש לברכם על כך. אולם במקרה דנן הפרו הרופאים במיוחד רופא האורטופד את חובותיו הבסיסיות לתת שירות ולבצע בדיקה נאותה תוך מתן יחס סביר ומקצועי לתובע, ויש רק להצר על כך. מדובר במקרה חריג שאינו משקף את הכלל, ומוטב כי המקרה כלל לא היה מתרחש וגורם לתובע להוצאות ולעוגמת נפש מיותרת".
מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה, כי התביעה אכן הוגשה והתקבלה על ידי הלשכה המשפטית שלה. לאומית הגישה כתב הגנה והנושא יידון בינואר הקרוב.
