חיי לילה טוב

באשדוד, המונה רבע מיליון תושבים, יש כ-20 פאבים וברים. שלושה פאבים נסגרו ממש בחודשים האחרונים. אחד מהם — קאוואלו — שהבעלות בו התחלפה, ספג לפני כשבועיים נזק, כאשר צעיר תושב העיר הצית את הכניסה למקום לילה לאחר שבילה שם. בעלי עסקים מסביב הבחינו בשריפה, מיהרו וכיבו את האש באמצעות מטפים.

אבל מלבד אירועים חריגים, מקומות הבילוי שפעילים בעיקר בלילות מתמודדים עם מציאות לא פשוטה, ולא אחת מתקשים לעמוד על הרגליים.

תנודות במצב הכלכלי, מתיחות ביטחונית, קושי להתמודד עם מחירי הארנונה ועם הדרישות שקשורות לרישוי, לעיתים גם הגדרה בעייתית של התב”ע — כל אלה עושים את החיים קשים.

על פי הסטטיסטיקה, אחד מתוך שלושה בעלי עסק בתחום המסעדנות נסגר בארץ בשנה הראשונה, אבל האם מדובר במקריות או במציאות מורכבת שבה צריך לעצור את הרכבת ולהתבונן? כזכור, לפני הבחירות התייחס ראש העיר לנושא הצעירים בעיר ופרסם כי בקדנציה הקרובה בכוונתו לשים דגש על דור העתיד בתכנית “אשדוד — 2025 למען צעירי העיר”. לדבריו, “יש לנו עוד הרבה עבודה, לא הספקנו הכול, ובשנים הבאות נרכז מאמץ מיוחד בכל מה שקשור לצעירים — בין אם השכלה גבוהה, דיור, תעסוקה וכן פעילויות פנאי ובילוי”.

רגע לאחר הבחירות ולפני כינון מועצת העיר החדשה, החלטנו לשפוך קצת אור על תחום חיי הלילה באשדוד, להכיר את האנשים שלא קל להשיג בשעות הבוקר,, ולהבין דרכם מה יש להם להציע לכם (ויש). לחלקם גם יש ביקורת על ההתנהלות בעירייה ועצות לשיפור, אם בנושא הארנונה, הצעה לפתיחת שאטלים (שירות הסעות) או הרצון להקלות לעסקים מתחילים.

אור הירח

בין שמדובר בבעל פאב טרי, בברמנית שנמצאת בתחום זה 15 שנה או בבעלי פאב עם רזומה של כמה שנים טובות — לכולם יש דבר אחד משותף — בירה מהחבית ואג’נדות. הכרנו קצת לעומק את בן מוזס, אבי כהן, מישל שריקי, רזיאל רגב, דניאל סבג, דורון בנישו ודיאנה אלקובי, שמכניסים לא מעט צבע ואור לאשדוד, דווקא כשהיא מתחילה להחשיך.

מישל שריקי, בן 31 מאשדוד, והבעלים של פאב זרם זה קרוב לחמש שנים, מתחילתו כמובן. חיי הלילה בשבילו החלו מגיל 15 באשדוד. “אני נוהג לטייל הרבה בעולם, ומכל מקום לוקח השראה קטנה, וזה בעיקר השפיע על הפאב — סנגריה וצ’ורוס ממדריד ובירה בלגית חדשה שנקראת דליריום”, מספר שריקי.

 פאב "הזרם"
קהל: גילאי 19 ומעלה
קונספט: מסלולים – 6 סוגי מסלולי רכישת אלכוהול בעלות של 69 שקלים – 110 שקלים
שעות פתיחה: ימים שני עד שבת
זמן כיבוי אורות: שתיים בלילה, מדליקים את האור ומכבים את המוזיקה.
שבת מנוחה או בועטת: בועט

באי הערב, בפאב ה"זרם" בעיר. צילום: מירב טל

מתי אתם פתוחים?

"מ—21 עד 2 בלילה, אז מדליקים את האורות. האידיאולוגיה אחרי זה היא שהחל מ—2 בלילה שאר המקומות בקונספט של חיי לילה אמורים לפרוח, אם זה מזון מאוחר או אנדרגראונד — שזה הכיוון הבינלאומי של מוזיקה. אני הייתי בארה”ב תקופה מסוימת, ושם הייתי מופתע שכל המקומות נסגרים בשעה הזו, אבל מצד שני בשעה הזו כל המועדונים נפתחים”.

אבל אין מועדונים באשדוד.

“זו הבעיה, שאין מועדון באשדוד, אבל אני עדיין שומר על האידיאולוגיה הנכונה שיום יבוא וייפתח, ואז אני אוכל לשלוח אליו את הבליינים שלי ב—2 בלילה. מתחילים תרבות מהתרנגול, לא מהביצה. אני אישית לא פותח מועדון, כי אני חושב שיש לזה השלכות, אני נשוי ורוצה להקים משפחה, אז עברתי את השלב הזה, אני חושב שהגיע הזמן שהצעירים ייקחו את המושכות ויצעדו קדימה וישנו”.

אז מי זה התרנגול?

כרגע מדובר במשרד תכנון ובנייה שיושב תחת העירייה, צריך להכניס תב”עות (תכנית בינוי עירונית) נוספות באזור התעשייה לרבות בארים, מסעדות, מקומות בילוי. כרגע הרשימה מונה חנות למוצרי קרח, חנות למכירת שמנים, לטוויית אריגים — דברים שיצאו מהתרבות הצרכנית בשנות ה—60, ועדיין לא עודכנו למרות שאנחנו כבר ב-2018”.

שריקי מוסיף, “בעצם יש צורך לעשות שינוי במבנה מהיסוד שלו, והדבר מצריך כמות עצומה של זמן ומשאבים. לכן בעלי הפאבים מגיעים למצב שהם עובדים בלי רשיון עסק, כי העסק לא מתאים לייעוד של המבנה. לכן העירייה מוציאה צווים, והרבה מקומות נסגרים”.

“המון בירוקרטיה”

לעומת שריקי, שנמצא זמן לא קצר בסצנת הלילה באשדוד, נכנס אליה לאחרונה בעליו הנוכחיים של הפיגל המחודש דניאל סבג, בן 22 מאשדוד, אשר רואה את הדברים בצורה אחרת ואולי אפילו מצא פתרון לעניין עלות הארנונה.

סבג הוא אולי אחת הדמויות היותר צעירות בחיי הלילה הנוכחיים בעיר. “הפיגל הישן והידוע היה של אבי ואבישי, קניתי מהם את המקום, עשיתי קצת שינויים וביוני האחרון, ב-18.6, פתחנו”.

פאב ה"פיגאל"
קהל: 18+
קונספט: מוזיקת רוקנרול – ישראלי ולועזי ובקרוב תצפו גם לבמה פתוחה של להקות מאשדוד והאזור.
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי ומוצאי שבת בשעות 21:30 עד 3:00 לפנות בוקר.
שבת מנוחה או בועטת: שבת מנוחה

ספר קצת על תהליך פתיחת המקום המחודש.

“מדובר בהמון בירוקרטיה, אבל אין ספק שהוקל לי מהפתיחה ואני שולט ביותר חופשיות על העסק. הגשנו הכול, ואוטוטו צריכים לקבל רישיון. כמו כל בעלי העסקים הוא מתעכב, אבל יש את כל האישורים הנדרשים. אגב, הם מאוד התפלאו ממני בעירייה, זה היה מאוד מהיר, אני אוהב שהכול מטופל בזמן, לא אוהב להתעכב”.

מה היית משפר כדי להקל על תפעול המקום?

אז בתחילת העסק, כשראיתי את הארנונה נבהלתי, מדובר בכמה אלפי שקלים. אבל יצא לי לדבר עם בעלי העסקים באזור, כמובן שהתחברנו יותר, ולאחר ייעוץ ובדיקה קפדנית הצלחנו להוריד את מחיר הארנונה משמעותית. יש כמה דברים שמפחיתים את המחיר, כמו סיווג המקום — סיווג המקום כמועדון, פאב או מסעדה משנה את האופי של המקום ומשפיע על הארנונה. גם גודל המקום משפיע, מסתבר שהגודל כן משפיע, ואם יש קומה שנייה, אבל לא בפעילות, היא יורדת מהשכר של הארנונה, וגם במידה ולא כל הימים המקום פעיל, זה גם אמור להוריד מעלות הארנונה. העלויות האלו הן דבר קריטי, במיוחד כשמדובר בחבר’ה צעירים שרוצים להפריח את אשדוד”.

דמות מפתח בחיי הלילה באשדוד היא דיאנה אלקובי, בת 31, אשדודית מגיל 10, כיום מורה לאנגלית, אחראית משמרת בפאב השלומפר ובעלת קילומטרז’ מכובד בתחום, שדרכה הבינו הבליינים שיום שישי הוא יום חופש מושלם.

איך נראו חיי הלילה באשדוד לפני 15 שנה?

“הפעם ראשונה שיצאתי לבר הייתה בגיל 16, עבר מאז הרבה זמן אמנם, אבל פעם היה יותר מבחר. היו המון מסעדות, בארים, פאבים, היו מועדונים למסיבות ריקודים, זכורים לי הרבה ליינים – דוגמת ראשון ליין סושי, שלישי ליין ישראלי, ותמיד היית רואה את אותם האנשים, כל פעם במקום אחר. היו בליינים אשדודים שנהגו לצאת כל יום, כל פעם משהו אחר”.

פעם גם בשישבת היו יותר מקומות פתוחים.

“אני אגיד לך מה, הבר הראשון שעבדתי בו עבד בשבת וקרו לי המון דברים נוראיים, אימא שלי אמרה לי, ‘אין ברכה על התופת’ ומאז תמיד חיפשתי מקום שלא עובד ביום שישי. זה חשוב לדעתי, אני יכולה להגיד לך שאני בשלומפר חמש שנים, והמקום לא עובד בשבת ובחגים. אלו הימים שאנחנו מנסים להיות עם המשפחה והחברים וגם לעשות לעצמנו ימי גיבוש, להיות יותר ביחד. זה הזמן בשבילנו, אחרת מה נעשה, נעבוד כל יום?”

מה מוצאים היום?

“היום, עד כמה שידוע לי, אין דאנס בר באשדוד או מקומות שמיועדים לכך. אשדוד נהייתה יותר מסעדתית, וגם הבליינים עצמם השתנו — אנשים מחפשים יותר את הכיסא הנוח ואת המקום הרחוק מהרמקול, והבילוי הוא בעצם המסעדה. אני חושבת שיש כמה מקומות מאוד טובים באשדוד שמגוונים ונותנים מענה הולם לצעירים, אם זה מסיבות מעניינות, הופעות, במה פתוחה, אבל היום רובם בורחים לתל אביב או ראשון”.

תבואי שישי—שבת

בעל פאב נוסף שנמצא בתחום זה שמונה שנים הוא רזיאל רגב, 32, בעלים של פאב נאפופו, אחד הפאבים שפתוחים בערב שבת (שישי בערב). רגב סיפק לנו הצצה לעולם הרוקנ’רול, ומציג רעיון חדיש שיעזור לבליינים. “בנאפופו התחלתי בגיל 15 אצל אסי קריספין, הבעלים הראשון, מאז זה סיפור אהבה”, אומר רגב.

פאב "נאפופו"
קהל: 19 ומעלה. בני 18 לא נכנסים אצלנו אלא אם כן הם עם תעודת חוגר.
קונספט: מוזיקת רוקנ'רול- משנות ה-50', 60', 70', בעברית ובאנגלית, והופעות חיות של אמנים ברמה ארצית, "משתדלים תמיד להיות מקוריים ולא למחזר".
שעות פתיחה: ראשון עד מוצ"ש בשעות 21:00 עד 3:00 לפנות בוקר.
שבת מנוחה או בועטת: "גם שישי פתוח. לגבי מנוחה, את יודעת, כל אחד עושה מה שהוא רוצה לעשות, אצלנו מנוחה זה בשלישי אלא אם כן יש הפקה מיוחדת".

רזיאל, איך היית מפתח את חיי הלילה בעיר?

“שירותי הסעות. חוץ מהמוניות שיקרעו אותך ב-45-40 שקל פה בלילה, זה יהיה נחמד אם תוכלי לנסוע באופן נעים לכיס. כי אם את רוצה לבוא לפה, אז מה, תשאירי פה את האוטו או שתשלמי 80 שקל הלוך-חזור”.

דורון בנישו, בן 26 מאשדוד, הקים ביחד עם אחיו את פאב השלומפר לפני חמש שנים.

פאב ה"שלומפר"
קהל: 18+
קונספט: "שלומפר, כשמו כן הוא – אדם מפוזר, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים. אין ליין קבוע, תמיד מחפשים לעשות דברים שונים ומשונים. האירוע הכי גדול שלנו בשנה הוא יום ההולדת לכלב שלנו".
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי ומוצאי שבת, בשעות 21:00 עד 3:00 לפנות בוקר
שבת מנוחה או בועטת: "שישי בערב אנחנו לא פתוחים- זה יום החופש האמיתי שלנו"

מימין לשמאל: דניאל, חיים ודורון בנישו (שלומפר). צילום: פבל

מה היית מוסיף לחיי הלילה באשדוד?

“לא חסר כלום בחיי הלילה באשדוד. אם אנשים אומרים שחסרים מקומות, אז לדעתי הם צריכים לצאת קצת, יש מגוון די גדול של פאבים באשדוד, ואנחנו לפעמים אפילו משתפים פעולה. אנחנו ונאפופו עשינו לדוגמה אירועים משותפים ביחד”.

בכל זאת, נראה שיש פחות מקומות פתוחים בשישבת, עניין של טרנד?

"נראה לי שבגלל שיש פחות מקומות מפעם אנשים מרגישים שיש פחות מקומות בשישבת, אני יכול להגיד שאני סוגר בשישי ערב כי אני עובד כל יום, וזה יכול להיות היום החופשי האמיתי שלי, ביחד עם החברים והמשפחה, זו הסיבה העיקרית. נכון שאני בא ממשפחה דתייה, אני ואחי גדלנו בתור דתיים, אבל זו הסיבה המשנית, העיקרית היא בגלל יום החופש”.

אפשר לחיות ולהרוויח מהתחום הזה?

“זו עבודה קשה, כלכלית, גופנית. בגלל שאתה עובד עם אנשים כל הזמן, בגלל שאתה עובד עם אוכל ושתייה, אז יש לא מעט בלאי, דברים שנשברים, אם זה תחלופה של אנשים, זו התעסקות יומיומית עם אנשים. מבחינת הבירוקרטיה, יש לך המון גופים שאתה צריך לשלם להם כמו אקו”ם, כמו הפדרציה לתקליטים שלא חלים על שום בעל עסק, רק על בעלי פאבים”.

מה היית משפר כדי להקל על תפעול המקום?

“אני הולך לפי הספר, אז אין לי יותר מדי בעיות. הכול אצלי עומד בתקנים מהיום הראשון מלפני חמש שנים, אם אתה הולך עם הרשויות לפי הספר, אז אין לך בעיות. זה מה שאני יכול להגיד לכל אדם שיפתח עסק — לך לפי הספר, הכול יהיה בסדר. היום לדוגמה יש חוקים חדשים שנכנסו מ-2017, כמו שירותי נכים שמחייבים את המקומות להתקין, ומאוד מאוד קשה לעמוד בהם. המשמעות של זה בשטח היא לשנות את האופי של המקום, להזיז את הבר מהמקום שהוא נמצא בו. בינתיים אנחנו מחפשים פתרון, אבל אני מתמודד עם כל בעיה שיש לי, ובדרך כלל אני מגיע לפתרונות”.

בן מוזס, הבעלים לשעבר של פאב הקאוואלו (Cavelo), שותף אחד מבין השלושה, הוא בן 30, נשוי ואבא לשתי בנות, נולד וגדל באשדוד. הוא יצא מהשותפות לפני כשנה, כאשר ביולי האחרון השותף האחרון סגר את הפאב ומכר את המקום. מוזס עובד היום כמנהל בעלמא.

בן, נכנסתם לסטטיסטיקה?

“תראי, זה בכל זאת עסק שלך, אבל זה לא אמור להיות ככה. עזבי את זה שעסקי המסעדנות במדינה זה תחום קשה, זה תחום שאתה צריך לרצות אנשים כל הזמן ולעשות את מה שאתה אוהב, אבל זה לא צלח. בסוף גם אני יצאתי, וזה גם שחק את השותף האחרון, קשה להחזיק דבר כזה לבד”.

אז מה קרה שסגרתם את הפאב?

“זה התחיל בזה שהיינו שלושה שותפים, פתחנו את הפאב באזור התעשייה הקלה, במקום שהיה פעם דאנס בר שעבד שנה, אז כביכול החלפנו את הבעלים. הבאנו את כל האישורים, אישורי כיבוי אש, חשמל, היה כבר רישיון עסק חדש, ופעלנו במשך שנה וחצי. בהתחלה הכול זרם יפה, ראינו אור בקצה המנהרה ולאט לאט התחיל להסתבך”.

מה זאת אומרת?

“הרגשנו שאצלנו בפאב שמים לנו רגליים. קצין רישוי העסקים התחלף, ומנקודת המבט שלי זה היה לבוא ולהראות שיש לך כוח. אחד השותפים החליט לעזוב ונשארנו שניים. עד שהקצין הגיע עבדנו בלי לעשות בלגן, ופתאום הוא דרש כל מיני אישורים חדשים”.

אילו אישורים?

“כל סופ”ש שהיינו עובדים היו מגיעים ושולחים לנו צילומי תקלות. הייתה לנו טרסה חיצונית, וטענו שהטרסה היא עסק נפרד לגמרי כי יש לעסק קופה בחוץ וקופה בפנים, איך זה הגיוני? מדובר בטרסה שבכל אישורי העסק המבנה היה יחידה אחת, וזה השפיע באופן טבעי גם על הארנונה”.

מה עכשיו?

“בסופו של דבר גם צריך להתפרנס. יש לי שני ילדים, וכל התפאורה הזו לא מציירת אותך אבא טוב. אני 10 שנים בתחום, אני מאוד אוהב אותו, מבחינתי זו קריירה, ולראות את החלום שלך נגוז בגלל שטויות זה לא כיף ועשינו כל מה שיכולנו לעשות”.

יכול להיות שהבעיות הן ספציפית לאזור התעשייה לעומת מרטין בובר?

“לא, לכולם עושים צרות. יש דברים שאני יודע וששמעתי, ואנשים לא אוהבים לשתף. אבל אם אתה נמצא באזור התעשייה הקלה, שהוא אזור מאוד ותיק, שפעם גם היו בו מועדונים, ואין עוד מקום אחר שמפותח לחיי הלילה חוץ ממנו, אז אתה בבעיה”.

יש הפקת לקחים מסגירת הפאב?

“לא מקלים עלינו בתחום הזה, אם אתה לא מוסכניק או נגר, אז אתה לא שווה. פה בארץ ברמן לא נחשב כעבודה רצינית וצריך דווקא להתייחס לתחום כקריירה, כי אם אתה טס לאנגליה ויושב על הבר, והברמן בן 50 — זה לגיטימי. אני לא רוצה ללכת ראש בראש, אבל תנו יד, תעזרו”.

פאב הקוואלו, מאז, נמכר לבעלות אחרת, אך נסגר זמנית בשל הצתה. רק לאחרונה הופעל חזרה.

הכניסה לפאב לאחר כיבוי האש. צילום: דוברות המשטרה

“לייצר קואליציה של בעלי פאבים”

ראש העירייה לסרי הבטיח שבכהונה הזו ישים את הצעירים במרכז סדר היום שלו. דיברנו איתו כדי לקבל תמונת מצב מלאה.

ד”ר יחיאל לסרי, הצהרת שבכהונה החדשה תיישם תכנית יוצאת דופן "צעירים – 2025". מה זה אומר לגבי חיי הלילה?

“מה שאנחנו מתכוונים לעשות זה לקחת את התשתית שיצרנו בשנים האחרונות, מצד אחד יצירת מתחם חדש — מרטין בובר, שהפך להיות שוקק חיים במהלך כל ימות השבוע ובמיוחד בסופי השבוע, ולהוסיף מתחמים נוספים. בקרוב באזור קניון אשדוד, שנפתחו שם מסעדות ופאבים ובעתיד פארק ההייטק".

"הרעיון הוא לייצר קואליציה של בעלי הפאבים יחד עם נציגות של מועצת העיר שתטפל בכל הנושאים שעלו על סדר היום תוך כדי תנועה – זה אומר לפעול בצורה יותר צמודה בקבלת רישיון עסק, להעניק להם פתרונות, כדי לאפשר חיי לילה קצת יותר ידידותיים גם מבחינת הכדאיות הכלכלית. מטבע הדברים כל עסק נמצא בסיכון לסגירה, וככל שנשפר את התנאים, כך סיכויי הסגירה יהיו קטנים יותר, לכן במהלך כל השנים הקואליציה יכולה לטפל במשברים מהסוג הזה ולהשאיר היצע טוב יותר של פאבים ומסעדות.

מתחם חוף הקשתות. צילום: פבל

"חוף הקשתות הולך לעבור שיפוץ ושחזור מהיסוד בעקבות תוכנית התב”ע החדשה שאושרה ממש עכשיו, לפני מספר חודשים, בוועדת הבחינה הארצית, וגם הוא ייהפך למקום בילוי משמעותי.
"אנחנו נמשיך להדק את הקשר שיצרנו עם בעלי הפאבים, כמו שעשינו בחמש השנים האחרונות. שיתופי הפעולה איתם כמו בפסטיבל אשדודשירה, ביום העצמאות, במסיבות הפורים ונהיה פתוחים יותר. יכול להיות שאני לא מקבל על זה קרדיט, אבל אמשיך לשרת את בעלי הפאבים, גם אם לא הצביעו עבורי ועד שהאסימון ירד להם מי באמת פועל למענם בעולם חיי הלילה”.

זה אומר שיהיה תיק חדש של צעירים וחיי לילה?

“תתפלאי לשמוע, אנחנו כמעט בסוף המשא ומתן הקואליציוני, אבל למרות כל הסיסמאות של כל הסיעות שרצו לבחירות, אף אחד לא ביקש לטפל בתיק הזה, אבל זה היה ידוע, זה חלק מהפופוליזם של מערכת בחירות, שמכוונים את הצעירים והחיילים לכיוונים לא נכונים. אקח את התיק הזה ואטפל בו בעצמי כמו שטיפלתי בו עד היום במסירות והצלחה גדולה מאוד, ושלא ידאגו.

“התיק קיים ב-10 השנים האחרונות ועוד יותר בחמש השנים האחרונות. הייתה כתובת שקראו לה 'אגף תעשייה ותעסוקה' יחד עם ד”ר סמדר איצקוביץ’ ויהודה פרנקל, והם יכולים לתת לך דיווח לגבי כל פאב ומסעדה. הם ליוו אותה מהשלבים הראשונים, בקבלת הרישיון, בפתירת בעיות, והכתובת תמשיך להיות קיימת".

אז אתה תהיה אמון על "אגף התעשייה והתעסוקה"?

"אני אהיה אמון על אגף תעשייה ותעסוקה והצעירים, כן”.

על פי נתוני “צו הארנונה לשנת 2018” של עיריית אשדוד, מבנים המשמשים לדיסקוטקים או מועדוני ריקודים המשמשים למטרה זו בלבד משלמים כ-167 שקלים למטר רבוע, זאת לאחר אישור חריג להטלת ארנונה שהגישה העירייה בשנת 2014. לטענת העירייה, עלות זו נחשבת מהנמוכות בערים. מבדיקה ראשונית עולה כי עלות הארנונה באזורי פאבים בראשון לציון, הנחשבת כמתחרה בתחום חיי הלילה, עומדת על 105 שקלים למטר מרובע.

העלינו את נושא הארנונה בפני ראש העיר ד”ר יחיאל לסרי, ושאלנו אם אפשר להגיע למחיר כזה. הוא השיב, "העמדה שלי היא חיובית בהחלט. צריך לזכור שנדרש אישור משרד הפנים, שמתקבל בדרך כלל באופן מדורג לאורך מספר שנים. בנוסף, ב-2014 הבאנו צו ארנונה חדש שהוריד את התעריף בכמעט 50% מהתשלום הרגיל”.

לא מעט דובר לפני הבחירות מפי הצעירים לגבי חיי הלילה באשדוד ועל חוסר ההיצע בתחום בשישי ושבת. זה משהו שיכול להיות בשליטה שלך?

“זה בשליטה שלי בחלקה המשמעותי של הסוגיה הזו, אבל יותר מכך כבר עשיתי את זה. שיפתחו את העיניים, שינסו להיות קצת ישרים עם עצמם, היום חיי הלילה כמו לפני חמש שנים? מתחם מרטין בובר נפל מהשמיים? אנחנו יצרנו את התנאים, אנחנו ליווינו אותם, פיתחנו את הסביבה, נתנו את ההקלות, הורדנו את הארנונה, יצרנו שיתופי פעולה לאירועים בחגים ובפסטיבלים, וזה מה שיצר את הפריחה הזו”.

עוד הזכיר את המקומות הנוספים שקמים לאחרונה, כגון פארק ההייטק, קניון אשדוד שמתחדש, ובנימת אכזבה ניכרת בקולו ציין, “שיכירו קצת תודה, ישתפו פעולה. חוק העזר העירוני מתיר פתיחה של בתי עינוגים, מעולם לא נגענו בפאבים ובמסעדות ואפשר לגלות קצת יותר בגרות ואחריות, זה לא קרה בעבר וגם לא יקרה בעתיד”.

התאכזבת שהצעירים לא בחרו בך. אתה חושב שתצליח לזכות האמון שלהם בך בחמש שנים?

“אני מסופק. הם לא הציבור היחידי שהצליחו להוליך אותו שולל, גם את החיילים. הם אנשים שסיימו את מערכת החינוך לאחרונה, הם יודעים איך נראית מערכת החינוך ובכל זאת הם לא הצביעו בשבילי. הפייק ניוז והולכת השולל עובדת שעות נוספות, זו התוצאה. אני סומך על העשייה והמחויבות שלי ועל כל התושבים, גם על אלו שלא הצביעו בשבילי. אני בא אליהם עם קבלות שעשיתי למענם, ואני מבקש שתחזרי לכל בעלי הפאבים עם השאלות האלו. יכול להיות שהם ימשיכו לא להגיד תודה, אבל אני אמשיך לעזור להם כי אני מנהיג, אני למען כולם, במיוחד למען הצעירים. אני מתכוון לקחת את זה עוד יותר למעלה, עוד יותר רחוק, כי העיר חשובה לי, כי הם חשובים לי.

“זה לא רק לגבי חיי הלילה, זה גם לגבי הדיור, עולם התעסוקה, עולם התיירות. אבל הם צעירים, חלקם לא מתעמקים, שטחיים, נדבקים לסיסמאות, לפוסטים שקריים והולכת שולל, וזו הייתה התוצאה.
"חשוב לי להזכיר דבר אחד נוסף, לא רק העירייה נושאת אחריות על הנושאים הללו, עם כל הכבוד השוק החופשי גם נושא באחריות. אנחנו יכולים ליצור את התנאים הטובים, אבל גם צריכה להיות יוזמה ויצירתיות כלכלית. אם פאב נסגר, זה לא בהכרח אשמת העירייה, יכול להיות שהפאב לא ידע לנהל נכונה ולכוון את עצמו כלכלית”.

יוזמה שעלתה מאחד הפאבים הייתה ליצור שאטלים בלילות במטרה שצעירים יוכלו להתנייד בלילות מבלי לחזור עם חור בכיס בסוף הערב. זה אפשרי?

"זה רעיון יוצא מהכלל. נשמח לדון בו בהמשך בפורום שנקיים בעולם של חיי הלילה”.

 תגובת עיריית אשדוד

“אשדוד מתייחסת ברצינות רבה להרחבת מקומות הבילוי בתחומה, כך שיימנע מצעירי העיר הצורך לנסוע למרכז הארץ בכדי להיות חלק מסצנת חיי הלילה. בחמש השנים האחרונות התפתח מתחם מרטין בובר, המהווה את הסנונית הראשונה להתפתחותה של תרבות חיי לילה ענפה ומכובדת בעיר.

במהלך השנה הקרובה (עד לרבעון השלישי של 2019) תאוכלס כל קומת הקרקע של קניון אשדוד לשעבר במסעדות, פאבים וכדומה, כך שיוכפלו מספר מקומות הבילוי הפוטנציאליים באזור החוף.
ראש העיר הציג את מתווה ההתרחבות של חיי הלילה באשדוד במסיבת העיתונאים שערך וציין את הקמתם של שלושה מתחמי בילוי חדשים בעיר:
1)  לאורך חוף הים (מרטין בובר וקניון אשדוד)
2)  באזה”ת הכבדה (שכבר היום מכיל מס’ רב של מקומות בילוי)
3)   באזה”ת הדרומי (פארק ההיי- טק ההולך ומוקם בימים אלו)

בכל אלו מדובר בטווחי זמן של השנתיים-שלוש הקרובות. במסגרת ההתארגנות החדשה יוסדרו גם רישיונות העסק ותעריפי הארנונה, כך שתתאפשר ההתרחבות המצוינת. עיריית אשדוד זכתה להוקרה והערכה של שר הכלכלה והתעשייה, כעיר הטובה בארץ עבור עסקים קטנים ובינוניים. המשמעות היא שהעיר מטפלת ומעודדת יזמות עסקית במרחב העירוני. על פי נתוני רישוי עסקים בעיריית אשדוד, העסקים הנ”ל רשומים ומחזיקים ברישיון עסק כחוק או נמצאים בהליכי אישור, למעט עסק אחד שאינו מוכר”. 