תהיי אישה טובה ותשתקי. לפני כמה שנים הייתי צדקנית מעצבנת, צינית ושנונה. אי אפשר היה להתווכח איתי ולנצח, בעיקר מפני שמעולם לא נכנסתי לוויכוח בנושא שאין לי עליו דעה מבוססת ומוכנה מראש עם טיעונים, הסברים ואפילו דוגמאות. לא הרביתי לנהל מאבקי מוחות, אבל כשכן בחרתי לעשות כך, ידעתי מראש שאהיה בלתי מנוצחת, ולא אחת השתעשעתי ב”יריבים” שלי.
כבר לא שיחת היום
חבר טוב שלי, שנקרא לו “טונה” לצורך העניין (לא הראפר, אל תדאגו), אמר לי שאני לעולם לא אצליח גם לנהל מערכת יחסית עם גבר נורמלי כל עוד אני כל כך דעתנית וגם מתעקשת שלא לשמור את דעותיי לעצמי. מובן שגם איתו התווכחתי בנושא וקבעתי שגבר שמשתיק נשים הוא לא בטוח ההגדרה הנכונה ל”גבר נורמלי”, או לגבר בכלל, לפחות לא בעיניי.
אולי המיזוג בין רשת לערוץ 10 זה רק תירוץ, אבל מי שבאמת מעמיק בלוח השידורים יגלה שישנו עוול מגדרי מובהק עד משעמם, ולא משנה מה הן הסיבות האמיתיות שבגללן החליטו לוותר על לוסי אהריש נוצר בי כעס פמיניסטי, כזה שאפילו לא ידעתי שקיים בי עד אותו הרגע ששמעתי שהיא כבר לא תנחה את “שיחת היום”.
זה לא סוד שללוסי אהריש היה מה לומר. כמעט בכל מקום בו התראיינה או בכל תכנית שהנחתה הייתה נוהגת לפתוח במונולוג בוער על נושאים כאלו ואחרים.
אהריש. צילום: אוליבייה פיטוסי
המילים היו מדויקות כמעט תמיד, ובלי קשר לזהותה הלאומית קשה היה לי שלא להיות מרותקת למסך כשהיא דיברה, ואפילו להעריץ אותה. על כל נושא שבעולם. סוף סוף אישה שיש לה מה לומר והיא מעזה לומר את זה ולא עוד “נערת גלגל” שעומדת מאחורי גבר חשוב כתפאורה או פשוט כדי שמה שמופיע לנו על המסך לא ייראה גברי מדי.
התירוץ בוודאי יהיה שהיא לא מביאה מספיק רייטינג או כל דבר אחר שיגרום לי להרים גבה ולשאול בקול: לא נמאס לכם לשמוע את עצמכם? איך אפשר להיות תמיד כל כך בטוחים שאתם הצודקים ודעתכם תמיד הנכונה? לא משעמם אתכם לדבר, לשמוע ולהיחשף תמיד לאותן הדעות? המטרה היא לא להרחיב את האופקים, להכיר דעות ודברים חדשים? ללמוד מזוויות שונות? ליצור הסתכלות והתבוננות שונה?
זה כן אישי
רק בשבוע אחרון, יותר מדי זמן אחרי יום החתונה שלהם, התראיינו יחד לוסי אהריש ובעלה צחי הלוי לערוץ CNN ודיברו על האהבה שלה זכו בקרב הקהל הישראלי, ומנגד גם על התגובות הגזעניות ואפילו אלימות שנאלצו לקבל רק מעצם היותה ערבייה ומוסלמית והיותו יהודי.
קראו להם ה”רומיאו ויוליה” של ישראל, שכן כידוע הזוג הרומנטיקן הנצחי להם הושוו אהבו אהבה ענקית שלא התקבלה בשום צד מלבד בני הזוג עצמם.
מה זה עניינכם, בני ישראל — הדור החדש, עם מי היא מתעוררת בבוקר ועם מי היא הולכת לישון? עד מתי אנשים יתעסקו בלא להם?
והיא בחורה חזקה, בטוחה בעצמה, שכבר הוכיחה עצמה לא פעם, ועדיין, גם בה בוודאי התעוררו כאב, אכזבה, צער ועוד תחושות אחרות לא נעימות בהבנה שלא משנה כמה חשבה שהצליחה להעז, להיות היא עצמה, אותנטית ככל שתרצה, כמעט לא משנה לחברה הישראלית מה נמצא בפנים, אלא הכול זה הגדרות, הכללות, תיוגים ומיתוגים גזעניים, וזה די מתיש, אפילו עצוב.
יש רשימה בלתי נלאית של תכניות בטלוויזיה שאני באמת ובתמים לא מבינה איך הן משודרות בעונות המשך, ואני באמת אחת שאוהבת לראות לפעמים תוכן שכולו אסקפיזם ולנקות בעצמי את מחשבותיי אחרי יום ארוך.
מנגד בא לי לזעוק, לצאת להפגין ואפילו לשבור כמה מסכי טלוויזיות כדי שייתנו ללוסי את הכבוד הראוי לה. לא לדוגמנית שאולי יש לה מה לומר בתכנית בוקר. לאישה ישראלית, עיתונאית דעתנית וחכמה שכל שאיפותיה בחיים לא מסתכמות בלהיות אהודה ופופולרית.
