“רציתי מאוד לעבור לעירוני אשדוד”

כמות השערים והבישולים של אריאל טרבלסי בעונה שעברה הייתה אמורה לקבע לו מעמד של כוכב בלתי מעורער בהפועל אדומים אשדוד. וזה לגמרי הלך לקראת זה, האוהדים התאהבו, ההנהלה הלכה איתו יד ביד, ונדמה היה ששום דבר לא יכול לפגוע בריצה המטורפת שלו לעבר תואר חדש: החלוץ האימתני והבכיר של ליגה א’ דרום. זו הייתה המטרה, לעלות שלב ולהטביע חותם נוסף. אלא שאחרי העונה הענקית אשתקד חלה ירידה מסוימת והמספרים של טרבלסי נפגעו העונה.

למרות זאת, הוא בכל זאת קיבל קרדיט מוצדק ותרם את חלקו במגרש. עד שהגיעה נקודת המפנה: הגעתו של שלומי ארבייטמן. כאן כולם הבינו, כולל החלוץ עצמו, שלא מביאים שחקן ברמתו של ארבייטמן כדי שיחמם את הספסל וכי יש כאן רמז עבה מדי לכך שטרבלסי הפך לנספח בקבוצה. “שיחקתי 10 משחקים”, מסביר טרבלסי את המצב. “מבחינת מספרים לא סיפקתי את הסחורה, אין בכלל ספק, אבל אני חושב שעשיתי עבודה טובה על המגרש. ואז משום מקום הונחת שלומי ארבייטמן, שאיך נגיד? כבודו במקומו מונח. המאמן מצא לנכון לשלב אותו ולא אותי”.

נפגעת כשהביאו בתחילת העונה את עידן שריקי ואחר כך את ארבייטמן?

“עם עידן שריקי לא נפגעתי כי זה לא בא על חשבוני, לראיה גם ששיחקנו ביחד ואפילו היה שיתוף פעולה טוב בינינו לדעתי. כשהגיע שלומי ארבייטמן זה היה חותם סופי שכנראה אני זז הצדה וגם לא אראה דקות. ההגעה של שלומי הראתה לי את הדרך החוצה, למרות שבאותו רגע החלטתי שאני אלחם על המקום, אבל מהר מאוד הבנתי שהתחרות פה היא לא צודקת ולא הוגנת. רציתי לשחק בסך הכול, זו הייתה המטרה שלי, במיוחד כשאני נמצא בליגות האלה, המטרה הייתה לשחק ושהערך של המניה שלי לא יירד”.
העזיבה של פיני עייש השפיעה עליך וללא ספק גם ההגעה של גילי לנדאו, שלא ממש ספר אותך.

גילי לנדאו. צילום: ניר קידר

“ללא ספק. קודם כול פיני הוא מנטור בשבילי. העזיבה שלו והדרך שבה הוא עזב היו בשבילי קשות מאוד. גילי לנדאו הוא מאמן ששם דגש על שחקנים שבאו מלמעלה, ומבחינתו שחקנים שבאו מלמעלה הם השחקנים שיראו את הדקות ולאו דווקא השחקנים שצמחו מלמטה. אפשר לראות את זה בשחרורים האחרונים של גולן עמוס, מתן סילברה, שמעון, אושרי. גם נועם תרועה כמעט ולא רואה דקות. אותו דבר גדיף וורקאט ועמירן שקלים. ככה שאם נשים לב, ההרכב שלו בנוי על שחקנים מליגת העל והליגה הלאומית ולישי ביטון אחד”.

“ציפיתי מהמועדון לקצת יותר הבנה”

כשטרבלסי הבין שתם הפרק שלו במדים האדומים ושאצל לנדאו הוא ימעט לקבל דקות משחק, הוא החליט לעזוב. האופציה הראשונה והברורה עבורו הייתה לשוב לאקסית הצהובה עירוני אשדוד שעמה חווה ימים יפים. כמובן שלא מדובר היה בצעד שהתקבל בברכה אצל האוהדים, בטח שלא אצל הנהלת האדומים, שסירבה בתוקף להעבירו ליריבה העירונית והודיעה לו נחרצות: “נשחרר אותך לכל קבוצה שתרצה למעט עירוני אשדוד”. החלוץ ניסה לשכנע את חברי ההנהלה, אך לבסוף הבין שמדובר בניסיונות שווא ואת השחרור לעירוני הוא לא יקבל.

כבר לא שם. טרבלסי באדום. צילום: פייסבוק האדומים

“מבחינת שיקולים אישיים אני חושב שמעבר לעירוני אשדוד היה יכול להיות הכי נכון בשבילי. מכל מיני פרמטרים: עבודה, קרבה לבית, העבר שהיה לי שם. רציתי מאוד לעבור לשם. האדומים לא הסכימו, שזה כמובן צבט, כי בכל זאת אני לא עוד שחקן שלא נתן למועדון. להפך, אני כן נתתי למועדון. הייתה לי בעונה שעברה עונה טובה עם 28 שערים ו-12 בישולים, אז ציפיתי לקצת יותר הבנה. צריך לזכור שעירוני שחררו אותי בעונה הראשונה כשעברתי לאדומים, ציפיתי שזה יהיה הדדי עכשיו, אבל זה לא היה המצב וזה לא יצא לפועל. צובט”.

אתה יכול להבין את אדומים למה הם לא רצו שתלך לעירוני?

“אם אני אכנס לשיקולים שלהם, אז כאוהד אני כן מבין, אבל בכל זאת היה פה שחקן שנתן למועדון ובאותה מידה עבר מהמועדון השני, וגם לא צריך לשכוח שמדובר בליגות נמוכות ועירוני נמצאת בליגה אחת פחות, אז אין פה מה לערבב. אני חושב שברגע שביקשתי את השחרור לשם, הייתי צריך לקבל. לא יצא, המשכנו הלאה. ההרגשה היא טיפה חמוצה אבל לא נותר לי אלא להודות למועדון הזה ולהמשיך קדימה”.

“שמח על המעבר לקריית מלאכי”

ואריאל אכן המשיך הלאה. הוא מצא בית חדש בליגה ב’ בדמותו של מכבי קריית מלאכי, מועדון שנמצא כיום במקום הראשון בליגה ב’ דרום ב’ ומתחרה ראש בראש עם עירוני אשדוד על הפסגה, שכידוע מקנה בסיום העונה את הכרטיס הישיר לליגה א’. טרבלסי כבר הספיק לכבוש שער בכורה במשחקו הראשון ועזר לקבוצתו החדשה לקחת שלוש נקודות נוספות. “יצא בסוף שעברתי לקריית מלאכי, אני לא מתחרט על שום דבר ומרוצה שהגעתי לשם. זה מועדון מאוד מסודר ואיכותי, מועדון ביתי. אני שמח מאוד על המעבר הזה”.

ובכל זאת, היו לך הצעות נוספות על השולחן, למה קריית מלאכי? רצית להישאר באזור הדרום, ושזה יסתדר עם העבודה בחברת חשמל?

“יש המון שיקולים למה הלכתי לשם, מה שאמרת זה אחד מהשיקולים. גם העובדה שיש לי שם הרבה חברים והעובדה שאני אוהב את המועדון הזה ומעריך אותו. כבר כמה שנים שאנחנו ככה בדיבורים, אני עוקב אחריהם ואחרי ההתנהלות שלהם, והם היו מאוד רציניים והראו לי שהם רוצים אותי מאוד ככה שהמעבר היה בסוף ללא היסוס”.

אתה הולך עכשיו לגנוב לעירוני את העלייה מתחת לאף?

“שאלה קשה, המטרה שלי היא לנצח בכל משחק, אני לא חושב כזה רחוק כי זה יפגע בי ובקבוצה שלי, אז אני מתעסק רק במשחק הקרוב ובע”ה ננצח אותו. כרגע יש לנו את שדרות על הפרק. כשנגיע לעירוני נדבר שוב אני ואת”.

ובכל זאת, מה הרגע שהכי תזכור באדומים?

“רגע ספציפי אין לי, אבל יש לי את התחושה של הסוף, הרגע שעלינו ליגה. עשינו עונה באמת טובה שבחיים לא הייתה לי, הכול היה מצוין, חדר ההלבשה וההנהלה היו מדהימים, הכול הלך בצורה מעולה. חבל על הזמן. 80 נקודות בקופה, עונה שאף קבוצה לא עשתה מעולם, ללא הפסד. עם התחושה הזו אני עוזב”. 