פחות מחודש וחצי נותרו עד הבחירות לכנסת, והתחושה היא מבוכה רבה. הרשימות נסגרו, כך שלפחות פרמטר אחד ירד מהפרק. לא תהיינה הפתעות נוספות לגבי שיבוצים ושריונים.
ועדיין, מי שמסתמנת כמפלגה הגדולה ביותר לא הציגה את המצע שלה. המפלגה שהולכת להיבחר לפי הסקרים הנוכחיים על ידי כ-25% מאזרחי מדינת ישראל עדיין לא הצהירה מה העמדות המדיניות שלה, מה עמדותיה לגבי הכלכלה, מהו החלום האוטופי בחינוך, בביטחון, בנושאי דת במרחב הציבורי.
המפלגה הגדולה ביותר, שאולי תרכיב את הממשלה הבאה, מעבירה מסרים עמומים. חבריה נושאים עמדות מקוטבות. ואנחנו? נוהרים לקלפיות לבחור בה ו”במשפטי ההורוסקופ” שהיא מציעה. במפלגה הגדולה ביותר מנהיגים אנשים שהם המחליטים הבלעדיים על מיקומם של החברים. איש אחד מחליט, ולאף אחד אין זכות להתערב בהחלטותיו.
אנשים שלרובם אין ניסיון כפרלמנטרים עומדים להיהפך בעוד כחודש למנהלי המדינה.
מפלגת יש עתיד, שהוקמה ב-2012 וזכתה לקיתונות, ומצעה הושווה לספר של איקאה, נחשבת היום למבוגר האחראי. המסרים של יאיר לפיד נשמעים פתאום קוהרנטיים ובהירים ביחס לאין-מצע שמציג בני גנץ.
אין ספק שישראל נמצאת במשבר מנהיגות. המפלגות הוותיקות קורסות אל תוך עצמן, מימין הליכוד עם כתב אישום שמרחף מעל ראשו של מנהיג המפלגה, ראש הממשלה בנימין נתניהו. משמאל ניסיון ההתמרכזות שהחל עם בחירתו של גבאי ליו”ר ונמשך עם תגובת נגד שמאלית בפריימריז.
אני פוגשת יותר ויותר אנשים נבוכים מסביבי. התחושה היא שהמלך הקודם מת והבא אחריו טרם נולד. אנשים מוותרים על האידיאולוגיה הפוליטית שלהם ומתחלקים לשתי קבוצות: קבוצת ה”ביבי” וקבוצת ה”רק לא ביבי”. האידיאולוגיה יצאה מהמשחק, והיא כבר לא פקטור בבחירת המנהיג.
בפרקי אבות פרק ד’, משנה ח’ כתוב: “אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד”. משנה זו מדברת על מערכת המשפט, אך היא מתייחסת לכל צומת שבו מתקבלות החלטות הנוגעות לציבור. במקרה זה גם המפלגות החרדיות שמבנן אינו דמוקרטי, אך הן עדיין עומדות על העניין שישנה מועצת חכמים שמקבלת החלטה משותפת, וכובד ההחלטות מתחלק ביניהם ולא מוטל על אדם אחד.
נקודת האור בסיפור הזה היא שמפת הגושים עדיין משחקת תפקיד. גם מפלגות המרכז מבינות ש”אחדות” היא רק מילה אם אתה לא יוצק בה תוכן ערכי. אנשים שתומכים ב”כחול לבן” עדיין מנסים להבין את עמדותיה ועמדות מועמדיה כלפי נושאים בוערים. במקרה הזה מפלגות הקצה הקטנות הן קריטיות כדי לבנות קואליציה מגוונת ומייצגת עד כמה שניתן ולמנוע מצב שבו יש “דן יחידי”.
בני גנץ. צילום מוטי מילרוד
ביבי נתניהן. צילום אוליבייה פיטוסי
תמר זנדברג. צילום אוליבייה פיטוסי
בנט. צילום עופר וקנין
אבי גבאי. צילום אליהו הרשקוביץ
