תושבים ברובע י”ב באשדוד טוענים שזו הייתה טעות לקרוא לרחוב ברובע על שם שבט יוסף, כי למעשה לא היה שבט כזה. בתנ”ך מסופר שבפועל החליפו את שבט יוסף השבטים בראשות בניו של יוסף: אפרים ומנשה.
מתברר שהדעות באשר למינוח "שבט יוסף" חלוקות, ובסופו של דבר כולם צודקים כי תלוי למי מתייחסים: לבניו של יעקב אבינו או לשבטים שהתנחלו בארץ. ואולי חילוקי הדעות הם הסיבה שהיישובים היחידים שבהם קיים רחוב על שם שבט יוסף הם אשדוד ותל אביב.
רחוב שבט יוסף בי”ב הוא רחוב קטן שמסתעף מרחוב שבט בנימין. בנייתו של הרובע יצאה לדרך בתחילת שנות האלפיים בתקופת שלטונו של ראש העיר הקודם צבי צילקר.
מועצת העיר דאז אישרה את הצעת ועדת השמות לקרוא לשמות הרחובות ברובע י”ב על שמות החודשים העבריים שמסתעפים מכיכר העונות ועל שמות השבטים המתייחסים ל—12 בניו של יעקב, בהם כאמור שבט יוסף, שמסתעפים מכיכר השבטים.
וזאת יש לדעת: את ועדת השמות, שהיא ועדת רשות וקיימת במועצות העירייה לדורותיהם, מאיישים חברי מועצה שאחד מהם עומד בראשה. כמזכיר/ת הוועדה משמש מנהל/ת מחלקת הנכסים שמרכז את עבודת הוועדה, שכוללת בין היתר קבלת הצעות להנצחת שמות.
הוועדה פועלת על פי קריטריונים שנקבעו, ולפיהם, בין השאר, שרצוי לקבוע ככל האפשר ברבעי העיר שמות רחובות שיש ביניהם קשר רעיוני או נושא משותף (כמו שיושם בין היתר ברובע י”א – הרים ונחלים וברובע ח’ – פרחים, ר”י).
ובחזרה לסוגיית שבט יוסף, שאגב מופיע על ויטראז’ים ופרוכות בבתי כנסת, ועל פי האמונה יגיע משיח ראשון משבט יוסף ולאחריו משיח מבית דוד משבט יהודה. בברכת יעקב ובברכת משה נזכר אמנם יוסף כשבט בין שאר שבטי ישראל, אלא שאחר כך הוא חדל להתקיים בשם זה משום שהוא התפצל לשני השבטים אפרים ומנשה, על שם בניו של יוסף.
יש לציין שהשם יוסף כמו גם הביטוי “בית יוסף” מופיעים במקרא ככינויים לשבטים אפרים ומנשה. בזמן חלוקת הארץ לנחלות השבטים נזכרים שני בניו של יוסף, אפרים ומנשה, כחולקים נחלה אחת. רק בהמשך ימי ההתנחלות, כאשר שבט לוי קיבל בפועל את תפקידיו בעבודת אלוהים, ולכן לא קיבל נחלה, קיבלו השבטים אפרים ומנשה נחלות נפרדות. סייע בכתיבת הכתבה דובר העירייה אדי בן חמו.
הסמל של שבט יוסף. צילום מתוך ויקיפדיה
