פרס "גאון" ע"ש רנה וניסים גאון, הוענק השבוע בטקס מרגש שהתקיים בבית יד לבנים אשדוד לרבי דוד אדרי, מגדולי מנחילי הפיוט ושירת הבקשות בארץ ובעולם, פייטן ויוצר מוכשר, איש חינוך, יועץ מוזיקלי של התזמורת האנדלוסית אשדוד וסמל מייצג של המרכז לפיוט ושירה הייחודי והמוביל בישראל. בתום הטקס המרגש קיבל הקהל טעימה של שירת הבקשות עם זוכה הפרס ואנסמבל הפייטנים הישראלי ונהנה ממופע הצדעה לכבודו של רבי דוד אדרי – השקת התקליטור שירת רד"ב (רבי דוד בוזגלו זצ"ל) בביצוע הפייטן בינימין בוזגלו ולהקתו.
קרן ע"ש רנה וניסים גאון הוקמה כהקדש. עוסקת בפעילות חינוכית ותרבותית בשיתוף עם תנועת ביחד. מפירות הקרן מוענקים פרסים שנתיים ע"ש ר' ונ' גאון, לעידוד, מחקר ויצירה בתחום מורשת יהודי צפון אפריקה מזה 23 שנה, ולעידוד הנחלת המורשת והפצתה מזה 8 שנים.
רבי דוד אדרי מאשדוד, זוכה פרס גאון לשנת תשע"ט בתחום הנחלת המורשת הינו כותב, יוצר ומוביל מזה שנים עם מיטב הפייטנים את שירת הבקשות בבתי הכנסת באשדוד, בירת הפיוט בארץ ובעולם. בהנהגתו כפייטן הראשי של מקהלת המרכז לפיוט פעל לשימורה ולחידושה של המסורת העתיקה של שירת הבקשות מזה 26 שנה מדי שבת לפנות בוקר, כמאמר הכתוב: "קומי רוני בלילה לראש אשמורות, שפכי כמים ליבך לנוכח פני ה', ממש החזרת עטרה ליושנה". הוא הופך שבתות אלה לחוויה מרהיבה, אליה מגיעים אורחים רבים מכל רחבי הארץ.
משנת 1992 הוא מנהל את המכון לחזנות העוסק בהנחלתה ובהפצתה של מורשת השירה והפיוט לדורות הבאים. בדרכו המיוחדת והמרגשת הוא סוחף תלמידים רבים שמגיעים למרכז לפיוט ושירה באשדוד, במטרה לקחת חלק בשיעורי החזנות, הפיוט ושירת הבקשות שלן ובמשך שנים רבות מנגיש לכול את העושר התרבותי המוזיקלי של המוזיקה האנדלוסית, הפיוט והשירה וגורם להתאהב בהם כל פעם מחדש. בהוראתו מנחיל המכון את כל מכמני הפיוט לסגנונותיו השונים: חזנות, שירת הבקשות, אלה אנדלוסית, שעבי, שירה אלג'יראית, ואמנות "הקצידה". במסגרת זו מעביר רבי דוד קורס פיוט מתקדם, "מבוא לשירה האנדלוסית", וכמו כן מלמד טעמי המקרא, לשון ודקדוק מקראי, לחנים להפטרות בכלל ולשבתות מיוחדות בפרט ומבחר נובות מהאלה האנדלוסית ולחנים אנדלוסיים לפיוטים ולקטעי תפילה… רבים מתלמידיו בוגרי המכון משמשים כחזנים, פייטנים ומנחילי המורשת.
רבי דוד אדרי מלווה את התזמורת האנדלוסית אשדוד, מאז הקמתה תחילה כסולן ובהמשך כיועץ מוזיקלי של התזמורת שקנה לו מוניטין כפייטן הנעימות וכידען מופלג בנגינות השירה האנדלוסית. בתקופה זו הוא כתב שירים רבים, וגם כיום הוא ממשיך לחבר שירים לכל סגנונות השירה של יהודי מרוקו, שבחלקם מבוצעים ע"י התזמורת האנדלוסית אשדוד. עשייתו ותרומתו רבת השנים להנחלת מורשת יהודי צפון אפריקה ולהפצת הפיוט בכל סגנונותיו השונים, הינה יוצאת דופן ומהווה גאווה ליוצאי יהדות מרוקו ולעיר אשדוד.
רבי דוד אדרי על הבמה יחד עם בנו אברהם אדרי ואנסמבל הפייטנים הישראלי צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
האישה שאיתו פנינה רעייתו של רבי דוד אדרי צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
את הערב הנחה מוטי מלכא, יו"ר המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל בנוכחות מכובדים רבים ביניהם ד"ר יעקב הדני יו"ר תנועת ביחד, ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, מנכ"ל החברה העירונית אורן טואיל, אורחים, בני משפחה ותלמידים רבים של רבי דוד אדרי. מלכא בירך ואמר: "יש לנו בדור הזה את הזכות לא רק לקבל את התרבות היהודית האיכותית והקנונית אלא גם לשמר אותה ולחיותה לדורי דורות. ההחלטה של הקדש גאון ותנועת ביחד להעניק לרבי דוד אדרי את הפרס היא ראשית בזכות עבודה המסורה והיותו אהוב על כולם ויכולתו להעביר הלאה את המסורת בליווי תחושות מיסטיות של קדושה. כמו כן אמר מלכא כי כותר הערב שניתן "מדוד עד דוד לא קם כדוד" ניתן לרבי דוד אדרי שכמו דוד המלך פילס דרכו דרך הפיוט, עד למורו רבי דוד בוזגלו וממנו ואילך".
ד"ר יעקב הדני, יו"ר תנועת ביחד בחר שלא להקריא את נימוקי השופטים אלא להקריא אחד משיריו, שכתב רבי דוד אדרי לכבוד רבי ישועה אזולאי ז"ל ואמר שבקריאה ראשונה ברור היה לו שרבי דוד אדרי מדבר על עצמו ואת ליבו בבית ובפזמון על אזולאי, משתמש בעמוקים ובשורשים במילותיו ואף שם דגש על אהבתו לעיר אשדוד. הוא הזמין לבמה את ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ויחד השניים העניקו לרבי דוד אדרי את הפרס, בליווי קול תשואות גדול בקהל.
ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי: "מוטי מלכא ואנוכי מלווים את רבי דוד אדרי מזה כ- 30 שנה, עם הקמת התזמורת האנדלוסית, המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל, תאגיד המשכן ופרויקטים נוספים. לאורך כל השנים הללו, את מחייה את התרבות הזו בכישרון גדול, ידע רב ותחושת אחריות ושליחות והפכת את החזון שלנו למציאות, מממש בשטח כחזן, פייטן ובעיקר כמורה ומעל לכל כמחבר ויוצר יחיד בדור מבחינה זו. אנו מודים לך, מברכים אותך ובשם כל תושבי העיר אשדוד אנו גאים בך".
רבי דוד אדרי, נאם בענווה ובהתרגשות גדולה: "תודות מקרב הלב לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי לרגע הזה. אמנם זה רגע של כבוד שבדרך כלל אומרים שצריך לברוח ממנו, אבל אני אומר לכם עם כל המחמאות על עצמי שהבורח מפני הכבוד, הכבוד רודף אחריו. מודה על הכבוד והזכות לקבל פרס על נושא כזה ומודה לכל מי שמצא אותי ראוי לקבל פרס כזה.
כתוב בפרקי אבות, על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. את תורתי שאבתי משלושה אנשים גדולים שניים מהם היו ממש קרובים אליי בימים שלמדתי ועוד שניים שקיבלתי מהם השראה לא תתאור וזה ניכר על התורה, תורת השירה. הראשון שבהם ז"ל הכנר, הידען, ששמו יצא בכל העולם ישועה אזולאי ז"ל שכאשר אני נזכר בו ליבי דומע. אני כל כך מתגעגע לראות את תנועות הנגינה שלו ולחוץ בלב את עקיצות הכינור שלו. השני שלמדתי ממנו את רב תורתי הלא הוא גם כן חתן פרס גאון הרב חיים ביטון מירושלים שהייתי כבן בית אצלו, הדריך אותי וכיוון אותי רוחנית ופיוטית עד שהיום אנו עוסקים רק בהפרייה הדדית של הפיוט והשירה. שניים שנתנו לי השראה גם בפיוט וגם הכתיבה הם כמובן רבי דוד בוזגלו, זצ"ל שהחוויה המיוחדת שהייתה לי כששרתי כילד במקהלה בשמחת בר המצווה של בניו התאומים, עד היום זכור לי שלמדו אותנו שיר מיוחד לכבוד בשמחה. השני, שהיינו יחד במשך הרבה מאוד שנים, הוא הפייטן הדגול זצ"ל רבי ניסים איש כהן שהביצועים והידע שלו בכל התחומים היה פשוט פנומנל והכל בעל פה. מהם שאבתי את הידע, ההשראה והעובדה שאני מסוגל גם להעביר את הדברים.
על העבודה אני יכול לומר בצרה ברורה ביותר שללא המרכז לתרבות האנדלוסית שבראשו עומדים ד"ר יחיאל לסרי וידידי היקר מר מוטי מלכא שבחושיו החדים שהצליח לצוד אותי מתוך הילולה להיות מורה לפיוט. העבודה במרכז לפיוט למעשה היא שגרמה לי להיות עם יותר ויותר ידע, אמנות ומקצועיות של שירה ועל כך אני מודה להם מקרב לב. כמו כן, לכל הצוות בראשם מר מקסים ממן, צילה מעוז והדר. מודה להוריי ז"ל שמצאו עוד במרוקו, על אף שאבי לא היה חזן ופייטן כפי שאנו מכירים והשכילו לקחת אותנו ללמוד בבית ספר שמלמד פיוטים ולסיום תודה וגדולה לשותפה ולרעייתי היקרה פנינה, זה לא פשוט להיות אשתו של פייטן. אם אתה צריך בחורף לקום בשעה שתיים וחצי לבקשות בארבע בבוקר. תודה לכל התלמידים אני אוהב אתכם ואמשיך לאהוב אתכם".
