תאונות הדרכים בישראל גובים בכל שנה כ-500 הרוגים ומאז קום המדינה נהרגו 33,468 איש בתאונות דרכים (נכון לאשתקד). כמו כן, בכל שנה נפצעים כ-40,000 איש ומתוכם כ-3,000 איש באורח קשה. מדובר בקורבן בלתי נתפס של הרוגים ופצועים ושל נזקים שמדינה לא יכולה להמשיך ולשלם אותו ועל כל אחד ואחת מאיתנו לפעול ככל יכולתו על מנת לשמור על החיים.
"בשלושת החודשים של השנה, עד ל-17/3/19, נהרגו בישראל 72 איש בתאונות דרכים" אומר אמנון לוי, קצין הבטיחות בתעבורה של עיריית אשדוד, ומציין: "מלבד אובדן החיים והצער למשפחות, מדובר בנזקים כלכליים של מיליארדי שקלים למשק המדינה. ונשאלת השאלה: האם אנו יכולים לעשות משהו? מסתבר שיש הרבה מה לעשות ואם כל אחד מאיתנו ייטול אחריות על הנהיגה שלו, אנחנו נוכל לצמצם את האובדן והנזקים הללו באופן משמעותי. "
"נתונים אלה אינם כורח המציאות, אלא תוצאה אנושית שניתן למנוע אותה" לוי מסביר תוך שהוא מפרט את ההנחיות לנהיגת קיץ נכונה. הוא מדגיש ש "תאונות הן רצף של תקלות ושגיאות במצב מסוכן, שתוצאתו אובדן שליטה ופגיעה לא מכוונת באדם או בציוד, כאשר הגורם המשמעותי ביותר לתאונה הוא הגורם האנושי", ומכאן שיש לשנן ולמלא אחר הנחיות הנהיגה באופן מדויק. בעיקר לשים לב למתרחש בדרך: לציית לתמרורים ולסימני הדרך, לוודא שאין ילדים או מבוגרים בסביבה, להאט לפני מעבר חצייה, להימנע מפעולות של הסחת הדעת ולהקפיד על נהיגה במהירות המותרת.
גורם חשוב ובולט לתאונות דרכים קשור בהסחת דעת. "הבעיה של הסחת דעת היא קריטית במיוחד בכביש דו-סטרי בו מספיקה סטייה של שבריר שנייה כדי שרכב יעבור את קו האמצע לתוך הנתיב הנגדי" אומר לוי ומזהיר: "כאשר נדרשת נהיגה בכביש דו-סטרי נימנע לחלוטין מהיסח דעת בנהיגה". ומה מסיח את דעתנו? S.M.S, שיחת טלפון, התעסקות עם הרדיו, טיפול ב-G.P.S, אכילה ושתיה בנהיגה וכל התנהגות של הסתת העיניים מהדרך או כזו הפוגעת בכושר התגובה. בהקשר זה לוי הציג טבלת מרחקים ביחס למהירות. כך למשל, במהירות 40 קמ"ש אנו עוברים מרחק של 11 מ' בשנייה, ודי אם לא נשמר מרחק נכון כדי שנהיה מעורבים בתאונה תוך שניה. לעניין זה צוין כי על שימוש בטלפון בנהיגה או מעבר באור אדום יש קנס של 1000 ₪.
עוד צריך לזכור כי תנאי הנהיגה בקיץ מכבידים. חם, הכביש מאובק ומסנוור בגלל השמש הבוהקת, ואם לא נדאג למיזוג אויר מרענן ולמשקפי שמש יקשה לנו לנסוע בבטחה. כך גם בעייפות הנהיגה. נוכל לעצור למנוחה והתרעננות בחניה או בתחנת דלק בצד הדרך (לעולם לא בשולי הכביש) ובעיקר נקפיד לישון מספיק שעות כדי שנוכל לנהוג בערנות מלאה.
התייחסות נוספת נגעה ברוכבי האופניים. כאן הושם דגש על החוק לפיו רכיבת אופניים מותרת לאדם שיש לו רישיון רכב או רישיון רכיבה על אופניים (שעבר הדרכה על תמרורים ורכיבה נכונה), שיודע כי הרכיבה מותרת בצד ימין של הכביש (ילדים ירכבו בשבילי אופניים) ורק עם אמצעי מיגון (במיוחד קסדת רכיבה). דגש מיוחד הושם על רכיבה באופניים חשמליים והכל מזוית הראיה של הנהג עצמו. אגב: רכיבה שלא על השביל או בצד הדרך גוררת קנס של 500 ₪ ורכיבה ללא קסדה 250 ₪.
ההרצאה שקצין התעבורה נתן בליווי המלצותיו לנהיגה נכונה נועדו לשנות את תרבות הנהיגה שלנו ובמיוחד בנושאים אותם הדגיש: ערנות – כשעייפים לא נוהגים! אם עייפים אפשר לעמוד בצד הדרך, לשתות מים, לנוח ולהתרענן. אחריות – לוקחים אחריות על הנהיגה! נוהגים בתשומת לב מרבית ולא עושים שום פעולה של היסח דעת מהנהיגה. רכב וסביבה – מקפידים שהרכב תקין ופוקחים עיניים לתנאי הסביבה והדרך. פשוט וברור. אז סעו בזהירות.