ביום ראשון הוצגה לחברי המועצה באשדוד “תכנית המתאר הכוללנית של העיר עד 2035”. את התכנית, שתקבע את גורלה, צביונה ואת איכות חיי תושביה לעתיד לבוא, הציגו אנשי מינהל ההנדסה והמתכננים.
התכנית מדברת על גידול דרסטי של כמות התושבים בעיר עד להכפלתה ויותר מכך. אנשים שהשתתפו ביום העיון הזה יצאו ממנו מבולבלים.
בעירייה מציינים שהתכנית תובא לדיון ראשוני בישיבת המועצה הקרובה בשבוע הבא ותגיע למליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ב-10 באפריל. לאחר מכן היא צפויה לעבור לוועדה המחוזית.
להגדיל עוד?
באירוע החשיפה לתכנית הונחו על השולחן כמה אפשרויות ליעד גידול האוכלוסייה החל מכ-350 אלף תושבים ועד לקרוב לחצי מיליון נפש. על הנייר, הוגדרה מטרה של “מתן מענה תכנוני כולל להתפתחות העיר אשדוד ליעד של כ-350 אלף תושבים וקיבולת תכנונית של כ-420 אלף תושבים”.
בין מטרות התכנית הנוספות: חיזוק השלד העירוני באמצעות “יצירת רובע מרכז חדש” על בסיס רובע הסיטי והתחדשות רובעי מגורים ותיקים; חיזוק רצועת הרחוב סביב שדרות מנחם בגין; “חיזוק הזיקה בין העיר, החוף והים”; “חיזוק ‘הטבעת הירוקה’ סביב העיר; עידוד השימוש בתחבורה ציבורית והוספת כניסות לעיר.
את מקומה של החלוקה המוכרת של העיר לרבעים מחליפה בתכנית חלוקה למתחמים:
מתחם 1 — סיטי ומרינה (סיטי, מ”ר צפון ודרום והמרינה): המתאפיין בצפיפות גבוהה.
מתחם 2 – מרכז מתחדש (א’, ב’, ד’, ה’): הכולל בין השאר את רחוב רוגוזין והשכונות הראשונות ובתוכן מוקדים המיועדים לשימור.
מתחם 3 — מרכז לכיש (קריית פארק לכיש וקריית חלוצים): המתאפיין בעירוב שימושי קרקע.
מתחם 4 – רבעים צפון מזרחיים (ג’, ו’, ז’): “מתאפיין בצפיפות אוכלוסייה גדולה באופן יחסי ומחסור בשטחים לשירותי ציבור ושטח ציבורי פתוח. באזורי המגורים ישולבו שטחי תעסוקה, בהתייחס לצורכי תעסוקה של האוכלוסייה החרדית”.
מתחם 5 – מבואה מזרחית ועד הלום (רכבת, רובע מיוחד, ח’, ט’, י’): הכולל הרחבת שטחי המגורים לכיוון מזרח.
מתחם 6 – רבעים דרומיים וחוף דרומי (י”א, י”ב, י”ג, ט”ו, ט”ז, י”ז): על מתחם זה נכתב בתכנית — “תכנית המתאר מייעדת את מרחב הרבעים הדרומיים להישמר ולהתפתח במתינות כמרחב מגורים איכותי”.
מתחם 7 – רבעים דרום—מזרחיים ופארק הדיונה (רבעים ט”ז וי”ד): המדובר על החייאתו של רובע י”ד שבוטל בשנות ה-90 במסגרת תכנית הרביזיה ועל התפשטות אזורי המגורים לכיוון דרום—מזרח באזור הדיונה הגדולה.
מתחם 8 – פארק לכיש מזרח (חלק מהמשולש החקלאי): פארק רחב ידיים הכולל שבילים ומסלולי הליכה, ספורטק בשטח של לפחות 20 דונם וכן אהרחבת שטח בית העלמין.
מתחם 9 ,10 — מרחב נמל, תעשייה ותשתיות לאומיות (נמל, עורף נמל ואזור תעשייה צפוני).
המצגת שהוצגה לנוכחים מתבססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולפיהם יש בעיר כ-220 אלף תושבים כיום, בשונה מנתוני משרד הפנים, ולפיהם אשדוד כבר עברה את רבע מיליון התושבים. המשמעות האפשרית היא הכפלה של מספר התושבים בעיר ואף יותר מכך בתוך פרק זמן קצר יחסית של קצת יותר מעשור.
בתכנית נאמר שיעד האוכלוסייה של העיר לשנת היעד 2035 הוא כ-350 אלף נפש, אולם במסגרת הצגת התכנית בראשית השבוע לחברי המועצה נאמר שהעיר עשויה לגדול גם הרבה יותר עד ל-450 אלף נפש ויותר מכך.
בתכנית נכתב שהחלופה שנבחרה היא חלופת “עיר לכולם”, שנועדה “להחזיר את העיר למתווה נמשך של צמיחה דמוגרפית שנועד לאפשר לצעירי העיר ולאחרים למצוא בעיר את ביתם תוך עצירת תהליכים הדוחקים כיום מהעיר צעירים ואוכלוסיות לא מבוססות כפועל יוצא מחוסר בהיצע דיור ועליית מחירים — וזאת מתוך השתלבות במאמץ הארצי להגדלת היצע הדיור על בסיס יתרונותיה ויכולותיה של אשדוד”.
עיר ים
במסמכי התכנית נכתב שאלה הם עקרונות התכנון המרכזיים שלה:
- עיר רבת פנים, עונה לצרכים ושאיפות ומשקפת טעמים של מגוון קבוצות האוכלוסייה ומהווה מסגרת לחיים משותפים.
- חיזוק תפיסת אשדוד כ”עיר ים” – פונה אל הים ונפתחת אל המרחב של חופי הים, נחל לכיש והדיונה החופית. עיר שהיא חלק משרשרת ערי הנמל והחוף סביב הים התיכון. חיזוק הזיקה בין הפיתוח העירוני ובין רצועת החוף.
- עידוד מגמות פיתוח היוצרות איזון בין תהליך של התחדשות, “צמיחה פנימה”, על ידי חידוש וציפוף של המרקם הוותיק ובין תהליכים של צמיחה “החוצה” על ידי פיתוח אזורים בהיקף העיר וחיזוק הקשרים ליישובים סמוכים.
- דגם עירוני רב מרכזים המחליף את תפיסת המרכז היחיד בתכנית המתאר המקורית מאפשר לאפיין מרכזים עירוניים ואזורים מעורבים מסוגים שונים בחלק הצפוני, המזרחי והמערבי של העיר.
- “טבעת ירוקה” של שטחים פתוחים המקיפה את העיר ומאגדת את רצועת החוף במערב, נחל לכיש בצפון ובמזרח והדיונה הגדולה בדרום—מערב ליצירת מערך רציף ונגיש של שטחים פתוחים איכותיים המצוי בקרבה ובזמינות לכלל תושבי העיר.
- פיתוח מרחב תווך בין הנמל ואזורי התעשייה בצפון ובין רובעי המגורים בדרום תוך כדי חידוש אזורי התעשייה מדרום לנחל לכיש כמרחב עירוני הכולל תעסוקה, מסחר ומגורים שבו משולבים שירותי ציבור עירוניים ואזוריים.
- הטמעה של תפיסות תחבורה מתקדמות מתוך שמירה על שיעור גבוה של נסיעות בתחבורה ציבורית ובאמצעים לא מוטוריים על בסיס תכנית “הגל הירוק”.
"ריצת אמוק לעבר אסון"
יו”ר האופוזיציה בעיריית אשדוד ד”ר אלי לחמני מודאג מאוד מתכנית המתאר החדשה. הוא השתתף בהצגתה ביום ראשון וביקש לשאול שאלות, אך לדבריו מהנדס העיר דורון חזן השתיק אותו, ויש הרבה מאוד סימני שאלה בחלל האוויר.
“התכנית מדברת, למעשה, על צמיחתה של אוכלוסיית אשדוד עד לכחצי מיליון נפש”, אמר לחמני ביום רביעי. “הסכם הגג יוסיף כ-40 אלף יחידות דיור ופרויקטים של התחדשות עירונית עוד כ-20 אלף. אם ניקח בית אב ממוצע של ארבע נפשות במשפחה, אנחנו מדברים על תוספת של 240 אלף תושבים ליותר מרבע מיליון שכבר חיים באשדוד היום.
“זו תהיה בכייה לדורות”, מוסיף לחמני, “העיר תהיה צפופה מאוד ורמת החיים תרד ותשאף לאפס. אני לא מבין למה צריך ללכת למקום הזה, זו ריצת אמוק לעבר אסון. קודם יורים את החץ ואז מסמנים את העיגול סביבו”.
לדברי לחמני, לא רק הוא העלה שאלות לגבי בעיות ופערים בתכנית, אלא גם נציגים של משרד הבריאות למשל שדיברו על מחסור בתשתיות מתאימות שיוכלו לתת מענה לכמויות כאלה של תושבים.
“אפשר רק להצטער שמציגים תכנית כל כך חשובה וגורלית לעתידה של העיר בצורה שטחית, חלקית. ומה עם הציבור — לא מגיע לו להשתתף גם? איפה שיתוף הציבור כשהוא באמת חיוני ונדרש?”.
הדיונה: שמורה או "שמורה"?
לפי תכנית המתאר החדשה, לצד הרחבת אזורי המגורים ברבעים ט”ז וי”ד, תוכרז הדיונה הגדולה כשמורת טבע או כפארק עירוני מוגן.
כל גופי שמירת הטבע וגם המשרד להגנת הסביבה מתנגדים לבנייה המתוכננת באזור הזה — בנייה של כ-13 אלף יחידות דיור לפי הסכם הגג או במתכונת מצומצמת קצת יותר.
רשות הטבע והגנים הגישה לפני כשנה תכנית להכרזה על פארק החולות והדיונה בתור שמורת טבע חדשה. כמובן שהשמורה שעליה מדברת תכנית המתאר של העירייה היא מצומצמת בהרבה ומהווה מובלעת שתהיה מנותקת משרשרת הדיונות מסביב, דבר שיעמיד בסכנה את המשך קיום של הדיונה הגדולה, שתלויה בהזנה שוטפת של חול ממערב. אם בונים בניינים וחוסמים את המעבר — החול לא יגיע, הדיונה עלולה לגווע.
“לפי דעתי, אם מתכננים עיר ל-350 אלף תושבים, לא יותר, אז זה רצוי ואפשר להכניס אותם במתחמים בתוך העיר ובאמצעות התחדשות עירונית”, אמר יו”ר הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד בועז רענן, “אבל נעמוד על קווים אדומים. אנחנו כמובן מתנגדים לבניית רובע י”ד והרחבת רובע ט”ז, כי כל בניין מגורים שייבנה שם יגרע מפארק החולות והדיונה הגדולה, יחסום את נתיב ההזנה של החולות ויגרום לנזק בלתי הפיך".
"לא נאפשר גם סלילת כבישים לאורכו ולרוחבו של פארק החולות", מוסיף רענן. "נעמוד על כך ואם העירייה תתעקש, נצא למאבק. כל הגופים הירוקים, כולל המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע, לצדנו בנושא הזה. חשוב להדגיש, אנחנו לא נגד פיתוחה של העיר. אפשר לשלב פיתוח ושימור, הם יכולים לדור בכפיפה אחת”.
מעיריית אשדוד לא נמסרה תגובה. יו"ר הוועדה המקומית, סגן ראש העירייה שמעון כצנלסון מסר בתגובה: "התכנית טרם עברה במליאת בניין ערים. כמו כל שאר חברי המועצה, ד"ר לחמני מוזמן לשאול במהלך הישיבה את כל השאלות ואני בטוח שיקבל את כל התשובות מהדרג המקצועי".