אשדוד בחרה בצורה מובהקת ושאינה משתמעת לשתי פנים. המצביעים באשדוד נתנו את קולותיהם בהמוניהם לליכוד ומפלגות הימין וגם לשתי המפלגות החרדיות.
אחד מכל שלושה אנשים שהגיעו לקלפיות בעיר שם במעטפה פתק של מחל – הליכוד בראשות בנימין נתניהו. מדובר בהתחזקות של הליכוד באשדוד לעומת הבחירות הקודמות לפני ארבע שנים בכ-3,500 קולות.
גם שתי המפלגות החרדיות, שקרובות כיום הרבה יותר לימין הפוליטי – ש”ס ויהדות התורה – התחזקו באשדוד וגרפו יחד כמעט 23% מהקולות.
ישראל ביתנו נחלשה בכ-800 קולות לעומת הבחירות הקודמות, אבל מבחינת ליברמן זה כנראה הישג כי הוא שימר את כוחו בעיר. 30 שנה לאחר תחילת גל העלייה מברית המועצות אשדוד היא העיר עם הכי הרבה מצביעים לישראל ביתנו, וה”בייס” של “הרחוב הרוסי” הוא עדיין ספק קולות שמתפקד כמו גרעין קשה ונאמן.
בוחרים במגזר הרוסי באשדוד. צילום פבל
יחד עם זה, המצביעים של ליברמן הם ככל הידוע בעיקר המבוגרים והקשישים מקרב יוצאי חבר העמים. הצעירים מצביעים בצורה מגוונת יותר ופחות סקטוריאלית.
ההתאמה בין ההצבעה לכנסת לבין ההצבעה בבחירות המקומיות היא חלקית. סגן ראש העירייה שמעון כצנלסון, שניהל את מטה המפלגה בבחירות לכנסת, קיבל עם רשימתו כ-21 אלף קולות בבחירות המוניציפליות וכ-30 אלף במרוץ שלו לראשות העיר – פי שניים ממה שקיבלה מפלגת האם השבוע.
כחול לבן הגיעה באשדוד למקום השני, אחרי הליכוד, עם כ-16%. לכאורה הישג לא מבוטל, אבל רק לכאורה. שכן אם בודקים את התפלגות ההצבעה באשדוד ב-2015 רואים שזה שקול למה שקיבלו אז יש עתיד והעבודה יחד.
כך שככל הנראה גנץ גם באשדוד לא השכיל להעביר אליו קולות מהימין.
מפלגת העבודה התרסקה באשדוד עוד יותר מהתרסקותה ברמה הארצית. פחות מ-2% (!) שמו בקלפי את הפתק אמת. המפלגה שבגלגוליה הקודמים הקימה את המדינה וגם את אשדוד, תכננה, בנתה ופיתחה אותה, נעלמה מהמפה.
על מרצ (זוכרים שהייתה פעם מפלגה בשם מפ”ם?) כמעט אין מה לדבר. רק 0.5% מהמצביעים שלשלו לקלפיות את הפתק שלהם.
“צחוק הגורל” שמפלגה כמו זהות של משה פייגלין, שלא עברה את אחוז החסימה נכון לכתיבת שורות אלה, קיבלה באשדוד יותר קולות מאשר קיבלו העבודה ומרצ יחד.
“אני לא יכול להאשים את העם”
ההיסטוריון ראש העירייה לשעבר ד”ר אריה אזולאי, מוותיקי מפלגת העבודה באשדוד, היה פעיל למדי גם במערכת הבחירות הנוכחית. “האכזבה היא גדולה”, אמר אזולאי ביום רביעי.
אריה אזולאי. צילום: אורי קריספין
“אני פה מ-1955 ויודע איך המדינה הוקמה. היום אנחנו עם ראש ממשלה שעומד בפני שלושה אישומים ואולי יותר, שנותן לגיטימציה לימין הקיצוני והגזעני ומקדם אותו. התמונה הפוליטית שנוצרה היא משונה למדי”, הוא מוסיף.
“אני לא יכול להאשים את העם, זה רצון הבוחרים ואני מכבד אותו. יכול להיות שהעם הלך ימינה, אבל בגדול הבחירות האלה היו מעין משאל עם: כן ביבי או לא ביבי. אני לא מאמין במפלגות אווירה אלא בהצבעה על דרך. לצערי הרב, הרבה מחברי מפלגת העבודה איבדו את הדרך ונתנו את קולם לגנץ. זה כמובן טמטום גדול, והתוצאות מוכיחות את זה”.
ממרום ניסיונך וכשאתה רואה מה מצבו של השמאל או השמאל הציוני, אתה עוד מוצא מקום לאופטימיות?
“כן. אני גם נגד כריתת ראשים. אמנם לא בחרתי בגבאי לראשות המפלגה, אבל צריך לתת לו להמשיך. צריך לעשות עבודה וחריש עמוק, לכנס ועידה רעיונית ולדון גם בנושא הארגוני”.
יש האומרים שתפקידה ההיסטורי של מפלגת העבודה תם.
“אלה סיסמאות. תפקיד היסטורי זה להקים מדינה וחברת מופת. הנכד של האיש שהיה במעברה מצביע נגד מפא”י כביכול כי משכנעים אותו שהוא אומלל בגלל מפא”י גם כשהוא ד”ר והוא מסודר. אני משוכנע שהיחידים שיש להם תפיסה של ביטחון, שלום וחברה צודקת הם תנועת העבודה. יש מקום ויש הכרח למפלגה אידיאולוגית כזו גם כיום, ואולי במיוחד היום. צריך ללמוד ממה שקרה ולהפיק לקחים כדי להציל את המדינה ולהציל את העם היהודי”.
כך הצבענו
לאשדוד יהיה נציג חדש בכנסת ה-21: יעקב טסלר, מספר 5 ברשימת יהדות התורה. טסלר, 45, היה יועצו של יעקב ליצמן וגם חבר מועצת העיר. הוא משתייך לחסידות ויז’ניץ.
יעקב טסלר וצילום: שחר, באדיבות המשפחה
הוא יצטרף לחברי הכנסת המכהנים מאשדוד שממשיכים: אילן גילאון, מספר 2 במרצ, וינון אזולאי, מספר 7 בש”ס. עוד פנים חדשות בכנסת: אורית פרקש הכהן, נציגת כחול לבן, גדלה באשדוד.
חבר הכנסת אילן גילאון מצביע בביה"ס צפרירים תחת עינם הפקוחה של שניים מנכדיו
מתוך 170,193 בעלי זכות בחירה באשדוד הצביעו בבחירות לכנסת ה-21 116,613 איש שהם 68.52%.
הליכוד היא המפלגה הגדולה באשדוד עם 33.87% (39,122 קולות), אחריה כחול לבן שגרפו 16.46% (19,011), ישראל ביתנו עם 12.43% (14,356), ש”ס – 11.41% (13,180), יהדות התורה – 11.28% (13,031), כולנו עם 3.64% (4,205), זהות של פייגילין קיבלה 2.78% (3,210), הימין החדש – 2.17% (2,510), מפלגת העבודה זכתה רק ב-1.95% מהקולות (2,255), איחוד הימין – 1.61% (1,854), גשר – 1.15% (1,332) ומרצ עם 0.52% בלבד (606 קולות).
בכפר אחים גנץ ניצח
בגן יבנה הצביעו 85% מבעלי זכות הבחירה שהם 12,259 איש (מתוך 14,381). גם בגן יבנה הליכוד היא המפלגה הגדולה עם 38.86%. אחריה כחול לבן עם 32.22%, כולנו – 4.38%, ש”ס וזהות קיבלו כל אחת 3.7%, הימין החדש – 3.45%, העבודה – 3.12%, גשר – 2.97%, איחוד הימין – 2.65%, ישראל ביתנו – 2.39%, מרצ – 1.23%, יהדות התורה – 0.72%.
במושב כפר אחים – המושב של בני גנץ ושל ישראל כץ – ניצחה כחול לבן, שגרפה 50.91% מהקולות. הליכוד קיבל 30.91%. העבודה קיבלה בכפר אחים רק 1% מהקולות.
כפר אחים הכניסה למושב. צילום מתוך ויקיפדיה
בקיבוץ חצור, קיבוץ המזוהה עם מרצ, הייתה זו כחול לבן שקיבלה הכי הרבה קולות: בדיוק חצי. מרצ רק שנייה עם 28%, והעבודה שלישית עם 15%.
מפתיע או לא, גם בקבוצת יבנה, מגדולי הקיבוצים הדתיים בארץ שמזוהה עם הצינות הדתית, ניצחה כחול לבן עם 32.5% מהקולות. למקום השני הגיע הימין החדש עם 23.4%, הליכוד – 11.6% ואיחוד הימין – 9.8%.
קריית מלאכי בחרה בגדול בנתניהו: 45.5% מהמצביעים בחרו בו. איחוד הימין זכה ב-13%, ש”ס ב-11.7% וגנץ רק ב-7.4%.
במושב שדה עוזיהו הליכוד קיבל 61%, כחלון 16.4% וגנץ 6.9%. ואילו במושב בצרון שסמוך לו כמעט תמונת ראי: כחול לבן עם 66%, הליכוד 11% והעבודה 9.6%. במושב באר טוביה כחול לבן קיבלה 67.2%, העבודה 10.7% והליכוד 7.9%.
