החיבור לחלק היצירתי שבנפש האדם הוא זה שלמהותו אני מקדישה את חיי. אני מנחה תהליכי כתיבה ב-25 השנים האחרונות. בשנים אלה זכיתי ללוות עשרות כותבים. חלקם הוציאו ספרים בעריכתי, חלקם עברו תהליך של חיזוק האישיות והצליחו למצוא את ייעודם אחרי שנים של התחבטויות. חלקם קיבלו הכרה כיוצרים ויוצרות. חלקם ממשיכים לכתוב להנאתם בלי יומרות גדולות. כל אחד ואחת עם התהליך האישי שלו.
יסוד היצירה קיים אצל כל אחד מאיתנו, במידה זו או אחרת. מעטים מנסים לפתח את החלק הזה בתוכם מסיבות פרקטיות. קשה להיות אמן, אם זה לא הכרחי עבורך, שא רגליך וברח. אך מניסיון, החיידק הזה חוזר ומטריד.
אנשים מבוגרים, חלקם כבר גמלאים, מוצאים זמן ומשאבים כלכליים כדי לפתח את האמן שבהם אחרי שעבדו שנים בתחומים לא אמנותיים בעליל. “אני רוצה לכתוב ספר על חיי!” אומרים רבים. לא תמיד יש להם מספיק התמדה, עקשנות ותנאים המאפשרים את ההוצאה לאור של הספר המיועד, אבל רבים מנסים. מדהים לגלות כמה אנשים כותבים מסתתרים בינינו. מעניין שרבים המעוניינים לכתוב לא בהכרח קוראים ספרים. הרצון לפלוט גדול מהרצון לקלוט. אחד הדברים שאני מנסה להבהיר למשתתפי הסדנאות שלי הוא חשיבות הקריאה כממלאת את מי הבאר הפנימית. ככל שאנו נפתחים לגירויים מילוליים, תתעשר הכתיבה שלנו.
אני עובדת עם קבוצות ועם יחידים. התהליכים בקבוצה שונים ומוגבלים יותר מבחינת זמן, אך יש בהם רווחים אחרים. כמנחת קבוצות, אני מודעת לתהליכים המתרחשים בקבוצה, ויש כאלה שדווקא קבוצה “עושה להם את זה”. תהליך אישי דווקא יחסום אותם. אחרים יפרחו באחד לאחת ויפיקו את המקסימום מהמפגש האישי. כל אחד בנוי אחרת ומתאים לו משהו אחר בנקודת הזמן בה הוא נמצא.
בין תלמידיי מהעיר ומחוצה לה יש מגוון רחב הכולל מגזרים שונים: קיבוצניקית מהצפון, רופא שיניים מהמרכז, עובד היי טק, פסיכולוג בכיר, נשים חרדיות, משורר מהדרום, צעיר דתי, סטודנטית לעבודה סוציאלית ועוד. כל תהליך שונה בתכלית ומצטיין באפיונים משלו. עם כל אחד ואחת אני עובדת אחרת בהתאם לחומרים שהוא או היא מביאים והדינאמיקה שנוצרת.
העבודה מתחילה תמיד מטקסט כתוב, וממנו יוצאים אל מסלול המראה ככותבים. יחד נצלול אל נבכי הנפש הפרטית והנפש האנושית בכלל. יחד נמצא את המילים הנכונות לנו, המדויקות עבורנו. נכתוב, נדבר, נתעצב, נצחק, נשמח, נשפץ, נחווה, נחיה…
התהליך מתגמל ומאפשר ניקוי של הגבשושיות שהצטברו על הצינור המוביל אל נפשנו. תהליך הניקוי הזה מפנה מקום לחוויות חיוביות. לפעמים נתקעים על הגבשושיות, אבל תמיד מגיעים לרגעים טובים ומחזקים. אין קיצורי דרך. צריך להבין שזאת מלאכה ששכרה בצדה. עקביות והתמדה הן שם המשחק.
המטרות של התהליך מוגדרות תוך כדי המפגשים, כל פעם מחדש.
בעידן שלנו קל לכתוב ולפרסם טכנית, הפייסבוק מוצף בשירים טובים וגרועים כאחד. אחת הבעיות היא שההיררכיה הספרותית לא קיימת ברשתות. לאנשים אין כלים לשפוט את השירים שמפרסמים חבריהם, וכך יוצא שלא נעים להם להגיב בצורה מורכבת, אז מעדיפים לעשות לייק או להגיב בהתלהבות בגלל צורך חברתי.
הרשת מוצפת בדברי חנופה: “מהמם”, “מדהים” ועוד סופרלטיבים כיד הדמיון הנחה על הגולשים. הכותב המתחיל רואה כי טוב ומתמלא ביטחון עצמי שאין לו בסיס אמיתי, ורק אחרי שנים, כשיגיע למנחה שייתן לו חוות דעת אמיתית שתגדיר את כישוריו, יקבל שוק ויגלה כמה הדרך ארוכה.
לא כל פיפס ראוי לתיעוד. בלווי נכון מגיעים לביטוי עמוק ומשמעותי. אופייה של הכתיבה הוא כזה שהיא רב שכבתית. אפשר לכתוב שטוח, אפשר לכתוב עמוק. רוב הכותבים, שמטבע הדברים לא עוברים טלטלה רגשית, נשארים על הטווח השטחי. לוקח להם זמן להתקלף משכבות מיותרות ולהגיע אל הגרעין הנפשי העמוק הנעוץ בשורש נשמתם.
זוהי עבודה קשה ולא פשוטה, שכרוכה במאמצים גדולים. יש כל מיני טכניקות להוצאת הכישרון הבסיסי מהכוח אל הפועל. כמנחת תהליכי כתיבה, אני מביאה גירויים שונים כדי שהמשתתף ימצא את המקום המדויק לביטוי שלו. תהליכים בכלל ותהליכי כתיבה בפרט לוקחים זמן רב. השאלה באיזו נקודת זמן מגיעים אל המנחה המיומן. ככל שתהיה יותר בשל כשתגיע, כך התהליך שתעבור יהיה משמעותי יותר.
למרות השנים הרבות בהן אני עוסקת בהנחיית תהליכי כתיבה, זה לא שוחק אותי. ההפך, יש לי יותר כוחות מאשר בתחילת דרכי. העבודה הזאת, שאני קוראת לה עבודת נפש, מרתקת אותי כל פעם מחדש. אין נפש דומה לשנייה, אמנם יש דמיון בינינו כיצורים אנושיים, אבל המפגש החד פעמי, המגע עם הנפש הנוגעת בנו ללא חציצה הם מתנה אמיתית. יש לי אפשרות להכיר כל מיני זוויות של הקיום האנושי: צעירים ומבוגרים, ילדים וקשישים, דתיים ואתאיסטים, אנשים מכל קצווי הקשת הפוליטית. זה אתגר אמיתי לקדם כל אחד בסולם שלו, בלי שיפוטיות ודעות קדומות. כל אחד מתקדם יחסית לעצמו, אין סולם אחד למדידה, אלא סולם אישי המותאם למשתתף. כל אחד מגיע לביטוי מדויק של עצמו ומוצא את המילים הנכונות לו עם המקצב, הצליל והמוזיקה הפנימית שלו.
יש מי שמוצא את עצמו בכתיבת שירה, בפרוזה (סיפורת) או בשניהם או בכל ז’אנר אחר, כמו מחזה, תסריט ועוד. יחד נבחר, נתנסה ונגיע למסקנה מה הכי מדויק לנו, איזה ז’אנר יוציא מאיתנו את המיטב.
קורה הרבה פעמים שאנשים פונים אליי והם נשמעים מעוניינים בתהליך, אבל למעשה הם עדיין לא שם. כך הם מבטלים פגישת היכרות, כי כשזה מגיע, זה מפחיד פתאום. “מה אגלה על עצמי? מה זה התהליך הזה? למה ללכת אל הלא נודע? מה סמדר הזאת יודעת בכלל? מי צריך את זה? ועוד לשלם על זה כסף?” — אלה רק חלק מהמחשבות שיש.
העצמי של כל אחד מכם הוא המניה הכי חשובה בעולם, והיא שווה השקעה. שינוי של איכות חיים זה דבר שאין לו מחיר. תהליך כתיבה משפיע על כל תחומי החיים ויכוון אתכם לעבר המטרות שאפילו לא העזתם לנסח. הכתיבה יכולה להיות רק אמצעי בדרך אל שחרור האישיות מכבלים מיותרים. בסופו של דבר, זה כיף,להכיר את עצמי על מעלותיי וחולשותיי ולעשות עם זה משהו סוף סוף.
שיהיה לכולנו בהצלחה!
