בארבעת החודשים הראשונים של 2019 נפתחו במשטרת אשדוד 600 תיקים על אלימות במשפחה, 100 מהם רק באפריל.
כך דיווח לוועדה העירונית למיגור אלימות באשדוד יניב ששון, ראש צוות אלימות במשפחה (אלמ”ב) בתחנת משטרת אשדוד. לדבריו, “היקף התופעה הוא רחב והנושא מורכב. בהרבה מאוד מקרים הרקע הוא הסדרי הראייה של הילדים ונושא הניכור ההורי”. היום, הוא אומר, יש יותר מודעות לנושא. כל תיק נבדק באופן יסודי, ונעצרים גם גברים וגם נשים.
תחנת אשדוד עובדת בשיתוף פעולה מלא עם המרכז למניעה וטיפול באלימות במשפחה. “יושבים יחד לדון בתיקים. מלווים אישית את המתלוננים והמתלוננות וממליצים להוציא צווי הגנה”.
קטי אליאב, מנהלת המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, שפועל תחת המינהל לשירותים חברתיים בעיריית אשדוד וממוקם ברובע י”ב, דיווחה לוועדה כי אל המרכז יש 300 פניות בממוצע בשנה, רובן של נשים: “גברים מגיעים בדרך כלל בצו שירות מבחן, למרות שבשנה האחרונה יש יותר פניות עצמיות של גברים”.
לדברי אליאב, עובדי המרכז פונים למי שהגישו תלונה במשטרה, אך הם נאלצים לחזר אחרי המתלוננים על מנת להביאם לטיפול. לדבריה, “הרבה פעמים בשלב זה הכול סוער מדי וקשה להתפנות לטיפול. זה לוקח זמן”.
המרכז מהווה מענה אזורי, אך רוב המטופלים בו הם תושבי אשדוד: נשים, גברים וילדים בגילים 18—6. המענה הוא פרטני או קבוצתי, תמיד אישי למטופל ולא בהרכב משפחתי או זוגי.
רויטל עמוס, מנהלת מחלקת קידום נוער ומניעת נשירה, דיווחה לוועדה על תופעה מטרידה במיוחד של בני נוער המרביצים להוריהם, “לרוב ההורים לא פונים לעזרה מהבושה”.
סימונה מורלי, מנכ”לית הרשות העירונית למאבק בהתמכרויות ואלימות, דיווחה לוועדה כי בעוד שבעבר היה קשה מאוד להיכנס למגזר החרדי ולטפל בתופעות של אלימות, רואים שם מגמת שינוי ופתיחות לנושא: “רק לאחרונה פנו זלמן ינקילביץ’ וברוך ביטון מאגף החינוך החרדי בעירייה אל הרשות העירונית ליצירת שיתוף פעולה בנושא מיניות וזוגיות למורות ולגננות וכן למנהלי תלמודי התורה”.
