אף על פי שהקרימינולוג ד”ר אבי זלבה מאשדוד (63) פרש לגמלאות מהמשטרה לפני שבע שנים בדרגת סנ”צ אחרי 32 שנות שירות והוא כיום חוקר ומרצה, הוא נותר איש משטרה בנשמתו.
על כך תעיד העובדה שלאחרונה, בעת ששהה בחופשה בלטביה, הוא סיכל פשע. ללטביה הוא הגיע כשהתלווה לבת זוגו פרופ’ תמר אלמור (דיקן ביה”ס למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה במכללה למינהל בראשון לציון), שהשתתפה בכנס אקדמי במינהל עסקים בינ”ל שהתקיים באוניברסיטת לטביה בעיר הבירה ריגה, ואף פתחה אותו בהרצאתה על “ישראל כמדינת הזנק”. ההרצאה, שבה נכחו כמ—100 משתתפים מ-18 מדינות, בהם שגרירים, התקיימה במעמד שגרירת ישראל בלטביה לירון בר שדה.
“לטביה, שסובלת מהגירה שלילית של צעירים, החלה בהקמת חברות הזנק (סטארט-אפים), ולכן ישראל כל כך מעניינת אותם”, אומר זלבה.
את זמן שהייתו בלטביה הוא ניצל כהרגלו לחקירת הסביבה. בעודו מטייל להנאתו ברחובות ריגה הוא ראה מולו במרחק של כ-30 מטר בחור צעיר מפיל אישה מבוגרת על המדרכה, חוטף את תיקה ובורח לכיוונו של זלבה. זלבה נעמד בדרכו, נגח בו בכתפו והפילו לרצפה.
הבחור המופתע ששמט את התיק מידיו, סינן מבין שיניו משהו בלטבית — “אני משער שלא בירך אותי” — ונמלט משם במהירות הבזק. “לא חשבתי לרגע לרוץ אחריו, אלא מיהרתי לעבר האישה ומסרתי לה את התיק. אמנם לא הבנתי את מה שהיא אמרה לי בלטבית, אך ניחשתי מטון הדברים שהיא הודתה לי”. לטביה, הוא אומר, הפתיעה אותו לטובה. “הלטבים מאוד אדיבים ופרו—ישראלים. בכל מקום שאמרנו שאנחנו מישראל האירו לנו פנים”.
מי שמתכוון לבקר בלטביה וחושש מפקקי תחבורה בריגה יכול להירגע, אלה לא הפקקים של ישראל. “הפרופסורית מהאוניברסיטה שבאה לקחת אותנו משדה התעופה אמרה שמאחר ומדובר בשעות העומס של הבוקר עלולות להיות בעיות בתנועה. הלוואי עלינו בעיות כאלה שהסתכמו בסופו של דבר בעיכוב בשני רמזורים”, מספר זלבה.
לדבריו, הלטבים “גאים בלטביותם” ומחויבים על פי חוק להניף בחזית הבית בכל חג לאומי את דגל המדינה, ומי שאינם עושים זאת נקנסים. “ריגה היא עיר נקייה מאוד, ויש בה גנים מדהימים, אך יש בה גם שכונות עוני, ובהן מבנים במצב גרוע. ראיתי קבצנית כובסת את בגדיה בנהר”.
אבי זלבה עם שוטרים ששומרים על האנדרטה בריגה.
מספר היהודים בלטביה מועט, ועם זאת נמצא בריגה בית הכנסת היחיד במדינה שלא נפגע במלחמת העולם השנייה, וזאת בזכות הכנסייה שצמודה אליו. ריגה הומה תיירים, והבולטים בהם הם סינים ויפנים. בשוק האיכרים של ימי שישי הוא נתקל באירוע של קסנופוביה (פחד מזרים, ר”י). לדבריו, בעלים של דוכן אמר לזוג יפנים שביקש לקנות ממנו דבש שהוא לא מוכר אותו. כשהשניים עזבו את המקום הוא דווקא כן מכר דבש לזלבה.
מימין לשמאל_ אבי זלבה, שגרירת ישראל בלטביה לירון בר שדה, פרופ' תמר אלמור, שגריר גרמניה בלטביה רולף שיטה
אתר הומה נוסף שבו ביקר זלבה הוא שוק ענק קבוע שיש בו הכול מכול והוא ממוקם בחמשת ההאנגרים ששימשו במאה הקודמת כמוסך לזפלינים (כדורים פורחים). בשוק הפשפשים הוא קנה מטבע של מיל ארץ—ישראלי מ-1927 — תקופת המנדט הבריטי.
והיה גם אירוח דיפלומטי. בשבת כמה שעות לפני טיסתם חזרה לישראל התארחו זלבה ואלמור לארוחה במעונו של שגריר גרמניה בלטביה רולף שיטה, שאותו מכירה אלמור כ-30 שנה מאז כיהן כציר בשגרירות גרמניה בישראל.
עקב סד הזמנים הלחוץ ביקש זלבה וגם קיבל רשות להתקלח שם לפני הארוחה. “אם אבא שלי (שהקים באשדוד עם אשתו ב-1962 את מאפיית מן, ר”י), יליד פולין וניצול שואה מאושוויץ, היה חי והייתי מספר לו על כך שהתארחתי בביתו של שגריר גרמניה בלטביה, שהוא אוהד ישראל, ושהתקלחתי במקלחת שלו, הוא ודאי היה אומר לי שהוא גאה בו, בשגריר”, סיכם זלבה.
מימין לשמאל אבי זלבה, שגרירת ישראל בלטביה לירון בר שדה, פרופ' תמר אלמור.
