בזמן שכל הקניונים והרחובות מוצפים בילדים משועממים והורים עייפים, חיים (בן 10) עדיין לומד. כשכל הבית שלנו מתעורר במתכונת חופש, כי הקייטנה מתחילה ב-10 בבוקר, ואיחור אליה הוא לא כל כך משמעותי, חיים מתעורר כל יום ב-7, משתדל שלא להעיר, מכין את הסנדביץ’ עבורו ויורד להביא את העיתון לכולנו.
וזה כמובן לא רק הוא. זוהי לא רק הכיתה שלו ולא תלמוד התורה שלו בלבד. ילדים חרדים מסיימים את שנת הלימודים אחרי תשעה באב (11/8!), ולאחר מכן מתחילה קייטנה של שבועיים. בחישוב פשוט בוודאי גיליתם שלחיים ולרוב הילדים החרדים יש שני ימי חופש. בימים ההם אנחנו עוטפים ספרים ומחברות ומכינים את הילקוט עם כל הציוד הנדרש, וכן, מספיקים גם לחכות ביחד בקוצר רוח שתתחיל שנת הלימודים החדשה.
אצל הבנות המצב שונה אמנם, אך לא רחוק מדי. הן סיימו את שנת הלימודים לפני כשבוע, ומאז ועד תשעה באב יש להן קייטנה — בית ספר של החופש הגדול. להן יש כשבועיים וחצי עד תחילת שנת הלימודים, ואף שחשבתי ששנאת החופש והציפייה לחזרה ללימודים מאפיינת את הגיל הצעיר יותר — הן כבר גדולות, וטפו טפו טפו, עדיין שונאות את החופש ומצפות מאוד ללימודים.
זה אופנתי בשנים האחרונות להתלונן על אורכו של החופש. זה אופנתי לנהל את השיח הזה תוך כדי הבנה שמקצוע ההוראה שוחק (בינינו, איזה מקצוע לא שוחק?) ולמורים מגיעה חופשה. אבל עדיין, אין שום פתרון נראה לאופק. כל קיצוץ של יום אחד מהחופש גורר בלגן גדול, ונראה שנשארנו עם המבנה הארכאי שהתאים לתקופות שבהן החום לא אפשר ניהול שיעור ואילץ את בתי הספר להכריז על חופשה של 60 יום.
מעבר לטענות ההורים ואי ההלימה בין חופשות הילדים להמשך תפקודו של המשק בתקופה זו ומצריך את התייצבותם במקומות העבודה, יש כאן ילדים באמצע. ילדים שרגילים למסגרת בית—ספרית ברורה וקשוחה למדי, ופתאום מוצאים את עצמם בחופש מוחלט למשך תקופה ארוכה מאוד. נוסף על זה, לוח השנה העברי שכופה חופשת חגים של כחודש זמן קצר אחרי החזרה ללימודים.
אף שכולנו זקוקים לחופש כבני אדם, בסופו של דבר מדובר בילדים. גם אם אני הייתי מקבלת חופשה של חודשיים בלי סיבה וצורך אמיתיים, הייתי משתגעת. בתי הספר היום מתאמצים ומצליחים לגרום לילדים לאהוב אותם, וחופש ארוך במקרים רבים הוא עונש של ממש.
הפתרון צריך להיות התאמה של שנת הלימודים ללוח השנה העברי. תחילת השנה אמורה להיות בראש חודש אלול, מה שיבטיח חודש לימודים רצוף וחודש חגים שבו גם המורים וגם התלמידים יוכלו לשהות בו עם משפחותיהם. בהמשך השנה ישנם תאריכים עבריים שבהם ניתן לקחת חופש או לקצר את יום הלימודים, כמו ט”ו בשבט לדוגמה. כך בדיוק פועלת מערכת החינוך החרדי.
חופש ארוך מביא לבטלה, ובטלה מביאה לידי חטא. אלו לא דברים שאנו צריכים לדמיין, זוהי לצערנו מציאות קיימת ויום—יומית. קיצור החופש הגדול על חשבון ימי לימודים מתוך שנת הלימודים יביא ברכה לכולנו.
