בית הדין הארצי לעבודה קיבל ביום חמישי האחרון, 15.8, בפסק דין של הנשיאה ורדה וירט ליבנה, את הערעור של שתי עובדות נמל אשדוד ושדולת הנשים בישראל, ודחה את ערעור הנמל וערעור המדינה. נמל אשדוד חויב בפיצוי ללא הוכחת נזק על סך 50,000 שקל לכל אחת מהעובדות בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שנוספו לעשרות אלפי שקלים שנפסקו בביה"ד האזורי, וכן הוצאות משפט בסך 10,000 שקל לכל אחת מהעובדות. גם המדינה חויבה בהוצאות משפט, על סך 5,000 שקלים לכל אחת מהעובדות.
העובדות, מנהלת השיווק בחטיבת הלקוחות אפרת כהן ומנהלת המכירות בחטיבה, אתי אלאשוילי, מסרו בעקבות פסק הדין: "שמחות ונרגשות לקבל את פסק הדין. מקוות שפסק הדין יצור שינוי תודעה, מחשבה והרגל קלוקל שנשים שוות פחות. מקוות שבעקבות הפסיקה נשים מכל קשת התפקידים החל ממנקות וכלה בבכירות בהייטק ידרשו ויקבלו את המגיע להן מכורח זכותן הבסיסית, ומאחלות שאף אישה לא תצטרך לעבור סאגת התשה של 5 שנים בעקבות החלטות שגויות ומפלות בקרב מנהלים ומעסיקים. אנחנו מודות מעומק הלב לשדולת הנשים ועורכות הדין אפרת דויטש וענבל פלמור דורי שיצגו אותנו בהתנדבות, במסירות והתמדה מתחילת דרכנו".
מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל: "פערי שכר בין גברים לנשים הם רעה חולה בשוק התעסוקה, ומקוממים במיוחד כשמדובר בפערי שכר משמעותיים על עבודה שווה ממש. טוב שבית הדין הארצי לעבודה פסק שהייתה הפרה של חוק שוויון הזדמנויות לעבודה, אבל כפי שרמז הארצי, הטיפול בפערי שכר לא יכול להישאר בתביעות פרטניות של עובדות. המדינה צריכה לעבור למודל של דיווח ומעקב של פערי שכר בכלל המשק, ולהציב יעדים ברורים כדי למגרו".
במסגרת פסק הדין בית הדין הארצי לעבודה קרא ליישם ניטור על ידי המעסיקים באמצעות מנגנון איסוף יזום – מנגנוני בקרה אשר תהיה בהם בחינה עקבית, בנקודות זמן שונות, ולאסוף מידע לגבי רמות השכר של העובדים המועסקים לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים.
רקע: שתי העובדות ושדולת הנשים הגישו, באמצעות עורכות הדין אפרת דויטש וענבל פלמורי-דורי ממשרד עוה"ד אפרת דויטש (שייצגו בהתנדבות), תביעה נגד הנמל בעניין פערי שכר בינן לבין עובד גבר, שעובד באותה חטיבה כמותן. שתי התובעות עבדו בחטיבת הלקוחות של הנמל. חטיבת הלקוחות כללה את מנהלת המכירות (התובעת 1), מנהלת השיווק (התובעת 2), ומנהל שירות לקוחות (העובד ש') – עובד גבר, אשר הרוויח שכר גבוה באלפי שקלים משכרן של התובעות ואליו תבעו העובדות להשוות את שכרן.
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע כי הופר חוק שכר שווה. בפסק הדין באזורי, בחן השופט צבי פרנקל את השאלה האם העבודות שמבצעות התובעות הן עבודות שוות ערך לעבודתו של העובד והינן זכאיות להשוות תנאי שכרן אל העובד הגבר. נקבע כי התובעות זכאיות לשכר שווה לשכרו של העובד – כלומר על הנמל להשוות את שכרן לשכרו מעתה והלאה וכן לשלם להן הפרשי שכר רטרואקטיביים. כמו כן נקבע כי נקבע כי נמל אשדוד ישלם לכל אחת מהתובעות פיצוי ללא הוכחת נזק ממוני על פי חוק שכר שווה בסך של 15,000 שקל והוצאות שכר טרחה בסך 12,000 שקל.
כל הצדדים (העובדות והשדולה, המעסיק והמדינה) ערערו לבית הדין הארצי לעבודה על קביעות שונות בפסק הדין של בית הדין האזורי. העובדות והשדולה ביקשו בערעור שיקבע כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הופר כלפי התובעות (וייפסק פיצוי מתאים), כי בית הדין יגדיל את שיעור הפיצוי שנקבע בעקבות הפרת הוראותיו של חוק שכר שווה בהתאם לאפליה ממנה סבלו העובדות וכן כי בית הדין יפסוק כי תשלום הפרשי השכר לעובדות יעשה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
בית הדין הארצי קבע שערעור המדינה ביחס לתוספת השכר האישית – שלטענת המדינה (הממונה על השכר) לא צריכה להיכלל תחת חוק שכר שווה – נדחה.
בית הדין הארצי קבע שערעור העובדות ביחס לזכאות לפיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – מתקבל. עצם קיומם של פערי השכר הגבוהים, מעביר את הנטל להוכיח שלא הייתה אפליה לידי המעסיק (נמל אשדוד). הנמל לא הרים את הנטל, היות שתנאי ההעסקה נקבעו אחרי הזכייה במכרזים.
בנוסף, קבע בית הדין הארצי שהעסקתה של גב' אלאשוילי צריכה להיעשות במסגרת הסכם קיבוצי.
