"מימד הזמן" היא תערוכה קבוצתית מיוחדת במינה בהשתתפות 41 אמניות ואמנים חברים באגודת אמני אשדוד. התערוכה עוסקת במימד הזמן ובשעון המייצג את רוח הזמן. לאורך ההיסטוריה, הדרך המקובלת למדידת זמן הייתה מציאת תופעה מחזורית, כגון מחזורי היום והלילה או מחזור תנודתה של מטוטלת, וספירת כל מחזור כיחידת זמן. כיום , אין ספור פיתוחים לשעונים , כשהמטרה העיקרית של כל פיתוח הוא להגיע לדיוק מקסימלי והרחבת יכולות המדידה.
יוסי מאיר, צילום: יח"צ
בשנים האחרונות השעון הוא חלק מתופעה המעסיקה אמנים רבים באמנות העכשווית. אמנים הציגו יצירות מרתקות של שעונים, החל משעוניו הנמסים של סלבדור דאלי ועד לשעון הקולנועי של כריסטיאן מרקלי. הם יצרו עבודות שבהן השעון הוא לא רק מרכיב טכני אלא גם נושא העבודה. וזאת למרות שבעת האחרונה השעון איבד מיוקרתו ומנחיצותו ונותר קישוט, תכשיט או סמל לסטטוס.
כיום אנו עדים לתופעה אמנותית מעניינת שבאה לידי ביטוי ביצירת עבודות מבוססות זמן, עבודות שיש להן משך ולא רק נוכחות פיזית , כאלה שבהן הזמן הוא לא רק מרכיב טכני אלא גם נושא העבודה.
בתערוכה זו היוצרים המשתתפים התבקשו להתמקד במימד הזמן ובשעון המייצג אותו ולדלות מהזיכרון האישי שלהם אירועים, תקופות ומצבים, תוך שהם מתמודדים עם האתגר של תרגום מושג אבסטרקטי לשפת החומר והצבע, הפיכת השעון ממכשיר יום יומי ליצירה אמנותית ובכלל להעניק לזמן צורה. וכל זאת בטכניקות שונות: ציור, פיסול, צילום , פסיפס, קולאז' וכו'.
פנינה רופא, צילום: יח"צ
אוצר התערוכה: ראובן כהן, מספר: " בתערוכה יצירות המציגות את אופן מדידת הזמן בעבר כמו מציאת תופעת מחזוריות כגון מחזורי היום והלילה, בפסל בעיסת נייר של מירי סופרו או עונות השנה בעבודתה של יעל צדקה "מעגל הזמן" ושל יוסי מאיר "ארבע עונות". כן נמצא עבודות המציגות סיפור אישי, כמו עבודתו של סער בוכבינדר "סבתא ואני – מה הזמן מסמן לי" . או זיכרון וגעגועים למולדת ישנה בעבודתה של קלרה רובמן "נוסטלגיה". וגם נמצא את ההיבט היום יומי של הזמן בעבודתה של ורוניק פולקה "מה הלו"ז"-בעבודות המרשימות המרכיבות את התערוכה התקבלו יצירות מקוריות ומפתיעות בפרשנותם."
יום רביעי 30.10.2019 בשעה 19.30, פתיחת התערוכה: " מימד הזמן ". "דואט", גלריה עירונית לאמנות, קניון 'עופר לב אשדוד', שעות פתיחת הגלריה: ימים ראשון-חמישי 8:00-16:00 , למידע :08-8651320
