בסטייל שלה: רצה, רצה, נופלת ולא עוצרת

מועדון הריצה "רצים עם הרוח" הפועל בגן יבנה הוקם לפני שש על ידי יובל שליט וסיגי בן יוסף במטרה ליצור קבוצת ריצה חברתית. החברים במועדון מגיעים מגן יבנה והסביבה הקרובה ומחולקים לקבוצות ריצה שונות לפי לוחות הזמנים והיכולות שלהם.

ענבל שליט, סטייליסטית אישית בת 40 ואם לשלושה מגן יבנה, הצטרפה לקבוצה לפני ארבע שנים ופגשה שם לדבריה משפחה תומכת ומאוחדת. בין האימונים המתמשכים ענבל התמודדה גם עם פציעות ותקופות החלמה ארוכות. היום, לאחר אימונים מפרחים היא מתכוננת ליעד הגדול הבא שלה: סיום "המרתון המדברי אילת" שמארגנת חברת מרתון ישראל ב-29.11.

ענבל שליט בפעולה. צילום: אריאל קירצוק

"ככל שאתה רץ יותר אתה נכנס לזה יותר", מסבירה ענבל את החוויה העוצמתית. "הפאן האישי מדבר ואתה רוצה לעשות עוד ועוד. אנחנו משתתפים בהרבה מרוצים, מגיעים כקבוצה אבל בעצם כל אחד רץ עם עצמו בשביל להגיע להישג שלו. אם המסלול נמצא במקום רחוק אנחנו בדרך כלל גם מזמינים מקום במלון וכולנו מבלים ביחד בערב לפני. זה סביבה מאוד חברתית ותומכת. גם כשלא יכולתי לרוץ בגלל הפציעות עדין הייתי חלק מהקבוצה. החברים דאגו, שאלו לשלומי ותמכו בי. זה באמת נותן לך כוחות כי כשאתה נפצע זה הכי קל להיכנע".

חברי מועדון רצים עם הרוח, קרדיט למועדון

הפעם הראשונה שענבל נפצעה הייתה לפני כשנתיים כשנפלה מאופני סאגוו" בסיור בירושלים. "נפצעתי בכף רגל ימין וחודש הייתי עם קביים, כמובן שלא יכולתי לרוץ תקופה", מספרת שליט על רגעי המשבר שמתוכם בנתה את עצמה חזקה יותר. "כשחזרתי זה היה להתחיל מחדש הכל. החלטתי שאני מציבה לעצמי יעד ורצה חצי מרתון במרתון תל אביב, 21 קילומטר, זה היה להראות לעצמי שהיה חזרתי לעצמי ואני מסוגלת. התחושה היתה מדהימה, הרגשתי שאין דבר שאי אפשר לעשות.

"חודש לאחר המרתון הראשון נפצעתי שוב ביער גברעם, תוך כדי ריצה נפלתי בצורה רצינית וריסקתי את שתי הברכיים. אותה נפילה ריתקה אותי לחצי שנה בלי לרוץ. לאט לאט התאוששתי. כשראיתי ששוב מרתון תל אביב מתקרב, אמרתי 'טוב נעשה סגירת מעגל' ושוב השתתפתי בחצי מרתון. הפעם אחרי שסיימתי אמרתי לעצמי שאני צריכה משהו יותר מעניין".

ענבל רצה בשטח. צילום: יעל לסקו

היעד החדש שהציבה לעצמה הוא כאמור המרתון המדברי באילת שיחול בסוף החודש. "ממה ששמעתי מדובר באחד המרתונים היפים בעולם שאתה רץ במדבר וצופה בים", ענבל משתפת בהתלהבות. "זה מרתון שלם ראשון שאני עושה. אני לא מפחדת אבל אני מאוד מתרגשת. זה הישג בשבילי. כול הזמן אנשים אמרו לי 'למה את צריכה את זה, יהיה לך קשה'. יש משהו בתוכי שדוחף אותי לעשות את זה. המרתון יצא גם בדיוק חמישה ימים לפני יום ההולדת שלי. אני אהיה בת 41 ומרתון מלא זה 42, כאילו יצא ממש משמיים", היא מסכמת.