מחסני החירום של עיריית אשדוד והציוד המצוי בהם אינם תקינים ואינם מוכנים לאירוע רב נפגעים כמו מלחמה וירי רקטות וטילים בהיקף נרחב ורעידת אדמה חזקה, זאת הן מבחינת הפגיעה באנשים והן מבחינת היקף הפגיעה במבנים.
כך עולה מדו”ח מבקר עיריית אשדוד שלמה בן עזרא לשנת 2018, שהונח השבוע על שולחן מועצת העיר. ביקורת זו נעשתה על פי דרישת מנכ”ל העירייה אילן בן עדי.
בעת הביקורת שהתמקדה במצבם התחזוקתי של המחסנים ושל הציוד הנמצא בהם נמצא כי רק ארבעה מתוך תשעת מחסני העירייה שבאזור התעשייה הקלה שימשו בפועל לאחסנת ציוד לשעת חירום, בעוד שבחמשת המחסנים הנותרים אוחסן ציוד של גורמי עירייה אחרים. כמו כן, נמצא כי יריעות האיטום בגגות בכל תשעת המחסנים היו קרועות ו”הביקורת מצאה כי מחסני העירייה לא עמדו בדרישות בטיחות האש כפי שנקבע בחוק הכבאות”.
אחד מהמחסנים שיובלים השתמשה בו אמנם פונה על ידה, אלא שלא ניתן היה להשתמש בו משום שגגו היה שבור לחלוטין. רשימת מצאי ציוד החירום לא הייתה מעודכנת, ובמחסנים נמצאו פריטים רבים שאינם במצב שמיש, בהם כיריים גז, בלוני גז לגזייה וערכות התראה למוסדות חינוך.
כמות הציוד עבור קליטת 10,000 חסרי קורת גג ב-22 מרכזי קליטה שיפעלו בעת הצורך במוסדות חינוך, בהם ערכות לינה, גנרטורים וערכות תאורה הייתה נמוכה באופן משמעותי מהנדרש, בחלק מהפריטים לא היה מלאי לשעת חירום. “הביקורת העירה כי יש צורך לרענן את הציוד הקיים, להשמיש את הציוד שיש בו צורך ולגרוע את הפריטים שאינם בשימוש או שאינם תקינים”.
עוד נמצא שברשות העירייה לא היה ציוד כלשהו המיועד להקמת אס”לים, אתרי סיוע לאוכלוסייה, שיוקמו בעת הצורך עבור מחוסרי קורת גג ליד בתיהם ההרוסים.
בציוד החירום ל-60 המקלטים הציבוריים נמצאו ערכות עזרה ראשונה שלא ראויות לשימוש, מכלים שהכילו מים שלא טופלו ולא ניתן להשתמש בהם, רק 30 מתוך 60 בתי שימוש כימיים ניידים ולא נמצאו פנסים וסוללות. חלק מהגנרטורים לא היו תקינים.
הביקורת העירה בין השאר שעל העירייה להתקין במחסנים אמצעי בטיחות לכיבוי אש בדחיפות, לרענן ולהשמיש את הציוד ולפנות מהמחסנים פריטי ציוד כמו למשל ארונות וספרים של החברה העירונית. ראש העיר הורה להקפיד על כך שציוד החירום יהיה תקין ומוכן לשימוש בכל עת.
הכסף מצטבר
בפרק על המועצה הדתית בדו”ח נכתב שבמליאת המועצה, המונה תשעה חברים, יש אי ייצוג הולם לנשים — אישה אחת במקום שלוש. מליאת המועצה התכנסה רק ארבע פעמים במקום עשר. התקשרויות עם קבלנים נעשו לעיתים ללא מכרז, והועסקו עובדים ללא תקן מאושר.
בנוסף, נמצא שהיה ביצוע חלקי של שעות עבודה ואי דיווח על שעות עבודה. קרובי משפחה עבדו באותה יחידה ולעיתים אף ביחסי כפיפות, בניגוד להנחיות נוהל המשרד לשירותי דת.
צופר אזעקה. צילום: אליהו הרשקוביץ/ ג'יני
במהלך השנים השתמשה המועצה בכספי הקרן לעבודות פיתוח בבית העלמין למימון עבודות פיתוח אחרות. הביקורת העירה כי “ראוי היה שהמועצה הדתית תקבע בשיתוף עם עיריית אשדוד תכנית רב שנתית לפיתוח בית העלמין במטרה לנצל את היתרה המשמעותית שהצטברה בקרן המיועדת לביצוע עבודות הפיתוח”.
ד”ר יחיאל לסרי בתגובתו המצורפת לדו”ח ציין, ”על המועצה הדתית למנות מבקר פנים שיבדוק את סדרי הבוחן הנהוגים במועצה ואת ההקפדה על עקרונות היעילות והחיסכון”.
חצי מהתושבים לא מודעים לקיומן של המינהלות
בפרק שהוקדש למחלקת ההסעות במינהל החינוך, שהייתה בעת עריכת הביקורת אחראית על הפעלת מערך הסעות שכלל כ-215 כלי רכב ב-161 קווי הסעות ויותר מ—1,000 מוסעים, נמצא שהיו תלמידים שהוסעו אף על פי שאינם זכאים להסעה, ועל כן לא נתקבל עבורם החזר ממשרד החינוך.
ניהול המערך נעשה ברישום ידני שלעיתים לא כלל תיעודים. חלק מהקנסות שהוטלו על חברות ההסעות בגין הפרות חוזה, בין השאר בגין איחורים, לא שולמו. סכומי הקנסות בפועל היו נמוכים מאלה שנקבעו בחוזים. לא היה פיקוח על קבלת האישורים בדבר אי הרישום הפלילי של מלוות ההסעות. סייעות הועסקו גם כמלוות הסעה בשעות עבודה חופפות.
- רוצים לדעת ראשונים? הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשדוד":
להורדת האפליקצייה של "כאן דרום אשדוד" באנדרואיד
להורדת האפליקצייה של "כאן דרום אשדוד" באייפון
עוד נמצא בביקורת שהמחלקה לא ביקשה לקבל אישורים של קציני הבטיחות בחברות ההסעה על כך שבדקו את כלי הרכב, כשירות הנהגים וכו’. חברות ההסעה העסיקו קבלני משנה מבלי שניתן להם אישור מהעירייה. לדברי ראש העיר, יש לשנות באופן יסודי את תהליכי העבודה מול חברות ההסעה ולייעלן ולנהל את מערך ההסעות באמצעים ממוחשבים מתקדמים. כמו כן, הורה לקיים את הוראות הבטיחות ברכבי ההסעות.
דו”ח המבקר כולל גם חלק שעוסק בתפקוד מינהלות הרבעים ואיכות השירות שהן מעניקות לתושבי העיר. בביקורת נכתב שיש לראות בחיוב רב את הקמתן ואת התפיסה העומדת בבסיס הקמתן, הרואה את התושב במרכז. כמו כן, היא ציינה, “כבר במהלך הביקורת נעשו פעולות לשיפור תהליכי העבודה ותוקנו חלק מהליקויים”.
בביקורת נמצא כי נוהלי העבודה אינם מעודכנים, ישנו חוסר התאמה בין גודל הרובע לבין כוח האדם המשובץ במינהלת. המינהלות סובלות ממצוקת מיקום מאחר שהן ממוקמות במתנ”סים, מה שאינו מאפשר עבודה מיטבית של צוותי העובדים. ברוב המינהלות כמחצית מהתושבים לא מודעים לקיום המינהלות ולשירותיהן.
בית העלמין באשדוד. צילום: דור גפני
חלק מראשי המינהלת לא החזיקו במשרדיהם את מפרטי המכרזים שעל פיהם הקבלנים אמורים לבצע את עבודתם. לדעת הביקורת, זה גרם להתפתחותה של "תורה שבעל פה", שלעיתים אינה תואמת את הוראות המכרזים. לדעת הביקורת, תיקון הליקויים ייעשה על ידי “הסדרת תהליכי העבודה במינהלות באמצעות נוהלי עבודה, תוך הגדרת תחומי האחריות של בעלי התפקידים השונים במינהלת ומתן הנחיות מפורטות לגבי אופן ביצוע תפקידם ובמקביל הקפדה על קיום תהליכי הפיקוח והבקרה הנדרשים”.
מהמועצה הדתית נמסר בתגובה לממצאים בדו”ח: “כפי שהופיע בתשובת המועצה הדתית למבקר, כספי הקרן לפיתוח בית העלמין משמשים אך ורק למטרות הקרן. הפקידות המקצועית במועצה סברה כי נכון יותר שהכספים יועברו לקרן דרך החשבון המרכזי, המבקר סבר אחרת. אנו מכבדים את דעתו ושינינו את הנוהל בהתאם, וכך גם יתר הנושאים עליהם חיווה המבקר את דעתו יתוקנו כנדרש”.
