מפקד בסיס חצור הפורש אל”מ ע’ ודאי יזכור היטב את התאריך 9 בינואר 2020. זה היה יום חמישי השכם בבוקר. נחל האלה שעובר סמוך לבסיס מדרום עלה על גדותיו, והשיטפון זרם בעוצמה לאזור הדירים התת-קרקעיים שבהם מאוחסנים המטוסים. שמונה מטוסי קרב ניזוקו, ונכון להשבוע שלושה מהם עדיין לא שבו לפעילות ונמצאים בתיקונים. עלות הנזקים למטוסים נאמדת ב-30 מיליון שקל.
אלא שמתברר שמפקדי צבא הם לא בהכרח האשמים בהא הידיעה בסיפור הזה ולבטח לא האשמים הבלעדיים.
בחצור דווקא העריכו שהרעה, אם תגיע, תבוא מצפון, מכיוון נחל ברקאי, אבל הגל הגדול הציף דווקא מדרום.
בעיית הניקוז של שני הנחלים, האלה וברקאי (שניהם יובלים של נחל לכיש) בהיבט של הבסיס הייתה ידועה ומוכרת. מפעם לפעם כשיש כמויות גדולות של משקעים באגן ההיקוות, המים פורצים החוצה וזורמים לתוך הבסיס.
באותו יום אירעו הצפות קשות נוספות מרחק של ק"מ ספורים משם, בגן יבנה הסמוכה ובמושבים גבעתי ואמונים שבהם בתים התמלאו מים ובוץ לאחר שהואדיות שליד נחל לכיש התמלאו במהירות והמים החלו לגלוש בעוצמה.
9.1.20 מושב אמונים מוצף. צילום: אילן אסייג
כזכור, בימים הראשונים לאחר ההצפה בחודש הקודם החליטו בצבא ובצנזורה לנסות לעשות הכול כדי להסתיר את האירוע מהציבור. רק כשהבינו שהסכר נפרץ, החליטו להסיר את האיפול התקשורתי. התוצאה הייתה הפוכה, ומאירוע נקודתי הוא הפך לכדור שלג שהלך והתעצם.
השבוע גם הגיע תור המסקנות האישיות. מפקד הבסיס, שנמצא בתפקידו זה כשנה וחצי, הודיע על התפטרותו, ושורה של קצינים בכירים בבסיס ננזפו.
השבוע הוצג למפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין תחקיר הביניים של ההצפה בחצור. ממסקנות התחקיר עולה שהתרחשו שתי הצפות בבסיס: הראשונה בחלקו הצפוני, בשל עליית נחל ברקאי על גדותיו והשנייה בחלקו הדרומי של הבסיס, בעקבות עליית מפלס המים בנחל האלה שהובילה להצפת הדירים התת קרקעיים.
מהתחקיר עלה גם שהיו חיילים שנלכדו בזמן ההצפות באזור הדת”קים, והם חולצו בשלום.
בעלי התפקידים בבסיס, כך נמצא, “העריכו באופן חסר את עוצמת מערכת הגשם הצפויה, ועל כן לא נערכו כראוי ולא ביצעו פעולות נדרשות”.
עוד נקבע ש”עליית מפלס המים בנחל האלה ותפעול לא מספק של מערכת הניקוז גרמו לעלייה משמעותית בכמות המים שזרמו לעבר הבסיס ולנזק שנגרם. תפעול נכון ומקצועי של מערכת הניקוז של הבסיס, שחודשה לאחרונה, היה מצמצם את הנזק בצורה משמעותית”.
״חווינו הצפה עם נזק לתשתיות, אמצעי לחימה ופגיעה בכשירות המבצעית של הבסיס, בהיקף ובחומרה שניתן היה לצמצם”, אמר מח”א, “נדרש היה להגביר את ההערכות בבסיס למזג אוויר קשה מוקדם יותר, האיחור הרב יצר נזק גדול יותר״.
מפקד חיל האוויר סיכם כי ניכרה נחישות ופעולה אינטנסיבית של אנשי הבסיס, לצד התגייסות חיילית וצה״לית הראויה להערכה מעת ההצפה. בכך צומצם היקף הנזק וקוצר משך הזמן של הירידה מכוננות מבצעית.
מפקד חיל האוויר ציין שכל תאונה ואירוע הינו בר מניעה, ולפיכך גם אירוע זה. עוד ציין כי נדרש היה לפעול להוצאת המטוסים מהדת”קים טרם ההצפה, ולקיים הערכות בסיסית שונה.
נורקין הודה, ”טעינו בעיתוי פרסום האירוע לציבור, ונכון היה לעשות זאת מוקדם יותר. הטעות נבעה משיקול דעת ביטחוני מקצועי שגוי”.
אלוף במילואים גדעון שפר ממושב ביצרון פיקד על בסיס חצור בשנים 1991-1989. סוגיית הנחלים וההצפות מוכרת לו.
“עכשיו, אחרי שמפקד חיל האוויר יצא ואמר ‘טעינו’ ומפקד הכנף התפטר ומפקדי הטייסות ננזפו, מה אני יכול להגיד? הכול טעות. תקלה, תקלה”, אומר שפר.
לדברי שפר, “הפעם הראשונה שהבעיה התגלתה במלוא חומרתה הייתה בחורף של 91’/92', אז זה התחיל בנחל הצפוני, נעשו פעולות, נקבעו נהלים, ומאז הסיפור הזה קרה עוד פעמיים. החורף ההוא לימד את כולנו שאין שום משאבה שיכולה להתמודד עם שיטפון, ולכן אין מה לחכות. אחרי זה העמיקו את הוואדי והעלו את הגשר, אבל הפעם השיטפון בא מדרום ולא מהנחל הצפוני”.
שפר סבור שגם הניסיון להסתיר היה מוטעה: “זה לא היה צריך לקרות ואחרי שזה קרה היה צריך לבוא ולומר ‘טעינו, לא היה צריך לקרות’ ולא לעטוף את זה בכל מיני מעטפות. די, תקלה. עדיף היה להודות בה מיד, כי מה שיצא זה נזק לטווח ארוך. ערוצי הנחלים עוברים צמוד לבסיס ובסופו של דבר רשות הניקוז, המועצות האזוריות והבסיס זה חתונה אחת. וכשזה כבר קרה, היה מאוד פשוט להוציא את האווירונים ולהעלות אותם למקום יותר גבוה”.
באתר של רשות הניקוז שורק-לכיש מופיעה תכנית לטיפול במפגעי ההצפות בדיוק באזור המדובר. אך לפי מה שמופיע שם התכנית לא תוקצבה. מחכים לכסף כדי למאת לדרך.
צילום מסך מאתר רשות הניקוז: יש תכנית –
שמחכה לתקציב
מרשות הניקוז נמסר בתגובה: "א. רשות הניקוז קידמה ומקדמת במימון עצמי ובמימון משרד החקלאות תכנית לטיפול בנחלים האלה וברקאי, שכל מהותה היא הגנה על בסיס חצור. תכנית זו תהא מוכנה לביצוע בעוד מספר שבועות.
ב. המדובר בפרויקט שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, ומטבע הדברים ברי הוא כי מימון הפרויקט הוא באחריות משרדי הממשלה, האוצר והביטחון.
ג. משרדי הממשלה הרלוונטיים מודעים היטב לבעיה ובעיקר להכרח בהקצאה מיידית של התקציב שעם קבלת הרשאה תקציבית מתאימה, רשות הניקוז תחל בביצוע הפרויקט על מנת שמראות כמו אלה שנראו בחודש האחרון לא ייראו עוד.
ד. באשר לאירועי ההצפות בגבעתי ואמונים, נציין כי רשות הניקוז מבצעת בימים אלה בשיתוף היישובים הרלוונטיים תחקיר יסודי לגורמי ההצפה. כבר עתה ניתן לומר שהגורם להצפות הוא מערכת ניקוז מיושנת שאינה מותאמת להתפתחותם המואצת והמבורכת של היישובים, כמו גם מיקומם הטופוגרפי של היישובים".
